עלה צורך בדלת נוספת, וזו נמצאה במכולת השיפוצניק באחד הבתים הסמוכים. יש לי דעה קדומה בעד דלתות העץ החסונות של פעם – דלת זו בת כ- 50 שנה, צורתה נשמרה ומילימטר לא זז בחיבורי הסין-וגרז בפינות. העץ קצת יבש אך ללא נזקי רטיבות, והצבע במצב קביל וניתן לחידוש. העץ הוא אורן קליר משובח המצופה בצבע בלבד – במקרה של נזק לדלת פשוט מעבירים מברשת צבע על המקום הפגוע, עם או בלי החלקת שפכטל.
לקראת יום ההולדת של התאומים הגיע הזמן לחלק את חדרם המשותף. עלה צורך בדלת נוספת, וזו נמצאה במכולת השיפוצניק באחד הבתים הסמוכים, יומיים לאחר שקניתי בהמלצת “בידיים” Treasure Wheels.
יש לי דעה קדומה בעד דלתות העץ החסונות של פעם – דלת זו בת כ- 50 שנה, צורתה נשמרה ומילימטר לא זז בחיבורי הסין-וגרז בפינות. העץ קצת יבש אך ללא נזקי רטיבות, והצבע במצב קביל וניתן לחידוש. העץ הוא אורן קליר משובח המצופה בצבע בלבד – במקרה של נזק לדלת פשוט מעבירים מברשת צבע על המקום הפגוע, עם או בלי החלקת שפכטל. הזיגוג נשבר בעת ההשלכה למכולה, ולכן הוסר לחלוטין.
דלתות הפנים של היום עשויות שתי שכבות דיקט וביניהן מילוי הקושר ביניהן – חלת קרטון או יציקה כלשהי ממשפחת ה- MDF או הסיבית. על הדיקט גימור מתועש אחיד כגון PVC או פורניר החוסך בין היתר צביעה תקופתית. גם אם לדלת מסגרת קשיחה ראויה, פוטנציאל הנזק במקרה של מכה קטנה בציפוי עשוי להיות מדהים עד בלתי ניתן לתיקון, כפי שזכה אחד מבני לגרום לדלת יוקרה מצופה פורניר בבית חמותי.
הנה הדלת במצבה הגולמי ליד המשקוף החדש והפשוט שנקנה במחיר כ- 200 ש”ח. הדלת התאימה תאורטית בגובהה וברוחבה, לעומת זאת כיוון הפתיחה הנדרש – הפוך.
לאחר פילוס וקיבוע המשקוף שנעשו יחד עם בנית קירות הגבס, הגיעה השעה לגשת למומחי “ביטר” לקנות פירזול.
ציר “פייפ” (מקטרת) שהגיע עם המשקוף היה קטן מדי והוחלף בציר בקוטר 8 מ”מ, 8 ₪ לציר. הצירים שסופקו עם המשקוף הוברגו החוצה והוחלפו, בעזרת מפתח שוודי:
מיקום חלק הציר הנגדי סומן על כנף הדלת ונקדח קדח בקוטר 7 מ”מ:
הציר הוברג למקומו:
הדלת הורכבה לניסיון, ובהמשך אוזנו הצירים. כל אחד מ- 4 חלקי מערכת הצירים לדלת ניתן להברגה פנימה או החוצה, כל סיבוב שלם בערך מ”מ אחד באותו כיוון. לאחר כמה מחזורים של הרכבה ופירוק הכנף לשם סיבוב הצירים, הגענו לאיזון מספק.
כמה מילות אזהרה לגבי הכלים שתראו בהמשך. מסור אנכי, מקדחה חזקה והכלי המוזר דמוי הדיסק, הם כלים מסוכנים. אם אינכם בטוחים ביכולתכם להפעיל אותם בבטיחות, חפשו חבר עם נגריה מצוידת. חצי שעה עבודה שלו בנגריה, ומנגנון המנעול יושב לבטח במקומו.
כעת נלקח המנעול (פלד דגם 101, במחיר 25 ₪) והוצב מול הנגדית שסופקה עם המשקוף. המיקום המיועד על הכנף סומן תוך מתן תשומת לב לסטיות אפשריות בביצוע.
תחילה נחרצו הקווים האורכיים בעזרת כלי רב תכליתי, תוך שימוש בלהב העגול. הערה מאוחרת: דיר בלאק, זה לא מסור דיסק! זה כלי רב-תכליתי PMF של בוש, הלהב אינו מסתובב אלא רוטט 2 מעלות ימינה ושמאלה, והספק הכלי נמוך, זו גרסת החובבים. מסור דיסק הוא כלי מסוכן שמבחינתי אין להשתמש בו.
זה לא ממש דיסק, הלהב רוטט במקום להסתובב. נקנתה גירסת החובבים עם מנוע חלש יחסית, ועבדתי במהירות המינימלית – עדיין זה כלי שיכול לסטות ולחתוך מישהו. זהירות. אח”כ נוסרו הקווים לעומק בעזרת להב ישר ברוחב כ- 3 ס”מ:
וכך נראו החריצים לפני תחילת עבודת הפינוי:
נקדחו שני חורים בקצוות:
והוחל בעבודות פינוי, ראשית בעזרת הלהב הצר של הכלי הרב תכליתי:
די מהר הגיעו המגבלות שלו, ועברתי לחירור שיטתי ולכרסום בעזרת המקדחה. שוב, זו מקדחה של 600 וואט עם יותר מדי כוח שמחכה לחוסר תשומת לב של המפעיל.
בהרכבת ניסיון, לא נכנס המנעול למקומו. השמש החלה שוקעת, ובמרפסת עדיין לא הושלמו זוטות כגון חיבור גוף התאורה. טלפון לדוד איתן, כמה מדידות והוחלט כי יש להרחיב את החריץ. הבעיה היתה לא ב- 3 הסנטימטרים הראשונים שנחרצו בעזרת הכלי הרב תכליתי (אוף, אין שם בעברית לדבר הזה), אלא בעומק רב יותר בו לא הספיקו 10 מ”מ של המקדח הרחב ביותר בארגז הכלים. איך אמרה ויויאן לי ב”חלף עם הרוח” – מחר יום חדש.
בבוקר קמו לעזרה כמה מוותיקי אוסף הכלים הישנים שחברים תורמים לי. לא ממש מושחזים אבל כמה מכות פטיש על ראש המפסלת – והחריץ מתחיל להתרחב.
עוד כמה גילופים, חציבות, התאמות, בדיקות ופירוקים, והעבודה מוכנה להכנסת המנעול:
החריץ למפתח נחרץ, ואת החור לידית ניסיתי לקדוח עם מקדח כוס:
אולם כוס זו הגיעה ללא מקדח מוביל, המקדחה כאמור חזקה מדי, ובהיעדר מקדחת עמוד התקשיתי לייצב אותה בקידוח על הרצפה. זהירות – לא עובדים עם מקדח כוס ללא מקדח מוביל! זה מסוכן ועלול להביא לפציעה. ראו בהמשך חלופה אחרת ובטיחותית יותר למקרה שנתקעתם כך.
עברתי לחירור סביב החור במקדח בקוטר קטן, ולהוצאת המילוי בהמשך. אל דאגה – הרוזטה סביב הידית תסתיר את הבושה. על הדרך נקדחו חורים עוברים לסיוע בסימון בצד הנגדי של הדלת.
והנה המנעול, הידית והמפתח לאחר סיום ההתאמות:
הרכבת ניסיון מוצלחת ובדיקה שהלשונית הקפיצית, הידית והמנעול עובדים היטב:
ועכשיו ניגש לחיתוך הצירים הישנים. ג’יגסו, מסורית מתאימה למתכת, זהירות בייצוב הכלי וחמש דקות עבודה (הערה מאוחרת: שימוש בג’יגסו בצורה כזו עלול להיות מסוכן ואינו מומלץ. את הדלת אמורים להשכיב אופקית ולקבע למשטח יציב בגובה נוח לעבודה, ולוודא מרווח עבודה למסורית מבלי שתפגע במשהו. מומלץ לנסר ניסור קטן כזה ידנית בעזרת מסור כזה עם להב למתכת):
החיתוך נעשה קצת בתוך העץ, כדי שהשפכטל יכסה את ראש הציר החתוך. הדלת הורכבה שנית:
והמראה המוזר מצד הצירים החדשים, מה עושה פה הכנה למנעול?
הקטנה קצת הזדעזעה ממצב הצבע הקיים בדלת – הלכלוך, החורים, השריטות והעובדה שהגוון אינו סגול, אולם נהנתה להיכנס ולצאת מהחדר דרך המקום שהזיגוג אמור להיות בו. בחודש הבא נספר על סתימת החורים, בחירת הזיגוג והצביעה, וגם על כמה עיזים שבאו לבקרנו, בייחוד בדלת השניה שהיתה אמורה להיות פשוטה יותר להרכבה.
לתוכן זה נכתבו 27 תגובות