רקע

לפני כשנתיים התיישבה אשתי על כסא גינה בעת טיול שלכת בניו-אינגלנד, ולא רצתה לקום. קודם ביקשה לקנות את הכסא, אחר כך לשלם כסף על התכניות שלו, ולבסוף התרצתה כשאמרתי שאחפש תכניות באינטרנט. ליום הולדתי האחרון קנתה לי אמא שלי מסור אנכי, ובניית כסא והקדשתו לאשתי היקרה נשמעה דרך יעילה להקטין את מורת רוחה מעוד פיסת ציוד בארגז הכלים הדחוס.

סוג זה של כסאות החל את דרכו לפני כמאה שנה בעיירות הנופש באזור הרי האדירונדק בצפון מדינת ניו יורק. הכסא נפוץ מאוד בכל אזור ניו אינגלנד, והיה מהראשונים שנמכרו בדואר כקיטים חתוכים וצבועים להרכבה עצמית. לענייננו, מורכב הכסא כולו מקרשים ישרים, מה שמזמין גם גרסאות מקרשים ישנים.

תוכניות

הכסא שלנו התחיל מהתכניות באתר זה, בו ניתן גם למצוא רשימת קרשים במידות מטריות ואפילו סרטון הדגמה. עיצוב הגב שונה לטעמנו ל- 5 קרשים צרים במקום 4 רחבים, משענות היד נוסרו לצורה אחרת (הן מסיבות אסתטיות והן כדי לתקן טעות בניסור המקורי – לא פשוט לחתוך קו ישר ארוך בקרש בעובי 4 ס”מ עם מסור חדש ולא מוכר).

עניין נוסף – המידות בתכניות מתורגמות מאינצ’ים, וחתכי הקרשים בארץ שונים בכמה מילימטרים פה ושם מאלו שבתכנית. בתוצאה מכך מוצע לבדוק את רדיוסי המושב לחיתוך בחלק המסומן “a” בתכנית. אני הסתדרתי עם המידות שבתכנית, במחיר עבודות חיתוך ושיוף כמפורט בהמשך.

אז איך עושים

הכינו רשימת קרשים, סעו למחסן העצים הקרוב לביתכם וקנו קרשים חתוכים למידה. עץ אורן מהסוג המשמש לפרגולות, מספיק טוב לכסא ראשון. סמנו עם עיפרון, סרגל זווית ומחוגה את מידות הרדיוסים והחיתוכים.

המתינו לזמן בו הרעש לא ירגיז את שותפיכם לחיים ואת השכנים, קחו שולחן כבד ויציב וקבעו אליו קרש אחד בכל פעם. הכניסו מסורית גסה לג’יגסו, חברו לחשמל, כסו את הפה והאף בנשמית, את העיניים במשקפי מגן ואת האוזניים באוזניות, ונסרו להנאתכם. כאשר יש לנו שני חלקים שאמורים להיות זהים, לדוגמא אותן קורות אורך “a”, נסרו אחד בכל פעם, בידקו מה יצא ותקנו לפיו את סימון החיתוך בחלק השני.

בתמונות סימון וניסור החלק האחורי של אותה קורה “a”, על שולחן פלסטיק מתקפל. בהמשך בניתי שולחן כבד יותר, שזז הרבה פחות בעת הניסור.

חיתוך קווים ישרים וארוכים לומדים בדרך הקשה. ג’יגסו הוא כלי נפלא לחיתוך קווים עקומים, באנגלית פאזל נקרא Jigsaw Puzzle. קווים ישרים זה פחות הצד שלו, ובייחוד המסורית הגמישה שנוטה לטייל לכל מיני כיוונים. יש לקבע קרש ארוך נוסף כמנחה לקו החיתוך, וללמוד לאן המסור “בורח” בעת הולכתו לאורך הקו המנחה. לעתים לחיצת המסור לסרגל מביאה לכך שהמסורית מתעקמת וקו החיתוך סוטה מהאנך. בהנחה שקניתם כלי טוב, נסו מצבי “פנדל” ומהירויות חיתוך, ומצאו את הצירוף הנוח לכם בו המסור יוליך אתכם בנחת עד להשלמת הקו הישר, תוך שאתם מוודאים כי הפלטה התחתונה של המסור אופקית וצמודה לסרגל המנחה. קרשים בעובי 4 ס”מ מסובכים יותר לחיתוך, השפעת הסטייה מאנכיות המסור מורגשת יותר, והנסורת רבה יותר ועלולה להסיט את המסור מהסרגל. סבלנות.

במהלך העבודה נעשתה הרכבת ניסיון כדי לוודא שהכל מתאים וכדי להבין את משמעות השינוי שנעשה במשענת הגב. ראו על הרצפה את משענות היד חלק “h”, בטרם ניסרתי אותן שנית בצורה אחרת.

לאחר החיתוך בא שיוף, השתמשתי במלטשת רוטטת מלבנית פשוטה ובנייר לטש 80. שימו לב כי קווי הניסור גסים ודורשים עבודה רבה. עגלו מעט את הפינות כרצונכם.

צבע החלטתי לעשות כבר בשלב זה, במקום לאחר השלמת הכסא. השיקולים היו הגנה על העץ במקומות החיבור לקרשים אחרים, והאפשרות ללטש בנייר לטש עדין (120 או 0) גם במקומות שקשה להגיע אליהם, לפני השכבה השנייה. פיסות עץ שונות מגיבות באופן שונה לצבע, כעיקרון כל שכבה ראשונה שתמרחו על עץ תגרום לחספוס המשטח ולבליטת הסיבים, ורצוי להביא בחשבון צורך בליטוש נוסף לפני השכבה השנייה. השכבה השנייה נצבעה על הכסא המוגמר, לאחר ההתאמות והשיופים שנלוו להרכבה. צבעתי כבר קירות ודלתות, אבל צביעת מספר רב של חלקים קטנים כמתואר בצילום מלכלכת מאוד, התלבשו בהתאם.

בחרתי צבע לבן אטום ללא צבע יסוד. אוניאור של נירלט או פוליאור של טמבור, הם צבעים על בסיס מים, אינם מכילים ממיסים נדיפים רעילים (טינר, טרפנטין ודומיהם), קלים ליישום במברשת או ברולר קטן, סלחניים לטעויות וכאמור אינם דורשים צבע יסוד. בחרתי לא לעשות שפכטל להחלקה מלאה של העץ. הכסא מיועד למרפסת מקורה, אם ברצונכם לבנות כסא המיועד להיות תחת כיפת השמים באופן קבוע, מומלץ לחפש מערכות צבע עמידות יותר. את מערכת הצבע כולה (שמן איטום, צבע יסוד לעץ עם הגנה מפני פטריות וצבע עליון, קנו מאותו יצרן). לטמבור ולנירלט שירות הדרכה לסיוע בבחירת מערכת הצבע המתאימה. לטעמי איכות העץ שקניתי לא מתאימה ללכה שקופה, יש לכות שקופות מצוינות על בסיס מים עם הגנה לעץ וללא צורך בצבע יסוד.

ההרכבה

הכסא הורכב בעזרת ברגים עם צפוי נגד חלודה במידות 4/30, למעט הברגים במשענות היד, שמידותיהם 4/60. אפשר להיות גיבור ולתת למברגה להכניס את הבורג בכוח תוך סדיקת העץ, רצוי להיות חכם ולקוח חור בעומק 2-3 מ”מ בקוטר 8 מ”מ לשם שיקוע ראש הבורג, חור מוביל בקוטר 3 מ”מ לכל העומק, ורק אז להבריג בעדינות. קצת צפוף לעבוד עם 2 מקדחות ומברגה במקביל, אבל התוצאה צפויה להחזיק מעמד יותר זמן.

בעת הרכבת הכסא הנחתי את קרשי המושב ללא הברגה, ושיחקתי איתם עד שהתקבל רדיוס נוח לישיבה מבלי להפריע מאחורי הירך. הכסא הורכב כולו למעט קרשי משענת הגב “e”, כאמור בחרתי 5 קרשים צרים במקום 4 רחבים, ורק כעת בדקתי מה משמעות ההחלטה. התחייב פירוק והגדלת הקשת במשענת הגב התחתון “d”, לאחר מכן סומנה ונחתכה הקשת בראש המשענת. קרש המושב “g” האחורי לא נכנס למקומו, ונדרשה הקצעת שניים מקרשי הגב להתאמה.

התוצאה

הכסא כולו עבר שיוף ידני בנייר לטש ושכבת צבע נוספת, והוצב אחר כבוד במרפסת דירתנו ליד החלון הירוק ומול עצי המכנף הנאה והסיגלון שבגינה הסמוכה.