המאמר תורגם ונערך מחדש. המקור מאת Ethan Roland & Gregory Landua, מ-appleseedpermaculture.com. המאמר עבר עריכה משמעותית, ונוספו בו תובנות ומחשבות שלי. אתם מוזמנים לגשת למקור, לצורך השוואה, הנאה, והשראה.

שמונה הצורות של ההון

מילון אוקספורד מגדיר הון כ”עושר בצורה של כסף או נכסים אחרים”, וכ”משאבים בעל ערך מסוג מסויים.”. אם כך, מה הם ה”נכסים האחרים”? היכן קיימת מפה שלמה של ה”משאבים בעלי הערך” השונים? ב-Permaculture Designers’ Manual, ביל מוליסון מציע ומרחיב חלוקה של סוגי נכסים לפי הפוטנציאל הגלום בהם: לא מתחדש, מתחדש, מתרבה, אינפורמטיבי, ושמרני. זו היא פריזמה טובה להביט דרכה, אך לא ברור כיצד היא משליכה על המציאות בפועל.

אנו זקוקים לכלי שיעזור לנו לפתח הבנה מלאה על העסקאות וההחלפות שנעשות מסביבנו כבני אנוש ומסביבנו כקהילה גלובלית. אפשר להתחיל לצייר תמונה רחבה יותר אם נדמיין את מאגרי ההון וזרימת ההון של ראש עיר בעיירה היפוטתית. לראש העיר עשויה להיות כמות כסף כלשהי (הון פיננסי). לראש עיר טוב כנראה גם יהיו חברים רבים בעיירה והשפעה (הון סוציאלי). ראש העיר, שיש לו תואר בכלכלה, מכיר את הבורסה טוב. הוא/היא משתמש/ת בהון אינטלקטואלי לייצר עוד כסף (הון פיננסי) על מנת להריץ את קמפיין הבחירות, שבעצם עובד על המרת הון פיננסי לעוד הון סוציאלי בעיירה.

אפשר למנות את כל ה”משאבים בעלי הערך” שאדם פלוני (או ישות אחרת) עשוי לאסוף או להחליף. מניתוח שכזה עולות שמונה צורות של הון:

הון חברתי

השפעה, חברויות, וקשרים אישיים הם הון חברתי. אדם או ישות בעלי “הון חברתי רב” יכולים לבקש טובות, להשפיע על החלטות, ולתקשר באופן יעיל. להון חברתי יש חשיבות רבה בפוליטיקה, עסקים ומנהל קהילתי.

הון חברתי בא לידי ביטוי בזכות או בחובה, בדומה להון פיננסי, כיוון שאדם יכול להיות “חייב” טובה לאדם אחר.

הון חומרי

הון חומרי מורכב מעצמים ממשיים לא חיים. משאבים מעובדים וגולמיים כמו אבן, מתכות, עץ ודלקים פוסליים משולבים זה בזה כדי ליצור עצמים או מבנים חדשים ומתוחכמים. בניינים מודרניים, גשרים ואלמנטים אחרים המרכיבים את התשתית, יחד עם כלי עבודה, מחשבים, ושאר תצורות טכנולוגיות הינם צורות מורכבות של הון חומרי.

הון פיננסי

ההון הפיננסי הוא המוכר לנו ביותר מבין כל השמונה: כסף, שערי מטבע, חסכונות ושאר הכלים של המערכת הפיננסית הגלובלית. התרבות הגלובלית העכשווית ממקדת תשומת לב גדולה מאוד על ההון הפיננסי. זהו הכלי העיקרי בו אנו משתמשים להחלפת טובין ושירותים עם בני אדם אחרים, ועבור רבים הוא גם משמש ככלי להערכה עצמית והשוואה חברתית. ההון הפיננסי הוא כלי חזק מאוד לדיכוי או (פוטנציאלית) לשיחרור, עקב השימוש הנרחב בו והמשמעות הרבה שרובם המוחלט של בני האדם מייחסים לו.

הון חי

ההון החי הוא סכום בעלי החיים, הצמחים, המים וקרקע שבאדמתנו – המקור האמיתי לחיים על פני כדור הארץ.

תכנון פרמקלצ’ר מלמד אותנו את העקרונות והטכניקות ליצירה מזורזת של הון חי. פרמקלצ’ר מעודדת אותנו למדוד ולהשתמש בשפע של ההון החי במקום ב”עושר” המופשט של ההון הפיננסי.

הערה: הון טבע (Natural Capital) עשוי להיות שם נרדף להון חי, אך הספר “Natural Capitalism” (הוקינס, 1999) מתמקד יותר בצורות מעודנות של קפיטליזם מאשר בעושר האמיתי של מערכות חיות. תנועת הslow Money עושה צעדים לכיוון ההגשמה של הון חי, ומחפשת דרכים להמיר את ההון הפיננסי בצורות חיות כמו קרקע, בעלי חיים וחקלאות.

הון אינטלקטואלי

הון אינטלקטואלי מתואר בצורה הטובה ביותר כ”ידע” מנוכס (שהוא נכס). מערכת החינוך הגלובלית הנוכחית מתמקדת בהאדרת ההון האינטלקטואלי – בלי קשר ממשי למשמעות ההון האינטלקטואלי ביצירת קהילת משגשגות ובעלות כושר עמידות. הון אינטלקטואלי נחשב לדרך הבטוחה ביותר להיות “מצליח” (השנייה היא הון פיננסי, והשילוב בין שני סוגי הון אלו נחשב לשילוב המנצח).

התרבות המדעית והמחקר שלה בדרך כלל מונעים על ידי תשוקה להון פיננסי או חברתי, במקום להיות מונעים על ידי הרצון להשגת הון אינטלקטואלי או “אמת”. לדוגמא, “ללכת ללמוד” או “ללכת לאוניברסיטה”, ברוב המוחלט של המקרים, היא בעיקר פעולה של החלפת הון פיננסי בהון אינטלקטואלי.

הון חוויתי

אנו צוברים הון חוויתי על ידי ארגון של פרוייקט ממשי בקהילה שלנו, בניית בית אדמה במו ידינו, או הגשת תכנון פרמקלצ’ר. הדרך היעילה ביותר ללמידה של כל דבר נוצרת מתוך בליל של הון חוויתי ואינטלקטואלי.

הערה: הון אנושי (בשונה מ”הון אנושי” של הכלכלה הניאו-קלאסית) הוא שילוב של הון חברתי, הון אינטלקטואלי, הון חוויתי והון רוחני – כל ההיבטים שהאדם יכול לאסוף ולשאת בכמות שהיא בעיקרון אינסופית.

הון רוחני

כשאדם מתרגל את הדת שלו, התרגול הרוחני שלו, או כל אמצעי אחד של חיבור בין העצמי שלו והיקום, הוא צובר הון רוחני. הון רוחני מכיל מימדים של הון אינטלקטואלי וחוויתי, אך הוא עמוק יותר, אישי יותר, וקשה יותר לכמת אותו. רוב דתות העולם מחזיקות בצורה כלשהי של הרעיון “השרשרת הגדולה של הקיום”, הבנה הולרכית (הולסיטית) של הקיום כשהתקדמות רוחנית (או בהקשר שלנו, צבירה של הון רוחני) מובילה לרמות של היות (של קיום רוחני).

הבודהיזם אפילו מחזיק במפורש בשער חליפין רוחני: הקארמה. סוג זה של הון רוחני נספר ומחושב לא רק בחיים הנוכחיים של האדם, אלא (אם לוקחים בחשבון גלגול נשמות, כמו שהבודהיזם לוקח) גם בכל גלגולי החיים, בעבר ובעתיד, של נשמת אותו אדם.

גם בהון הרוחני, כמו בהון פיננסי וחברתי, נוכח הרעיון שאדם יכול להיות במצב של זכות (איסוף חיובי של חוויה/הבנה/השגה רוחנית) או בחובה. בתרבויות מאיה מצוייה האמונה המתארת את בני האדם ממש כ”בעלי חוב רוחני” ליופי האדיר ולמורכבות של הקיום. לפי נקודת מבט זו, מטרת חייו של כל אדם על האדמה היא ליצור עבודות של יופי (קדושה) עוצר נשימה, ובכך לשלם בחזר את החוב הרוחני לקיום עצמו. בתרבות מאיה מסויימת גם קיימת האמונה שאדם יחיד לעולם לא יכול באמת לשלם ו/או להחזיק בהון הרוחני שלו אם הוא מנותק מהקהילה שלו (ובכך קושרת את ההון הרוחני להון התרבותי).

הון תרבותי

אפשר שכל שאר צורות ההון יהיו שייכות ליחידים, אך רק קהילה יכולה להחזיק בהון תרבותי. הון תרבותי מתואר כתהליכים הפנימיים והחיצוניים של קהילה – עבודות האמנות והתיאטרון, השירים שכל ילד לומד לשיר, היכולת לחגוג יחד שמחות או להתחזק יחד בתקופת קשות. ניתן להציג אותו כסך כל התקשרויות ויחסי הגומלין בין אנשים במרחב גיאוגרפי מסויים (כפר, עיר, ביו-אזור או מדינה), ובעיקר אלו שאין להן תג מחיר בעל ערך פיננסי. למשל, עצם אמירת שלום ברחוב הינה חלק מההון התרבותי, בעיקר כיוון שאי אפשר לכמת על פעולה זו בעלות פיננסית (יהיה מאוד מוזר אם א’ ישלם לב’ x שקלים כדי שיאמר שלום לעוברי אורח ברחוב), ויחד עם זאת קיימת האפשרות גם לא לומר שלום ברחוב. אפשרות זו היא שעושה את אמירת השלום לבעלת ערך.

מאפייני המערכת

שמונה הצורות של ההון עוזרות לנו למפות את ההבנה שלנו על העולם של יחסי הגומלין הכלכליים (בשונה מפיננסיים, כלכליים יכיל את כל צורות ההון). המפה מבליטה את העובדה שכסף אינו סוג ההון היחיד שזורם סביבינו ודרכנו, ומרחיבה את רעיון העושר (והעוני) כך שתכיל את משאבים בעלי ערך כמו קשרים אנושיים, משאבים טבעיים, אדמה, ידע, ניסיון ועוד. היא מספקת שפה באמצעותה מתכנני פרמקלצ’ר יכולים לתקשר את הערך של אדמה וקהילה בריאה לאנשים ששקועים בהלך המחשבה המקובל בתרבות הקפיטליסטית הגלובלית, בה ההון הפיננסי הוא המציאות היחידה.

ישנם שני סוגים של זרימה בין מאגרי ההון (Pools of Capital):

• זרימות בתוך אותו סוג הון (intra-capital) – לדוגמא, קניית אגרות חוב או מניות באמצעות דולרים, או החלפת זרעי מורשת של עגבניה עבור קרטון ביצים.

• זרימות בין סוגי הון שונים (Inter-capital) – לדוגמא, תשלום עבור השתתפות בשנת התלמדות בבנייה באבן הוא החלפת הון פיננסי בהון אינטלקטואלי,חוויתי, ואף חברתי.

דפוסי הזרימה הללו מעוררים את התהייה מה הם האמצעים והמטבעות (שערי החליפין – currencies) בהם משתמשים בכל צורת הון? ואיך ניתן להשוות בין שערי חליפין מסוגי הון שונים (נניח, בלי המעבר דרך הון פיננסי)

שמונה צורות של (שערי חליפין) מטבעות

למרות שרוב ההגדרות של המושג מטבע מתמקדות בפירוש המקובל של מטבע פיננסי, גם מילון אוקספורד האמריקאי וגם פרינסטון וורדנט (מקור) מכילים את ההגדרה “ערך שנמצא בשימוש מקובל”. בוויקיפדיה האנגלית Currency מוגדר כ”אמצעי חליפין מקובל”. לצורך מפה זו, נגדיר את המטבע כאמצעי חליפין מקובל בין מאגרי הון. במקרים רבים המטבע הוא ההון עצמו – למשל, יחידות של “הון חומרי” כמו נחושת או פלדה, עשויות להיות אמצעי החליפין.

מטבעות עשויים גם להיות משולבים לצורות פונקציונאליות שונות ועדיין להיות בשימוש כאמצעי חליפין.

בתמונה מוצגות שמונה צורות של מטבעות המוצמדים לכל אחת מצורות ההון:

יישומים מעשיים

שמונה הצורות של ההון יכולות לספק נתיב ברור לכיוון נקודת מנוף קטנה אך חשובה: השקעות אקו-חברתיות. אפשר לעודד אנשים פרטיים, עסקים, ארגונים וממשלות לחקות את הדפוס בה הטבע “מנהל את השקעותיו”: באופן מקומי, אינטימי, מגוון ובראש ובראשונה – השקעה בהון חי.

אחד מהיישומים השימושיים יותר של מפה זו היא בפיתוח, ניתוב וניטור ההבנה האישית שלנו על העולם ועל הפעולות (הכלכליות) שאנו לוקחים בהן חלק. כשאני משקיע זמן בהתנדבות בחוות הפרמקלצ’ר האורגנית של חבר שלי, באים לידי ביטוי עוד מימדים כלכליים חוץ מ”עבודה חינם”:

• אני מרוויח הון חוויתי ואינטלקטואלי אודות ניהול קרקע, גידולים ובעלי חיים, ספציפית לחווה, אך גם הרבה מעבר
• אנחנו – אני ושאר העובדים – תומכים יחד בפיתוח הון חי בריא בקרקע
• החבר מקבל עזרה בייצור מוצרים אותם ניתן להחליף עבור הון פינננסי – שזו הפרנסה הנאותה שלו
• שנינו בונים הון חברתי דרך תקשורת הדדית חיובית אחד עם השני

מידה זו של בהירות יכולה להוביל לרמה חדשה של שקיפות בעבודה שלנו כמעצבים אקו-חברתיים-תרבותיים-כלכליים, והיא יכולה להדריך אותנו אל תרגול מעמיק יותר של האתיקה השלישית של הפרמקלצ’ר.

האתיקה השלישית

למרות שבמקור ביל מוליסון הגדיר את האתיקה השלישית של הפרמקלצ’ר כ”הצבת גבולות לילודה וצריכה”, רבים מאיתנו (בייחוד אלו שהצטרפו בגלים האחרונים של הפרמלקצ’ר) למדנו גרסאות שונות של האתיקה השלישית. חלק למדו “חלוקה צודקת”, שזו גירסה מוחלשת וידידותית יותר של “הצבת גבולות” (ראו: לתת שיניים לאתיקות של הפרמקלצ’ר). אחרים למדו “חלוקת משאבים”, שמפנה את תשומת הלב של האתיקה הרחק מ”מחסור” ויותר לכיוון של “השקעה מחודשת של שפע”. ויש שלמדו “טיפוח/דאגה לעתיד” (Future care), שמלחימה את ה”חלוקה הצודקת” ו”חלוקת המשאבים” ומתמקדת ביצירת מורשות משגשגות עבור הדורות הבאים. שמונה הצורות של ההון יכולות וצריכות להיות מפורשות בעיני כל אחת מהגירסאות הללו.

חלוקה צודקת

כשאנשים, עסקים, ארגונים וממשלות יבינו באמת את שמונה הצורות של ההון, תתעורר המסקנה כי ההון הפיננסי לא מתאר את כל המערכת כפי שנטינו לחשוב. גילוי זה עשוי להוביל להפחתה בצריכה של טובין ושירותים לא חיוניים שכיום מתדלקות את מנגנוני הצמיחה האינסופית (לכאורה) שמתפקדים כמערכת הכלכלית שלנו.

חברות צודקות באמת דורשות חלוקה צודקת של כל צורות ההון. בעוד שהון פיננסי הוא חשוב, צורות ההון הלא-פיננסיות מציעות אפשרות להעצמה של תרבויות וקהילות מדוכאות ברחבי העולם. בקהילות רבות בעולם (בעלות חוסן תרבותי) השפע של ההון התרבותי לעיתים קרובות עולה על ההון הפיננסי, ומתגלגל לעושר של הון חוויתי והון חי, כאלו שלא נצפו במאה וחמישים השנים האחרונות בעולם המערבי. כל אחד מאיתנו, בעולם המפותח-יתר-על-המידה, יכול לחקות את המודל הזה, ולתרום לסיום הדיכוי שמקורו במערכת הכלכלית-פיננסית הנוכחית.

חלוקת משאבים

אנו יכולים להשתמש בשמונה הצורות של ההון כדי לכלול חלוקת משאבים בתוך העשייה שלנו. למשל, בהשקעת 10% מהרווחים של חברה כלשהי בתחזוקה ופיתוח של יער מאכל, אנו ממירים הון פיננסי להון חי. בהשקעה של 10% מזמן העבודה השבועי בחזרה לקהילה, בהוראה בבית ספר או במתנ”ס, אנו ממירים הון פיננסי להון תרבותי, אינטלקטואלי, וחוויתי, תוך כדי צבירת הון חברתי בחזרה.

טיפוח/ דאגה לעתיד

על מנת לטפח את הדורות הבאים, עלינו להתקדם מעבר לפיננסי אל ההון החי והתרבותי. מכל שמונה הצורות של ההון, לשתי אלו יש את הפוטנציאל הרב ביותר להשפעה לכיוון שינוי חיובי. מוליסון כותב “עלינו לפתח וליצור עושר בדיוק כמו שאנחנו מפתחים חלקה, על ידי שימור ולכידת אנרגיה ומשאבים טבעים ועל ידי פיתוח נכסים מתחדשים (יערות משגשגים ומערכות חיים)”. רק באמצעות השירים, הסיפורים והאתיקות המשותפות – ההון התרבותי – נוכל לטפח את הדורות שיצליחו להתמיד ולפתח את ההון החי קדימה בזמן.

סיכום

חסרות לנו חלק מן החתיכות במפה: איפה “כוח עבודה” נכנס לתמונה? איזה סוג של הון הוא “זמן”, אם בכלל? איך נראית פעולת החיסכון של כל אחד מסוגי ההון? וההשקעה? ואיך נתפס המושג “ריבית” בכל סוג הון שאיננו פיננסי? והשאלות עוד רבות.

על מנת לדאוג לדורות הבאים, עלינו לחשוב בצורה יותר הוליסטית אודות מערכת ההון הנוכחית שלנו. הבה נתייחס למפה זו כטיוטא ראשונית. איננו יודעים מה יביא איתו העתיד, אך לכל מצב בו נרגיש שאיבדנו את דרכנו בתוך מערכת ההון, ניתן להתייחס לשמונה הצורות של ההון כהצעה למפה חדשה למסע.