מעבר לתהייה אודת התרומה הריגושית של הזיקוקין לחגיגות יום העצמאות, ניסיתי למצוא תשובות לשאלת ההשפעה הסביבתית של זיקוקי די-נור. לא הפתיע אותי שלא מצאתי שום אזכור רלוונטי לנושא בעברית. אבל אספר לכם מה כן מצאתי.

אז למרות מה שנהוג לחשוב, את המנהג הזה לא הביאו אלינו האמריקאים, וגם לא הסינים – אלא הצרפתים, על הדרך יחד עם יבוא כלי נשק, בעשור לקום המדינה. מה הפלא? היצרן הייתה חברה צרפתית.

אז מה באמת ההשפעה של זיקוקי די נור על איכות האוויר?

החיפוש שלי לא הניב מספיק מחקרים מדעיים מבוססים אודות ההשפעות הסביבתיות. אין זה אומר שאין השפעות כאלו, אלא פשוט שאין נתונים ומסקנות מספקות.

מה שאנחנו כן יודעים הוא הרכב הזיקוקים, ושכל החומרים הללו אכן מתפזרים באוויר (הם לא מתנדפים לחלוטין, חומר נשאר חומר – הם רק משנים צורה). חשבתם פעם מאיפה מגיעים הצבעים לזיקוקין? על בטוח ראיתם אותם בשיעור המעניין ההוא עם המורה לכימיה שבו היא הדליקה כל מיני מתכות או הפילה אותן לארלן-מאייר עם מים.

אלו חומרים? גופרית ופחמן דו חמצני בפיצוץ וכדי לעודד את הבערה משתמשים באשלגן חנקתי; באריום (barium) משמש לצבעים ירוקים, בנוסף על היותו ידוע כמסוכן לבריאות. אפילו יש על שמו מחלת ריאות – Baritosis; מלחים על-כלוריתיים של מתכות שונות הנפלטות לאוויר, אשר חלקן ידועות כמסוכנות ועל חלקן עוד אין מספיק ידע מצטבר: נחושת (כחול), קדיום, עופרת, אלומיניום (הלבן), רובידיום (סגול), סטרונטיום (אדום) ועוד – כאשר רבים מהחומרים נבדקו רק חלקית להשפעות בריאותיות וסביבתיות, ובד”כ בתנאי מעבדה.

האם הם מגיעים אל הקרקע או האם אנחנו באמת נושמים את הזיקוקים בזמן המופע או לאחריו? זאת שאלה שאין עליה תשובה מדוייקת, אבל לא צריך להיות גאון גדול כדי להבין שבלי זיקוקין זה יותר בריא מאשר עם. אם נוסיף על הנזק הסביבתי האפשרי את העלות הכלכלית, המצב נראה בכי רע.

העניין הוא שזיקוקי די-נור הפכו להיות סמל ממלכתי לחגיגות יום העצמאות, וקשה להוקיע סמלים שכאלו, גם אם הם מסוכנים לסביבה או אפילו ישירות לבריאות החוגגים. האם יש אלטרנטיבות?

ובכן, העובדה שאינדיוידואלים ימנעו מהחגיגות, לא יעשה אותן לפחות מזהמות. על מנת לחסל את הזיהום במקרה הזה, צריך לעשות פעילות ציבורית (אם כי מקומית, ברמת העיר/ מועצה). אבל משהו אומר לי שיש רבים שלא יוותרו על המופע המפוקפק, על כן נצטרך לספק תחליפים של ממש לזיקוקים. הנה, למשל, חלק ממופע זיקוקים אלטרנטיבי ביום העצמאות ב-2008 במקום שנקרא הר סטון בארה”ב. לגבי האנרגיה שמופע זה צורך, ככל הנראה שאנרגיה שייצור הזיקוקים צורכת, עם האנרגיה שבהובלה החוזרת ונשנית (בעוד שמכשירי הלייזר מובלים פעם אחת וניתן להשתמש בהם פעמים רבות) היא גבוהה יותר.

וכל זה עוד בלי שדיברנו כלל על זיהום הרעש ועל האימה שהזיקוקים מטילים בקרב כלבים (תודה לאסף על הטיפ, בכלל לא חשבתי על זה, בתור בעל של כלבה שמעולם עוד לא חיה בעיר, ועוד כל-כך קרוב לזיקוקים).

אולי לחגיגות של השנה זה מאוחר מדי כבר (טוב, בטוח שזה מאוחר) אבל איזו עירייה / מועצה מקומית תחליט ראשונה לנסות לקרוא תיגר על הקונספט ולנסות משהו חדש לשנה הבאה? אם היו שואלים אתכם, מה הייתם אומרים? לבטל או להשאיר?

קצת מקורות לקריאה נוספת