רקע

כתושב נוכחי של העיר באר שבע אני זוכה להיחשף לא מעט לקקטוסים מדהימים ברחבי העיר. בין השאר זכיתי להכיר פרופ’ מבן גוריון שבמשך 60 שנה מביא מינים וזנים שונים של צמחיה לארץ (בפיקוח משרד החקלאות כמובן! יבוא או הברחה של צמחיה או בעל חיים לארץ ללא אישור משרד החקלאות זוהי עבירה על החוק, וסכנה למערכת החי והצומח בארץ!).

משאב נוסף שקיים בכמות בלתי מוגבלת בבאר שבע זהו שטח קרקע, באר שבע מסיבות גיאופוליטיות נבנתה בצורה שתתפרס על כמה שיותר מקום. צמוד לביתי קיימת חורשה דלילה שבכל עיר אחרת היתה הופכת לגן ציבורי יפיפה.

מין הראוי היה לחבר בין שני האוצרות הללו של באר שבע. לכן לאחרונה התחלתי לאסוף ייחורים של קקטוסים ולשתול אותם בחורשה ליד ביתי. היתרון העצום של הקקטוסים הוא יכולת ההישרדות שלהם גם ביובש קיצוני (עם מעט מאוד מים).

איך לייחר קקטוס

ראשית בחרו קקטוס יפה שגדל בחוץ ומשך את תשומת לבכם.

חיתוכו ייחור קטן עד גדול מהקקטוס, את החתיכה שאתם חותכים קחו מהאזור הפחות בולט לעין לעוברים ושבים, או חתוכו ענף שמפריע סטריט לעוברים ושבים.

החזקו את הייחור בין שבוע ל3 שבועות במקום מוצל אך יבש, המטרה היא לייבש אותו עד שהחתך יירפא ויגליד, ובכך למנוע זיהום וריקבון הצמח. את הייחור ש”הבריא” שתולו בקרקע תוך כדי שמירה על כיוון הזרימה כלפי מעלה, הכוונה היא שה”טריק” של לחתוך את הקקטוס בצידו התחתון ולשתול אותו הפוך כך שהחתך לא יגע בקרקע – לא עובד! אז חבל על בזבוז הזמן.

דרך נוספת היא “לזרוק” חתיכה של הקקטוס על קרקע לחה, בצורה כזאת שהצמח ישכב על הקרקע, דרך זאת נפוצה יותר לקקטוסים מהמשפחה של הסברס. בנוסף ניתן לכסות בחופן קרקע את החתיכה השוכבת על הקרקע, כך שיהיה חצי קבור חצי חשוף לאור.

השקיה

בתקופת החודש הראשון יש להשקות את הקקטוס לעיתים דחופות יותר כך שהקרקע תהייה בין לחה ליבשה רוב הזמן. לאחר מכן יש להשקות רק בין שבועיים לחודש, כל פעם לפני ההשקיה יש להרגיש את הקרקע בעומק 5 ס”מ, במידה והקרקע לחה (אפילו קצת) אין להשקות את הקרקע, ההשקיהה תתבצע תמיד רק לאחר 3 ימים בהם הקרקע יבשה.

קרקע

הקרקע בה הקקטוס צריך לצמוח הינה חולית עם אבנים אשר מתנקזת מהר, ריכוז חומר אורגני נמוך מאוד, ויכולת אחיזת מים נמוכה, בקיצור קרקע עם יכולת ניקוז גבוהה.

מזיקים וזיהומים

מכיוון שהקקטוס הינו צמח מדברי ולא טרופי, המערכת ההגנה וההישרדות שלו בפני תוקפים מיקרוביאלית נמוכה ביותר, מה שאומר שבקטריות, פטריות או וירוסים יהרגו את הקקטוס מהר מאוד! לכן יש להמנע מזיהום מיקרוביאלי לצמח בכל דרך אפשרית. נמנע בחתך חשוף שיגע בקרקע, נייבש את הקרקע בין כל מחזור השקיה כך ששום מערכת מיקרוביאלית לא תשרוד בקרקע. לגבי חרקים התוקפים את הקקטוס, עד כה נתקלתי רק בסוג של עש (פרפר לילה) שתוקף קקטוסים מסוגים שונים ומטיל בתוכו ביצים, אך למזלנו לא שמעתי על מקרים שלו בארצנו הקטנטונת אלא רק במקסיקו.

כמה עובדות חשובות על הקקטוס

1. לקקטוס אין עלים – העלים התפתחו אבלוציונית לקוצים, או מופיעים בימים הראשונים של הגבעול ואז נובלים ונושרים, החתיכות קקטוס כמו בקישקשתא שנראות עלים אלו גבעולים.
2. הקקטוס סופח את הפחמן דו חמצני בלילה (רק אז הוא פותח את הפיוניות), הוא שומר אותו בתור חומצה אורגנית, ובאור היום מבצע את הפוטוסינתזה בעזרת אור היום וחומצה זאת, לכן קקטוסים שהינם למאכל (נופלס) יהיו חמצמצים יותר בלילה ובשעות הבוקר המוקדמות, החמיצות תעבור לאחר חשיפה של שעתיים לפחות לאור. גם שמירת גבעול הקקטוס במקרר תדמה לילה ולכן הקקטוס יהיה חמצמץ לאחר מכן.
3. לא כל קקטוס למאכל! ולא כל פרי קקטוס למאכל!
4. עולם הקקטוסים הינו עשיר ושופע, חוץ מיופיים ניתן להפיק תרופות מחלקם, דוגמא נפלאה הינה קקטוס הנופאלס (עליו אכתוב מדריך נפרד) הניתן למאכל ומשמש כתרופה נגד סכרת.
5. במידה ומשטר ההשקיה מתאים והקרקע מתאימה תוך שנה אחת יתפתח צמח עד לגובה מטר או שני מטר.

זה הכל לגבי קקטוסים להפעם, מכיוון שאני שחקן חדש בעולם הזה אשמח לשמע חוות דעת מכם על העולם המעניין הזה, ותזכרו קקטוסים זה לא רק למחבקי עצים.