איך לשפץ מבנה ישן במינימום עלות לכיס ולסביבה, מחומרים טבעיים ומחומרים מוחזרים, ובשיתוף הקהילה? סיפורו של הלול בשדמה (המאמר נכתב בשיתוף עם ירון פרידלנד).
איך לשפץ מבנה ישן במינימום עלות לכיס ולסביבה, מחומרים טבעיים ומחומרים ממוחזרים, ובשיתוף הקהילה? סיפורו של הלול בשדמה (המאמר נכתב בשיתוף עם ירון פרידלנד).
מבוא
במאמר הקודם סיפרתי על המרכז האקולוגי-קהילתי שאנחנו מקימות בימים אלה במושב שדמה. מדובר במבנה של לול ישן, שהתחלנו בתהליכי שיפוצו והפיכתו למרחב קהילתי שיעסוק בחינוך לקיימות, בחינוך אלטרנטיבי לילדים ועוד. לשם השיפוץ, חברנו לירון פרידלנד, אדריכל שמתמחה בתכנון ובניה בחומרים טבעיים, שתכנן עבורנו את המבנה ותדרך אותנו לגבי השגת החומרים הדרושים לשיפוץ, בעלות מינימלית ותוך ניצול מירבי של משאבים קיימים. במאמר הבא נפרט (ירון ואני) את דרכי הבנייה והחומרים שהשתמשנו בהם, וכן באופן שבו השגנו את החומרים בעזרת הקהילה המורחבת סביבנו.
תכנון
תכנון מבנה באלות למבנה קיים מחייב התחברות והתאמות לתשתית קיימת.
במבנה הלול בשדמה קיים שלד ברזל וחגורת בטון היקפית.
בתור עבודה ראשונה היינו צריכים להרחיב את החגורה מעובי של 20 ס”מ לעובי של 55ס”מ.
ההרחבה נעשתה בעזרת ספי מדרכה ואבני אקרשטיין משתלבות שהושגו על ידי הקהילה.
בהמשך התאמנו חלונות קיימים ובנינו לכל חלון מדף עליון. (פרוט בהמשך)
התכנון לוקח בחשבון גם אלמנטים סביבתיים, כגון: בידוד, כיוון השמש והרוח, תפקוד באתר והתאמה לחיים של משפחה וקהילה מקיימת.
השיקולים התכנוניים נתקבלו ע”פ דרישות של הקהילה למבנה חינוך ופעילויות קהילתיות אחרות.
חומרים לבנייה ואופן השגתם
קיימנו פגישה ארוכה עם ירון ועם אדריכלית נוספת בשם ענת זילברמן, והם הנחו אותנו לגבי החומרים שנצטרך להשיג. לאחר שהייתה בידנו רשימת החומרים, שלחנו בקשה לרשימת התפוצה שלנו (כ500 משפחות באזור), והזמנו אנשים להביא אלינו (או שאנחנו נפנה מהחצר שלהם) את החומרים הבאים:
בקבוקי וצנצנות זכוכית, פחיות שימורים, אבנים משתלבות, קלקרים, קרשים, משטחים, רהיטים ישנים, ברזל בניין, במבוקים, רעפים, ריצופים, אריחים, צינורות, גופי תאורה, ארובה, חלונות, דלתות, וכל דבר אחר שעולה על הדעת.
בכניסה למשק הצבנו מיכל קטיף לאיסוף החומרים וגם פרסמנו מודעה על שירות חדש: “מרוקני החצרות”!. את המודעה הפצנו דרך המתנ”ס המקומי, דרך הצופים המקומיים, באתר של יישובי גדרות ובפייסבוק בדפים שקשורים בגדרה, יישובי גדרות, פרמקלצ’ר וכדומה.
ברגע ששחררנו את הבקשות שלנו אל הסביבה, החומרים החלו לזרום לכאן ללא הרף. קבלנים שהשיגו לנו חומרים הפנו אלינו קבלנים נוספים שהייתה להם פסולת לפנות. נהג משאית שעזר לנו להוביל דלתות ישנות השיג לנו גם אבנים משתלבות דרך אח שלו. נהג משאית אחר רצה לבוא ולעזור לנו בבניה. ויש עוד ועוד דוגמאות לרצון טוב של א/נשים שרצו לתרום להקמת מקום כזה…
וכך תוך חודשיים, השגנו כמות אדירה של חומרים והצלנו כמה טונות של פסולת מהמזבלה!
ירון: ”רציתי לציין את הפתיחות הרבה של הקהילה, אחרי פגישה של 4 שעות בהן פרטנו את החומרים, תכונותיהם, וצורות הנדסיות אותן אנו מחפשים, פתאום כל זבל נראה כמצבור חומרי בניה”.
נפרט להלן כל שלב בבנייה ואילו חומרים הושגו:
ליסודות
- אבנים משתלבות מאתר פסולת בלתי חוקית ברחובות.
- אבנים משתלבות מפנימיה צבאית ליד קריית מלאכי
- אבני שפה שבורות – המועצה סללה כביש חדש ליד הבית שלנו ולצד הכביש ישבה לה ערימה של אבני שפה שבורות. אחד מחברי הקהילה ניגש לטרקטוריסט שעבד על הכביש וביקש שיעבירו את אבני הפה אלינו במקום למזבלה… מכיוון שהתיידדנו עם הטרקטוריסט, הוא גם הסכים לעזור בהובלת חול ששימש לתערובת האדמה וחסך לנו כמה שעות של עבודה.
- שכן של אחת מחברי הקהילה פירק ריצוף בחצר שלו – ובאנו לפנות את זה ברצון.
גגות
הוחלט להשתמש בקונסטרוקציה קיימת, עם חיזוקים של קורות עץ נוספות.
- חומר בידוד – שכן שלנו משדמה מסר לנו כמה ארגזים מלאים במשטחי קלקר-ספוג קטנים לבידוד הגג.
- משטחי עץ לגג – חבר של אחת מחברות הקהילה הוא קבלן שפירק 70 דלתות עץ מפנימיה צבאית באזורנו. הגענו לאסוף אותם רגע לפני שפונו לזבל…
- חומר איטום – חסר (רעפים/פח/ניילונים/שמשוניות…) – מי שרוצה למסור לנו מוזמנ/ת!
- קורות עץ – אספנו מצידי הדרך, ליד פחים, מאתרי בנייה (באישור כמובן), ובנוסף, אחת מחברות הקהילה דיווחה לנו ששכן שלה סגר נגרייה ומזמין אותנו לבוא ולקחת מלא רהיטי עץ ישנים – שחלקם פירקנו והשתמשנו בקורות.
לקירות
- צנצנות ובקבוקי זכוכית – המיכל בכניסה למשק התמלא ורוקן כ5-6 פעמים בחודשיים-שלושה האחרונים! הקהילה לא אכזבה… התחלנו להרים קיר מבקבוקים וצנצנות ואחרי ה-40 ס”מ הראשונים התחלנו להרים קיר מג’אנק נוסף – קלקרים, ספרים, צעצועים שבורים, קלטות וידאו ישנות…הכל!
- באלות קש – רוב הקירות ייבנו מחבילות קש קטנות, מכיוון לשיטת הבאלות יתרונות רבים: בידוד, עמידות הקיר,מהירות (יחסית לקיר בקבוקים) ועוד. בתכנון שיטת הבנייה בחבילות קש נעזרנו גם ברם צורי – מומחה לבנייה בבאלות. חבילות הקש הן החומר הראשון שקנינו ולא השגנו מהזבל (או ז(ה)בל כמו שאסף קורא לזה…).
חלונות
- הוחלט להשתמש בחלונות הישנים הקיימים במבנה, ולהכין להם זיגוג טוב יותר בהמשך הדרך.
- כהכנה להנחת הבאלות, הכנו מדפים מעל כל חלון, מקרשים שהגיעו מהזבל – ראו תכנית המדפים:
לרצפה
הרצפה כרגע רצפת מצעים מהודקים ותחופה בהתאם לתקציב. אפשר יהיה לרצף כרגיל עם מגוון ריצופים מפירוק שנשיג מהזבל או יציקות אדמה/סיד.
הזמנה לשיתופי פעולה
אם היוזמה הזו מעניינת אותך והיית רוצה לקחת בה חלק ו/או ללמוד דרכינו על בנייה באדמה, בנייה בשיתוף הקהילה ועוד, יש מספר דרכים לעשות זאת:
- סדרה של סדנאות מקצועיות לבנייה באדמה ובחומרים טבעיים – יתקיימו כאן בחודש יולי עד אוקטובר 2012, בהנחיית ירון פרידלנד ורם צורי – שני אנשי מקצוע שמתמחים בתכנון, בנייה והדרכה בתחום הבנייה בחומרים טבעיים.
- השתתפות באירועים קהילתיים שאנחנו מקיימות כאן במרכז: שוק קחתן, סופי שבוע של בנייה אקולוגית, מפגשי בנייה קהילתית כל יום ראשון אחה”צ, ועוד.
- להצטרפות לרשימת התפוצה של המרכז וקבלת עדכון על פעילויות אלה, כיתבו ל: shdema.ecocenter@gmail.com
- נשמח להפגש עם קבוצות של קהילות שמעוניינות להקים מבנה מסוג זה, ולתרום מניסיוננו עד כה.
שיהיה לכולנו בהצלחה ביוזמות להפצת הטוב בעולם :-)
לתוכן זה נכתבו 5 תגובות