עם כל הדברים המופלאים שאנחנו עושים בידיים, הרבה אנשים חושבים שפרמקלצ’ר מתעסקת בעיקר באלמנטים השונים של אקולוגיה מעשית – חקלאות, קומפוסט, עבודות עפר וכו’.

אבל פרמקלצ’ר היא שיטת תכנון מערכות, כלומר – סוף מעשה במחשבה תחילה. לפני כל פרויקט שאנחנו עושות, אנחנו יושבות וחושבות – מה ואיך ולמה. יש הרבה שיטות תכנון, שהן בעיני כמו מעין פלטרים שדרכם עוברות המחשבות והתוכניות שלנו ועוזרות לנו להבין על איזה רעיונות כדי לוותר, איזה כדי לפתח, והכי חשוב – איך הכל קשור לכל.

כדי לארגן את שיטות התכנון השונות אנו משתמשים באסטרטגית תכנון, שמאגדת את שלבי העבודה השונים על פי הסדר. אסטרטגיית התכנון האהובה עלינו היא חג מה תית”ן (מאנגלית DBREDIMM) והיא עמוד השדרה של התכנונים שלנו.

ראשי התיבות חג מה תית”ן

• ח – חלומות D – dreams
• ג – גבולות B – boundaries
• מ – משאבים R- resources
• ה – הערכה E- evaluation
• ת – תכנון D – design
• י – יישום I – implementation
• ת – תחזוקה M – maintenance
• נ – ניטור M – monitoring

יש כל מיני וריאציות לשיטה, שמקורה בהנדסה תעשייתית, אני מביאה אותה בבסיסה כפי שלמדתי אותה מסטיב ריד, המורה שלנו לפרמקלצ’ר, וכפי שאני מלמדת אותה – בתוספת של הרבה מידע שאיגדתי וארגנתי עם השנים ממקורות פרמקלצ’ריסטיים שונים. אי אפשר במאמר אחד לחקור לעומק כל פרט ופרט, לכן בחרתי להתמקד בכל אות בכמה דברים מעניינים, ולציין אחרים רק באזכור שמם.

חלומות

אילו חלומות מעורבים בתכנון פרמקלצ’ר?

1. של הלקוח

אותם נברר בעזרת: א. ראיון לקוח. ב. בעזרת טבלת *חי–צו.  ג. בעזרת מעורבות וגישה אישית (בניגוד ל“מקצועיות קרה“), שתאפשר לנו להכיר ולהבין את האנשים באמת, וכך לחתור תחת רשמים שטחיים או נטיות סטריאוטיפיות אל החלומות שיאפשרו להם לשגשג.

*טבלת חי–צו (על שם המשחק חי–צו מח דומם) – היא דרך נהדרת להתחיל לברר את החלומות של הלקוח – נכין טבלה כזו על פלקט גדול –

שתהיה תלויה במקום מרכזי – למשל אם הלקוחה שלנו הוא קהילה שלמה, אפשר לתלות את הטבלה ליד המכולת, אם זה משק בית נתלה אותה במטבח או מקום מרכזי אחר.

עם הזמן הטבלה תתמלא באלמנטים שהלקוחה שלנו אוהבת, או מעוניינת בהם. בפגישה הבאה נעבור יחד על הרשימה.

2. של האדמה

זהו כמובן העניין הגדול ביותר בפרמקלצ’ר, ישנן דרכים רבות “לקרוא את הספר של הטבע”, כפי שניסח זאת ספ הולצר.

הכי חשוב לקחת את הזמן. שנה זה זמן טוב, כיוון שהיא מחזור שלם של חילופי עונות. חשוב גם לישון בשטח כמה וכמה פעמים. בשניהם – כל המרבה הרי זה משובח.

עוד דרכים להתבונן:

• למלא דו”ח קבוע, לצלם, לצייר – מאפשרים לנו לתעד ולעקוב.
• להתבונן לפי נושאים – מים, מגורים,מקורות אנרגיה,…
• התבוננות ללא מטען.
• להשתמש בכלי מדידה וגם באינדיקאטורים (נסו פעם ללכת עם ילדה ממש קטנטנה לטיול בשטח ותראו כמה פרטי פרטים שלא שמתם לב אליהם מתגלים לכם). לעקוב אחרי אנשים – איפה הם הולכים, ואיפה לא.
• להשתמש בכל החושים שלנו, כמו גם בתחושות מיוחדות – דופק שעולה מהמאמץ בעליה, לב שנפתח למראה הנוף שנגלה פתאום, תחושות רווחה או רצון עז להסתלק ממקום מסוים.

התבוננות בדפוסים ותבניות (בזמן ובמרחב)

בסופו של דבר, השאיפה בעיני, היא לפתח את ה”bio sensitivity” שלנו, היכולת לחוש ולהבין את המסר של האדמה, את מה שהיא מנסה לתקשר איתנו, ולבטא את זה בתכנון שלנו כדי שהיא תשגשג.

3. שלנו (המתכננים)

כיוון שאנחנו לעולם לא אובייקטיביות, עדיף שנכיר ונבין מה אנחנו מביאות איתנו אל תוך התכנון. כך נוכל לעבוד עם מה שמלהיב אותנו מצד אחד, וגם נדע לשים את עצמנו בצד כשזה לא משרת את התכנון מצד שני.

גבולות

מהם גבולות השטח, ומה נמצא בצדם השני.

בעצם מדובר כאן בשלב המיפוי. במיוחד ביצירת מפת הבסיס – הכוללת את כל מה שכבר נמצא בשטח וסביבו. ישנן שיטות שונות ליצור מפות ברמות ואיכויות שונות – החל ממדידות בכלים מדויקים ושימוש במפות טופוגרפיות, ועד למיפוי סכמטי ומדידה בדרכים פשוטות – כגון ספירת צעדים, שימוש בחבלים וכד’.

משאבים

זיהוי המשאבים העומדים לרשותנו, לדוגמא: זמן, כוח עבודה, חומרים, כסף, ידע, גגות לאיסוף מי גשם…

סדר השימוש במשאבים

1. דברים שמתרבים עם השימוש (coppice, חוק האספרגוס , ידע, תרביות…)
2. דברים שלא נפגעים מהשימוש (שמש, רוח, צילו של העץ)
3. דברים שמתכלים עם השימוש או שמתבזבזים אם אינם בשימוש (גזם, ירקות, מי גשם)
4. דברים שפוחתים עם השימוש או שטובים לשימוש באופן חד פעמי (יער בוגר, אבן גיר ושאר מחצבים, מכונות המונעות על נפט)
5. דברים רעילים – שלא נשתמש בהם בכלל (חומרי הדברה, חומרים רדיואקטיביים, כיסוי של שטחים נרחבים בבטון ואספלט)

הרעיון הוא להשתמש בדברים שנמצאים במעלה הרשימה, ולרדת מטה רק כאשר אין אפשרות עדיפה.

כשאנחנו משתמשים במשאבים, עלינו להבין את הנזק לטווח רחוק שאנו גורמים ולנסות לצמצם אותו. לכן ננסה לא לנגוע ולא לפגוע במערכות טבעיות, לא לייצר פסולת (או להשתמש בה), ולהחזיר לאדמה מינרלים שנלקחו ממנה בעקבות השימוש.

לדוגמא, על כל עץ שהורדנו – נשתול חמישה.

חשוב לשים לב לכמות האנרגיה הנדרשת ולעצור אם היא רבה מידי.

עד כאן החלק הראשון, בו אספנו נתונים שונים, התבוננו בהם, והתחלנו לקבל תמונה של המערכת. בחלק הבא – הערכה ותכנון לפי הנתונים שאספנו ובדקנו. יישום, תחזוקה וניטור בשטח של התכנונים שלנו.

להרשמה לקורס פרמקלצ’ר בכפר סאלד בהנחיית ניבה ויותם, לחצו כאן