התמזל מזלי וזכיתי לעבוד בעבודת סטודנט משובחת ביותר עם מלח הארץ, המומחה לתזונה טבעית וממציא הפירמידות בארץ ד”ר מרדכי הוכברג. בין הסיפורים מימי קום המדינה ובין בניית פירמידות ושאר עבודות כפיים, הספקתי גם ללמוד דבר או שניים.

פירמידה לגידול צמחים

אז מה פשר הפירמידות האלה ? מדובר במתקנים לגידול צמחים על מבנה אנכי. גידול על פאות הפירמידה מאפשר להגדיל פי 3 או פי 4 את כמות הצמחים הגדלים ליחידת שטח. ככל שהפירמידה תהיה גבוהה ורחבה יותר כמות הצמחים תגדל בהתאם. אפשר גם לגדל בכמה רבדים, לדוגמא חסה מעל חציל, עד שהחציל יתפתח ויגדל, את החסה אכול תאכל.

הצמחים גדלים בתוך מצע שתילה או אדמה המוחזקת בתוך הרשת המכסה את המתקן. השיטה שבה בנינו את הפירמידות בזמנו היתה בנייה של פאות בצורת טרפז חיבור 3 צלעות עם חוטי ברזל לפירמידה משולשת. אפשר גם ליצור פירמידה מרובעת שתיצור חלל גדול יותר לפסולת אורגנית (הסבר יגיע בהמשך הסיקור). צורת הטרפז מאפשרת חשיפה טובה לאור השמש (מן הסתם הצלעות הדרומיות יהיו חשופים יותר לאור השמש). בנוסף להגדלת שטח הגידול, הפירמידה יוצרת מיקרואקלים שונה ומגוון בגבהים ובכיוונים שונים, וגם לחום הנוצר בקומפוסטציה יש השפעה.

השימוש במצע שתילה בעייתי משהו מבחינה סביבתית… מצע שתילה סטנדרטי שקונים במשתלות מורכב ברובו מכבול. כבול הינו שאריות של טחב שנרקב בתנאים מאוד מסויימים בביצות. הוא מיובא מארצות צפון אירופה, קצב התחדשותו איטי ביותר ובמקרים רבים כרייתו מצריכה הריסה של בתי גידול עשירים (להרחבה חפשו בוויקי–peat moss ). מנסיונות ראשוניים, ראיתי שמצע של חצי חול נקי וחצי קומפוסט עובד בכלל לא רע, ואפשר גם להוסיף סיבי קוקוס אבל קצת נסחפתי…כדאי להרחיב על זה בסיקור נפרד

יש חשיבות להתאמת הצמחים בהתאם לצרכי ההשקייה והתאורה שלהם על פאות הפירמידה, למשל דלעת מלון ושאר בני המשפחה כדאי לשתול בחלקה התחתון ובצידה הדרומי ולאפשר להם להתפשט, נענע חובבת המים תעדיף מקום טוב ולח בבסיס הפירמידה, חסות ופטרוזליה יסתדרו מצויין בקומות הגבוהות (ובכלל ירקות עלים גדלים מצויין על הפירמידה).

כאשר השתילים צעירים בתחילת מחזור השתילה,הפירמידה חשופה מאוד להתייבשות מכל הכיוונים, על כן חשוב להשקות לפחות פעמיים ביום בקיץ ולוודא בשיטת האצבע שהמצע לח (שיטת האצבע: תוקעים אצבע באדמה במצע הגידול ומרגישים האם רטוב או יבש). ניתן להתקין מערכת השקיה על גבי הפירמידה או להשקות עד שהמצע ספוג באמצעות צינור או מזלף.

ניסיתי לחשוב מדוע הצמחים מצליחים לגדול כל כך טוב עליה ? (תראו את הכרובים במוסינזון, כן כן זה כרובי ענק ) כנראה שבגלל המצע האיכותי והעובדה שהוא מאוורר ומנוקז הרבה יותר טוב מקרקע רגילה מאפשרת לשורשים צימוח מהיר וכך הצמח מצליח לנצל את מירב חומרי ההזנה במצע השתילה. הבעייה היא שהתוצאות המדהימות של המחזור הראשון לא חוזרות על עצמן בלי תוספת דישון. סיבה נוספת יכולה להיות ששורשי הצמחים אינם מוגבלים לעציץ קטן, ובעצם הם חולקים את מצע הגידול בשותפות ואולי גם בסינרגיה בין צמחים חברים…

הפירמידה כקומפוסטר

החלל הנוצר במרכז הפירמידה יכול לשמש כקומפוסטר, אבל עם מגבלות מסוימות מכיוון שקיים קושי להוציא את הקומפוסט המוכן וגם עלולה להיווצר בעיה של ריקבון אנאירובי (מסריח…) בגלל ההשקיה היומיומית.

חשוב לי להדגיש שהדעה הרווחת אצל רבים וטובים שהקומפוסט לבדו יכול להזין ולספק את כל צרכיהם של הצמחים הוא לא בדיוק נכון. צמחים בכמויות האלה ובמיוחד ירקות המניבים פרח ופרי שואבים מינרלים ממצע הגידול בכמויות גדולות (ובאמת מי שגידל בפירמידה לאורך זמן רואה את הירידה ביבולים). הקומפוסט לבדו, שמקורו בפסולת מטבח לא יצליח להזין את הצמחים לאורך זמן. אולם סביר להניח שעם הוספה של זבל אורגני ממקור עשיר בחנקן (זבל עופות) ותוספת של אפר אפשר להגיע לתוצאות יפות.

בעיה נוספת היא ה”פיטוטוקסיות” – יענו רעילות לצמחים, תוך כדי תהליך הקומפוסטציה נפלטים חומרים רעילים שיכולים לפגוע בצמחים, זאת הסיבה שחשוב להשתמש רק בקומפוסט בשל לדישון הצמחים.

כל כך קסם לי רעיון הפירמידות שמאז אני מנסה לפתח מוצר שיתן פתרון לכל מי שלא בקטע של “עשה זאת בעצמך” ועדיין רוצה לעצמו פירמידת קומפוסט מגניבה. בכל מקרה תנו לי עוד קצת זמן, אני עובד על זה…