בעקבות בקשות מהקהל מהפוסט הקודם, לפניכם מדריך לבניית חווה לגידול רימות של זח”ש. כמויות הפסולת האורגנית שתוכלו להכניס לדלי לבן בנפח של 20 ליטר הן פשוט מטורפות… שווה לנסות.

ליקוט החומרים

מומלץ לרשום את רשימת הציוד ולצאת לשופינג מהנה בחנות הגינון או בטמבוריה הקרובה אליכם, החלק שקשה ביותר למצוא הוא כנראה הפילטר הלבן למכונות ניקוי, מדובר במשהו שנראה כמו סקוטצ’ברייט בצורת דיסק די גדול (קוטר 50 ס”מ בערך). ואם אתם כבר בטמבוריה כדאי לרכוש סט מקדחי כוס (מצרך חובה לכל איש פרמהקלצ’ר וחובבי DIY)

הכנת הדלי וקדיחת חורים

וודאו שהמכסה שלכם מתאים לדלי (אפשר לראות בתמונות שעל השלב הזה אני דילגתי…), הכינו את המקדחה ואת סט מקדחי הכוס החדש שלכם, סמנו בעזרת עיפרון את החורים הבאים: במרכז המכסה חור 32 מ”מ להכנסת הT ( זהו פתח הכניסה לזבובית), סמנו 8 חורים ברוחב 2 ס”מ על היקפו העליון של הדלי (לפתחי האוורור) כל זוג חורים חברו יחד ליצירת תעלה, סמנו חור נוסף 3/4 לפתח יציאה. סמנו חור לפתח ניקוז נוזלים בקוטר 3/4 צול מעל לתחתית הדלי, גם בפנים וגם בחוץ כדי שתדעו שאתם לא מפספסים.

טיפ חשוב – קידחו את החורים במקדח כוס קטן במידה אחת ממה שנראה לכם נסו להבריג את המחברים בלחץ, לפעמים שיוף קל עם שופין לברזל פותר את הבעיה. ( באופן כללי בכל עבודה עם פלסטיק השתמשו במסוריות ובמקדחים לברזל).

קדחתם את החורים? יופי הבריגו את המחברים למקומם, כדאי לקבע את הדלי לשולחן בעזרת מלחציים לפני שחותכים את פתחי האוורור בעזרת הjig-saw (הג’קסון לישראלי המצוי) עבדו בזהירות!

פנים הדלי ופילטר ניקוז

אחד האתגרים הגדולים בבניית ביופוד שכזה, הוא למנוע סתימה של פתח הניקוז. הרימות שלנו אוהבת לכרסם ולהתחבר בכל דבר שיקרה בדרכם, וכך ינסו  לפרק את הפילטר שלנו…תכליתו של הפילטר הוא למנוע הגעה של חומר אורגני לפתח הניקוז. תכליתן של רשתות הפלסטיק הינן למנוע מהרימות להכנס ולפתוח את הפילטר לסיבים.

מסמנים על הפילטר בעזרת הדלי את הקוטר החיצוני וחותכים עם סכין יפני סוגרים את החור האמצעי עם שארית פילטר. גוזרים 2 עיגולים מרשת הפלסטיק, מחברים את הרשתות משתי צידיו של הפילטר בעזרת חוט ברזל ליצירת סנדביץ’ (סוג של..) מניחים את הפילטר סנדביץ’ בתחתית הדלי.

פתח מילוט לרימות השמנות

החלק המגניב ביותר בביופוד הוא ללא ספק מסלול היציאה, כפי שציינתי בפוסט הקודם הרימות מטפסות במעלה הביופוד על מנת להתגלם על האדמה. אפילו אני הייתי סקפטי שהרימות האלה יעשו את המסע המפותל הזה על מנת לצאת החוצה. לשמחתי הרבה הסקפטיות שלי חזרה לאירופה, שבוקר אחד מצאתי את רימות מחכות לי בניחותא בתוך קופסאת הפלסטיק.

קחו את מיכל היוגרט וגיזרו את החלק עם הידית, שתשמש כפתח יציאה לרימות. הכניסו את הידית עמוק ככל הניתן לצינור ההשקיה. מחברים את הצינור למחבר זווית 90 שעובר בחור שכבר קדחתם בחלק העליון של הדלי. מחברים את הזווית 3/4 בחלק החיצוני –> לניפל PVC אפור –> לזווית 90 –> ניפל 3/4  –> קופסאת פלסטיק.

מומלץ לשים בקופסא הקטנה נסורת או קצת חול שיהיה לרימות מקום נעים להתגלם בו. למי שיש לול ניתן לוותר על החלק הזה ולהוביל את הרימות עם צינור היישר לתוך הלול…לא כדאי להטיל דופי ביכולות הטיפוס של הרימות, אם לא נחסום את דרכם הן יצליחו לצאת מפתחי האוורור. לשם כך נגלגל את החלק הזכר של רצועת סקוטצ’ לאורך היקף הדלי כדי לחסום את הרימות מלצאת.

מקום להטלת ביצים

החלק המאתגר הוא להביא את הזבובית להטיל ביצים בביופוד בפעם הראשונה בתחילת האביב. נרצה ליצור לה תנאים כמה שיותר קרובים לטבע, במקום חריץ בסלע – חריץ הטלה בחתיכת קרטון (עדיפים חורים בגודל קטן). אם זה לא מצליח לא נורא, אפשר להתחיל בכף של פסולת אורגנית ורימות מהקומפוסטר הקרוב…

חותכים רצועת קרטון ברוחב 5 ס”מ בערך, מגלגלים סביב הניפל של הצינור האפור ומחברים לT בחלקו הפנימי של המכסה. מלפפים את הקרטון על הניפל וסוגרים בעזרת 2 גומיות עבות.

ביצים של זח”ש מתוך BSF Blog

אוקי אם הגעתם עד כאן, אתם כנראה באמת בעניין. לסיום וודאו שכל החיבורים מחוברים היטב, שהמיכל כניסה מונח בזווית שמאפשרת כניסה של הלארוות…הדרך הכי טובה לבדוק שהכל תקין היא להביא קצת רימות לחכות ולראות.

בהצלחה.