כשהייתי בריטריט בעין דור לפני שנתיים, ראיתי שניים מה”וותיקים” שהביאו איתם שרפרף קטן מהבית. בהתחלה לא הבנתי מה הקטע, אבל אז אחרי שהסתבכתי עם הכרית בכל פעם שחזרתי לשבת, הבנתי שיש בזה משהו. אז החלטתי לבנות לעצמי שרפרף, וכך אולי אוכל לדעת שזה לא הבמה שעקומה.

למה?

הרעיון פשוט. שרפרף מדיטציה מושיב את הטוסיק מעט גבוה מהרצפה (כמה זה מעט, זה כבר תלוי בגודל שלכם ובהעדפות אישיות), מה שמיישר מעט את הגב ומאפשר לשבת בנוח לאורך יותר זמן. כמובן שאפשר לקנות שרפרפים כאלו, אבל החלטתי לבנות לעצמי בעצמי, מסיבות ברורות ומהסיבה הנוספת שהשרפרף שאבנה יוכל להתאים בדיוק לצרכים שלי, וזה עדיף על פני שרפרף גנרי, one size, שקונים בחנות.

השרפרף בעצם מורכב ממשטח אחד לישיבה, ורגליים (אחת או שתיים) נמוכות. דוגמאות לשרפרפים (זהירות! חנות וירטואלית, קחו את זה רק כדוגמא, אבל בנו את השרפרף בעצמכם!) אפשר למצוא כאן

השרפרף עצמו הוא ממש קטן כך שאין ממש בעיה למצוא עץ לבנייתו. אפילו מדף ספרים ישן (מעץ מלא, לא סנדוויץ’) יכול להיות על הכיפאק.

חומרים ובניית הרגליים

קודם כל מדדתי באופן גס את גובה הישיבה הרצוי לי. יש כל מיני דרכים לעשות זאת, אפשר לקחת קרש גדול ולשים אבנים מתחתיו כך שלא יפריעו לישיבה, ולבדוק באיזה גובה וזווית אתם מעוניינים.

משטח הישיבה שלי נבנה מקרש אחד אחיד ודי מאסיבי. לרגליים היה חסר לי עץ שנראה מספיק טוב אז התחכמתי.

אחרי שקבעתי את הזווית, יצרתי את כל אחת מהרגליים משני קרשים שניצבו בזווית אחד לשני, וכירסמתי (עם רוטור) בינהם את אזור החפיפה, כך שהזווית שעליה משטח הישיבה מונח הייתה אחידה. את כל אחד משני הקרשים בכל רגל חיברתי עם ברגים באורך 3 סנטימטר, שניים מכל צד.

חיבור הרגליים למשטח

אחרי שהרגליים היו מוכנות, הצמדתי אותם עם קליבות למשטח הישיבה, בצורה המדוייקת ביותר שיכולתי, וכל רגל חוברה למשטח הישיבה עם שני ברגים ארוכים של 8 ס”מ. מכיוון שהברגים הללו עבים יחסית, היה צריך לקדוח חור מוביל בעץ כדי לא לפוצץ אותו כשבורג נכנס.

הריפוד

את הריפוד של משטח הישיבה עשיתי מחתיכת ספוג חתוכה לגודל המשטח עטופה בבד שנבחר להיות הכיסוי לריפוד. את הבד חיברתי עם נעצים לתחתית של השרפרף, והשתדלתי כמה שיותר למתוח את הבד בצורה אחידה כדי שלא יהיו אזורים לא שווים בריפוד. זה הצליח לי חלקית. יש אזורים שהבד היה מתוח יותר ואזורים שהוא מתוח פחות אבל בגדול זה לא נורא עבורי. אם הייתי מקפיד על הדיוק כאן, הייתי עושה זאת מחדש ובהקפדה יתרה. אבל בשבילי זה הספיק.

איך יושבים על שרפרף שכזה?

כמו שאמרנו במדיטציה יושבים איך שנוח לך (למרות שיש אסכולות שמאוד מקפידות על הישיבה והיציבה, אבל הן לא האסכולות שלי (: ). במקרה הזה אני מציג כאן שלוש צורות שבהן אפשר לשבת על השרפרף. השתיים הראשונות הן תנוחות ישיבה קלאסיות יחסית: ישיבה עם רגליים מסוכלות מתחת לשרפרף (לישיבה כזאת בונים שרפרף מעט יותר גבוה – כמו זה שבניתי כאן) או הצורה השנייה, “ישיבה מזרחית” כשהטוסיק מורם עם השרפרף (ל”ישיבה מזרחית” השרפרף צריך להיות נמוך יותר). התמונה השלישית מציגה עוד אפשרות המיועדת לאנשים עם סלון “נמוך” (פופים וכריות על הרצפה). פתאום יש הרבה אורחים ואין מקום על הספות? שולפים בקלות ובמהירות את השרפרף הקומפוקטי, והופ – יש עוד מקום ישיבה אחד נוסף שלא היה פה קודם.