אגדות אורבניות

“טוב, אני מקווה שלפחות אתה באזור שהאוויר בו לא מזוהם…”, אמר חבר שבא לבקר אותי בטבעון קצת אחרי שעברתי לבית החדש. החלטתי לחקור מעט ולבחון מה מסתתר מאחורי האמירה הזאת – האם באמת באותו מקום ישוב רמות הזיהום יכולות להיות כל-כך שונות משמעותית, או שמא זאת רק אגדה אורבנית?

שיטוטים באינטרנט הניבו רק ספקולציות. כל מיני הודעות בפורומים ותגובות באתרים אודות זיהום האוויר בטבעון, אבל שום דבר מבוסס, רק תחושות, שמועות ומחשבות. תחושת הבטן שלי אמרה לי שמגורים על הכביש הראשי “יקבלו” הרבה יותר זיהום מאשר בית צדדי הגובל בחורש, ואת זה ממש אפשר להריח ברחובות סואנים, כשמדברים על זיהום של ישיר של פליטות כלי רכב. עם זאת, היה לי ספק שזיהום בקנה מידה כל-כך גדול – כל התעשייה במפרץ חיפה – יכול להתפזר באוויר באופן לא שווה 10-12 ק”מ בקו אווירי מהמקור שלו. זה קצת נוגד את האינטואציה שלי לגבי פעפוע של גזים (דיפוזיה), אז החלטתי שכדאי שאמצע מקור אמין (והכוונה לאמין לדעתי, כמובן) שאוכל להפנות אליו את השאלות שלי אודות זיהום האוויר בטבעון, והפיזור שלו על פני הישוב.

למי מאמינים?

מפה לשם, הגעתי לאתר הקואליציה לבריאות הציבור. מהאתר של הקואליציה ניחן שהגעתי לגוף הנכון:

“מטרותיה המרכזיות הן: הפחתת זיהום האוויר הנובע מתעשיית המתכות, הכימיקלים, ייצור חשמל והתחבורה; קידום מחקר החושף את הקשר שבין זיהום סביבתי ובריאות; הנגשת מידע מקצועי ועיבודו לקהל ישראלי רחב.”

אחרי חיפוש באתר שלא הניב משהו משהו ספציפי שיענה על השאלה שלי, החלטתי פשוט לשלוח להם הודעה דרך טופס הצור קשר באתר, שעיקרה היה:

“… אנחנו מבקשים לדעת קצת נתונים עובדתיים על הזיהום באזור, וכן אם יש הבדלים בין השכונות השונות בטבעון. […] מסתובבות המון שמועות לכאן ולכאן, אבל היינו רוצים לקבל החלטות המבוססות על עובדות..”

לשמחתי, לאחר שלושה ימים חזרה אלי רכזת איכות האוויר בארגון, מהנדסת סביבתית במקצועה (M.Sc), להלן “המהנדסת” (כך נכנה אותה כדי להשאירה בעילום שם), ונתנה כמה פרטי מידע חשובים בתשובה. אני מצטט:

“ככלל, ריכוזיהם של רוב מזהמי האוויר לא משתנים באופן דרמטי בין רחובות, אך יש יוצאים מהכלל: למשל, מזהמי אוויר שמקורם מתחבורה יימצאו בריכוז גבוה יותר ליד כביש ראשי מאשר ברחוב שקט יותר במרחק 50 מטרים ממנו. כך גם אם גרים ליד מקור פליטה ספציפי שפולט בגובה נמוך (למשל, תחנת דלק)”.

אם כך, התחושה הראשונה שלי (לפי התשובה שקיבלתי מהמהנדסת) הייתה נכונה. עוד היא הוסיפה:

“כמו כן, יש לזכור שמדד איכות האוויר באתר איגוד ערים חיפה משקלל ארבעה מזהמי אוויר מרכזיים (אוזון, חומר חלקיקי PM 10, גפרית דו חמצנית ותחמוצות חנקן) בלבד, כאשר בשנים קודמות נמצאו חריגות מערכי היעד הבריאותיים באזור מפרץ חיפה למזהמי אוויר נוספים, אותם תוכל לראות באתר המשרד להגנת הסביבה. לצערנו הרב, עקב מחסור בתקציב המשרד להגנת הסביבה לא ביצע שום דיגום סביבתי בשנת 2011. הדיגום חשוב מאחר ונבדקים בו מזהמים שלא נבדקים בדרך כלל בתחנות הניטור, כולל מזהמים תעשייתיים. אנחנו כמובן מוחים על העניין בפני המשרד להגנת הסביבה.”

ובכן, אני די שמחתי שלפחות את ארבעת מזהמי האוויר המרכזיים אוכל למצוא באתר. לפני ההודעה של המהנדסת, בכלל לא חשבתי שתהיה לי גישה אליהם. ועוד –

“אם ברצונך להשוות בין ריכוזי מזהמי אוויר שונים בין תחנות ניטור (למשל בין תחנה בקריות לבין תחנה בקרית טבעון), תוכל לעשות זאת באתר מערך הניטור הארצי. לצורך חיפוש מידע באתר תוכל להשתמש במדריך שהכינה הקואליציה, […] ניתוח של נתוני איכות אוויר במפרץ חיפה, וכן נתוני תחלואה במפרץ חיפה, תוכל למצוא בפרקים 3-4 של הדו”ח שלנו “לראות את הנולד: מה ידוע על זיהום אוויר ותחלואת ילדים” […] על מנת להתעדכן בפעילותנו השוטפת פעם בחודש אתה מוזמן להרשם לניוזלטר שלנו.”

אז קודם כל, נרשמתי לרשימת התפוצה. החלטתי שאם זה מספיק מעניין אותי כדי לעשות מחקר שכזה וכדי להתחיל לנבור עכשיו באתר מערך הניטור הארצי, כנראה יעניין אותי גם מה שיהיה לקואליציה לספר לי בניוזלטר שלה.

עכשיו ניתנו לי הכלים להשוות בין ישובים שונים. לפחות יש את זה – אם אי אפשר להשוות בין רחובות בתוך ישוב, לפחות אוכל לדעת איך טבעון ביחס ליישובים שסביבה.

בנקודה הזו, עברתי על כל הקישורים שהמהנדסת הפנתה אותי אליהם. מה אני יכול לומר? צריך הרבה סבלנות כדי לצאת עם איזו שהיא תובנה רלוונטית מכמות נתונים כזו. לא אלאה אתכם בכל הפרטים, אלא רק בנקודות המעניינות ובמסקנות בסוף. אתם מוזמנים לעבור על הקישורים בעצכם, רק אזהיר אתכם לפני מהסיכון לזיהום פסיכולוגי מרוב נתונים. להרבה אנשים זה יכול להיות מפחיד, אחרים זה פשוט יכול להניע מבכלל להתחיל להבין מה קורה כאן.

באתר מערך הניטור הארצי קיים הרבה מאוד מידע בזמן אמת. אם נלחץ בתפריט בצד ימין על הכפתור “מפת תחנות ניטור אוויר” תפתח מפה של מדינת ישראל עם כל תחנות ניטור האוויר המוכרות על ידי מערך ניטור האוויר הארצי. בלחיצה על אחת התחנות (במקרה, זה בחרתי את התחנה של קרית טבעון), ייפתח חלון קטן שיציג נתוני זיהום בזמן אמת (במידה והתחנה מנטרת אותם), ומצד שמאל להם שלושה קישורים.

הקישור הראשון – “דו”ח חריגות” – מאפשר ליצור טבלה שמרכזת את כל הנתונים שנמדדו בתחנה לאורך זמן. חייב לומר שהגרף מאוד לא קריא ואני וויתרתי על האפשרות הזאת כמעט מיד. מה גם שדו”ח החריגות לא סיפק את הצורך שלי בהשוואה פשוטה של רמת זיהום האוויר בין יישובים שונים באזור.

לחיצה על הקישור השלישי – “נתוני זמן אמת” – תוביל אותנו אל דף שמרכז את כל הנתונים העכשווים שהתחנה מודדת, כולל טמפרטורה, כיוון רוח, גרף של רמות זיהום שונות לאורך היום, ועוד. הבעיה עם נתוני זמן האמת שצריך לדעת לקרוא אותם ולהצליח להוציא מהמידע המצטבר מהם ידע רלוונטי.

הקישור השני – “מידע על התחנה” יוביל אותנו לדף שמרכז קצת מידע כללי על תחנת הניטור כמו כתובת, קו רוחב/גובה, בעלות על התחנה ועוד, אבל הדבר המעניין יותר הוא המוניטור שמציג את תוצאות מדד זיהום האוויר בצד שמאל.

מדד זיהום האוויר

בדיוק לצורך ההתמודדות של האזרח ההדיוט (כמוני) עם ערימות של נתונים קיים “מדד זיהום האוויר” שאמור לפשט את העניינים. מתוך קובץ הPDF שמסביר את המדד:

“‫מדד זיהום אוויר מגדיר את איכות האוויר בשפה פשוטה וברורה לקהל הרחב, וזאת על ידי‬ ‫חישוב מתמטי המשקלל חמישה מזהמי אוויר לרמת זיהום אוויר (טוב, בינוני, גבוה, גבוה‬ ‫מאד). המדד הינו ערך מספרי יחיד ונקבע על פי המזהם אשר ריכוזו הנו הגבוה ביותר‬ (worse case‬‬). ‫המדד מחושב על פני פרק זמן של יממה (קלנדרית) – מדד יממתי או בכל מחצית השעה (עבור מדד עכשיו – בזמן אמת). ‫המדד מחושב עבור כל תחנה בנפרד. ניתן לחשב גם מדד איזורי.”‬

בקובץ מוסברת גם הנוסחה לחישוב, כך שאם ממש בא לכם, אתם מוזמנים גם לחשב את המדד בעצמכם. עוד בקובץ:

“‫לא בכל תחנה נמדדים כל חמשת המזהמים. במידה ובתחנה מסוימת לא קיים מכשיר‬ ‫למדידת מזהם מסוים, יש להשלים את הנתונים מתחנה אחרת המייצגת את המזהם הנ”ל‬‫ (במקרה של אוזון – פרישתו מרחבית בדרך כלל). אין לפרסם מדד במידה ולא ניתן להשלים‬ ‫מתחנה קרובה נתונים כך שיסופקו נתונים עבור המזהמים ‪.PM10 ,SO2, O3, NOx‬‬. […] מדד זיהום אוויר הינו נגזרת של מדד ‪ (Pollutant Standards Index) PSI‬ האמריקאי […]”

ובכן, המדד הזה בהחלט מעניק יכולת השוואה לרמת הזיהום בין יישובים שונים, ואפילו בין אזורים שונים, והוא אפילו מספק מוניטור וויזואלי. מדד הזיהום מחושב על פי המזהם בעל הריכוז הגבוה ביותר, והוא מתואר כמספר בין 100 ל400 – (בין מאה למינוס ארבע מאות). נכון לשעה 19:00 ביום שבת ה-17.3.12, בתחנה של קרית טבעון, המדד הראה כך:

בלחיצה על המדד עצמו, נוכל לראות פירוט של כל המזהמים הנמדדים בתחנה, כשכל אחד מהם מקבל מדד בפני עצמו, וכך להבין כיצד נגזר המדד הכללי. למשל, באותה שעה ויום באותה תחנת ניטור, נמדדו שלושה מזהמים, כאשר שניים מהם קיבלו ציון מאוד מעולה (100 ו-98, מה שאומר שאין כלל זיהום שלהם נכון לעכשיו) בעוד שהמזהם השלישי (בתמונה, O3 – אוזון), קיבל מדד של 55. מה שנתן לכל המדד של טבעון את הערך הנמוך מכל המזהמים = 55.

יש הגיון בכך שהמדד נקבע על ידי המזהם העיקרי, כיוון שהוא מלמד אותנו שבזיהום אוויר אין חצי נחמה ותמיד צריך להסתכל על חצי הכוס הריקה. אין מה לשמוח שבטבעון אין כלל תחמוצות חנקן וגופרית דו-חמצנית, אם יש זיהום משמעותי של אוזון, או פחמן דו-חמצני, או כל דבר אחר. העניין הוא שלהפשטה הזו יש גם מחירים:

• די ברור שלא כל המזהמים משפיעים אותו הדבר עלינו ועל סביבתינו
• לא כל התחנות מודדות את כל חמשת המזהמים העיקריים, ממה שעולה מהגרפים והנתונים באתר. כמו שנאמר בקובץ אודות המדד – כאשר חסר מידע מקומי המדד הולך לתחנה הקרובה ביותר אליו ולוקח את הנתון ממנו, אך אם תסתכלו שוב על מפת תחנות הניטור, תראו שלעיתים התחנה הקרובה ביותר היא מאוד רחוקה, וכנראה המידע שלה לא רלוונטי, וכך אנו תלויים רק במידע המקומי.
• חוץ מהחמישה הללו, יש בוודאות עוד מזהמים שאולי משפיעים הרבה יותר, אך ספציפיים יותר ומפאת חוסר תקציב (בדרך כלל זאת הסיבה) לא מודדים אותם.

כך שיש להשתמש במדד זיהום האוויר בזהירות יתרה.

ובכל זאת, עברתי על הנתונים מהתחנות באזור, ולא מצאתי (בעין בלתי מזויינת) הבדלים משמעותיים בכל התחנות ברדיוס של טבעון ממקור הזיהום (מפרץ חיפה). כל התחנות בנשר, יגור, קרית אתא, כפר חסידים – כולם הראו מדד זיהום אוויר דומה יחסית לזיהום האוויר בטבעון. אז נזכרתי שהחיפוש שלי התחיל מלחפש תשובה עקרונית לשאלת מדד זיהום האוויר, ולא לעבד את כל המידע לתשובה סטטיסטית. אז החלטתי להפנות שאלה שנייה לקואליציה.

תשובות סופיות(?)

כיוון שבסופו של דבר לא הצלחתי להכריע בשאלת הזיהום בטבעון על פני יישובים אחרים, שלחתי דוא”ל נוסף למהנדסת, בזו הלשון:

“שלום, ותודה על התשובה המפורטת. שחקתי קצת עם הטבלאות וקראתי את הדוח שהוצאתם. המידע כל-כך רב שקשה להבין בתוך ערימות הסטטיטקות משהו על מקום ספציפי, ורציתי לשאול, האם יהיה נכון לומר שטבעון סובלת מזיהום אוויר כמו כל יישוב אחר במרחק שלה מהתעשייה במפרץ – כמו כפר חסידים, קרית אתא, וקיבוץ יגור. ולא יותר מהם. אשמח לנסיון לענות על השאלה, בתודה, אסף.”

המהנדסת לא היססה וחזרה אלי עוד באותו יום, עם התשובה הבאה:

“שלום אסף, ככלל אצבע הייתי אומרת שאתה צודק. בדו”חות של איגוד ערים חיפה אני לא רואה הבדל מהותי בריכוז מזהמי האוויר שנמדד בטבעון ובמקומות אחרים. למשל, אם ניקח גפרית דו חמצנית – מזהם שהוא סמן של שריפת דלקים בתעשיה – ונסתכל על דו”ח איגוד ערים חיפה האחרון (2010), נראה שהריכוז השנתי בטבעון זהה לריכוז השנתי בקרית בנימין (שכונה של קרית אתא), והריכוז היממתי המירבי שנמדד בטבעון נמוך מהריכוז היממתי המירבי שנמדד בנווה שאנן.”

מסקנות עד כה

אם כך, מה אפשר להסיק עד כה, ואיך ממשיכים מכאן?

• המהנדסת ביטלה את הטענה שבאזורים מסויימים בטבעון יש יותר זיהום אוויר מבאחרים. הביטול מבוסס על הידע האישי שלה, ולא על מדידה במציאות – כיוון שבטבעון יש רק תחנת מדידה אחת (זאת אומרת, אם היו שתיים היה אפשר להוכיח את זה באופן אמפירי. נכון לעכשיו הטענה הזאת היא תיאורטית. אמנם מבוססת בידע שהוכח אמפירית, אבל היא כשלעצמה, תיאורטית – ואם זאת, אני נוטה להסכים איתה).
• מה שכן, הניתוח הקצר שעשיתי העלה שזיהום האוויר בכל ערי המפרץ פחות או יותר זהה. חיפה, יגור, כפר חסידים, קריית אתא, טבעון – בסטטיסטיקה לאורך זמן הרמה זהה. אני לא מתייחס לזה כאל צרת רבים, אלא דווקא כהוכחה לכך שאי אפשר לברוח מזיהום אוויר, וצריך להפסיק להתכחש לזה (מי שאכן מתכחש, כמוני).

אתנחתא מתודית

כשראינו את זה כילדים (לפחות אני ראיתי, לא זוכר באיזה גיל בדיוק), זה פשוט היה מערכון נחמד. בקונטקסט הזה, וממרום הגיל, המערכון הזה הופך להיות ביקורתי. רוצים לקנות אוויר?

 

העניין הוא שהאוויר שלנו הרבה יותר יקר משקל. ואנחנו רק עכשיו לומדים את זה. ועל בשרנו.

אז מה אפשר לעשות?

לי המחקרון הזה גרם לרצות לנסות להגן על האוויר שלי באיזה שהוא אופן, יותר כפעולה של הגנה עצמית מאפשר פעולה מוסרית.

בדרך כלל, הצורה בה אני פועל היא פרגמטית ומעשית ואני נוטה לסלוד ממחאות והפגנות. אז קודם כל, הצעד הראשון שלי הוא לתת לזה מקום כאן, על במת “בידיים”, גם לדיון על זיהום האוויר במפרץ (ובכלל) וגם לדיון על איזו פעולות חיוביות אפשר לקדם כדי להלחם בזיהום האוויר – חיוביות במובן של עשייה עצמית, בניגוד לשליליות במובן של למחות, למצוא אשמים ולדרוש מהם שיתקנו את העוול. אז מה אתם חושבים? מה ניתן לעשות? לי כרגע, התשובה לשאלה הזאת נותרה פתוחה. אשמח לעזרה בנושא.