האוכל הנא הטבעוני, או במילה אחת טבעונאי, הוא מזון מהצומח שלא חומם לטמפרטורה הגבוהה מ-42 מעלות כך שאנזימי המזון לא נהרסים. באנגלית מכונה raw food.
מה גורם לבני אדם לבחור במגמה תזונתית זו? כל טבעונאי וסיבותיו הוא, אך בגדול הן:

איכפתיות לאיכות הסביבה:

• בישול דורש חום גבוה: משמע שריפת משאבי טבע (גז, נפט, עץ) ופליטת חום, חלקיקים שחלקם מזהמים ו-CO2.
• לא צורכים אוכל תעשייתי ולכן יש פחות אריזות, שינוע, פחות זיהום תעשייתי, לא צורכים חומרים כימיים כגון משמרים, מייצבים, מתחלבים, צובעים וכו’ – משמע פחות מחלות של עידן השפע.

איכפתיות ליצורים החיים על כדור הארץ

• לא אוכלים בעלי חיים או מוצרים מהחי וכך אין צורך בתכנון והריגה של חיות, כך ניתן להפחית ניצול של שותפינו לכדור הארץ.

בריאות

• המזון הנא מהצומח רווי בנוטריאנטים שהגוף שלנו סופג ביעילות בגירסתם החיה, מבלי לאבד ויטמינים ומינרלים שחיוניים לנו. בישול המזון גורם לאיבוד של אנזימים וויטמינים מסיסי מים כגון וויטמיני B ו C דנטורציה של הרכב המזון ועוד. רוב הפירות והירקות יוצרים תגובה בסיסית בגוף שלנו, מה שמאפשר תפקוד נכון, החלמה מהירה ופעילות מיטבית של האיברים. בנוסף הפירות והירקות מלאות באנטיאוקצידנטים המקדמים את בריאותנו ברמה הפיזיולוגית ומעכבים תהליכי הזדקנות או ליתר דיוק מאפשרים תהליכי הזדקנות בריאים. המזון הנא לא מייבש את הגוף, אלא להיפך מרווה אותו במים איכותיים. הפירות הם טעימים ללא שום צורך ב”תחפושות” מיותרות כגון כמויות של מלח, סוכר או שאר תיבלונים. המזון הוא טעים, מכיוון שהוא טעים באיכותו, כי הוא מתאים לנו ואנחנו מתאימים לאוכלו.

עוד נקודות לטובת מעבר למזון לא מבושל: מזון זה דורש לעיסה טובה שמשפרת את הפרשת מיצי העיכול ומונעת אכילת יתר. אוכל חי מאוזן מיטיב מאוד עם בריאות השיניים, משפיע לטובה על כלי דם ועל הלב (התקשות העורקים יורדת בהרבה), על בריאות העור ומאפשר התפנות סדירה הודות להרכב הסיבים התזונתיים שהם חלק בלתי נפרד וחשוב ביותר באוכל הנא. תזונה זו לא מכבידה על העיכול ומאפשרת גילוי מחדש של טעמים פשוטים.

הסיבות שציינתי עד כה הן בעצם אותו הדבר, שהרי טיפוח אורח חיים בריאים על כדור הארץ מטפח בו בזמן את בריאות האדמה ואת החי והצומח בה.

מטעמי טעם, זה פשוט טעים!

כאשר שומעים לראשונה על אנשים הניזונים רק ממזון שאינו מבושל זה עשוי להפתיע . זה פשוט נשמע בלתי אפשרי. החדשות הטובות הן שזה בכלל לא מסובך ואפשרי בהחלט!

האיסיים, טבעונאים?

היכונו למסע ארוך לעבר…
אחת הדרכים לבדוק תקפות של תאוריה תזונתית היא לחקור חברות שניזונו מתפריט דומה במהלך ההיסטוריה.

האם היו במקומותינו אנשים שחיו מאוכל נא? לא אחת שמעתי על כת האיסיים המסתורית, ואני כתזונאית הסתקרנתי לדעת, מה הם אכלו שם במדבר יהודה? מה היו ההשלכות התזונתיות של אורח חייהם הצנוע ושוחר השלום? האם יתכן שהם כלכלו את עצמם מתזונה צמחונית? טבעונית? נאה (raw)?

בסיפור האיסיים רב הנסתר על הגלוי. ישנם סופרים ופילוסופים בני זמנם שמתארים אותם ואת אורח החיים שניהלו בצורה אידילית וקסומה.

ההיסטוריון בן המאה הראשונה לסה”נ יוסף בן מתיתיהו (יוספוס פלביוס), בספרו “מלחמת היהודים” מספר על כת האיסיים:

“האיסיים הם יהודים מלידה, אולם הם עולים על יתר היהודים באהבתם איש את רעהו. הם מתנזרים מתענוגי הבשר, בראותם בהם רעה, ולמעלה טובה נחשב בעיניהם למשול ברוחם ולכבוש את יצרם.”
“…הם מואסים בחיי עושר, ונפלא הוא שתוף הרכוש אצלם, עד כי לא נמצא בקרבם איש מופלג בנכסים…וכן גם הממנים על כל דבר נבחרים על דעת כולם…”

פילון האלכסנדרוני(1), פילוסוף תיאולוג והיסטוריון יהודי שחי באלכסנדריה (מצרים), בן דורו של יוסף בן מתיתיו, מתאר קבוצה חקלאית, מתבודדת, החיה באזור ים המלח, ללא מוצרי תפנוקים ופאר וחלקם ללא נשים וילדים.

“האיסיים מתחנכים לאהבת אלוהים, לחסידות, ליושר, להנהלת עניני הפרט והכלל, להבחנת הטוב והרע ושאינו טוב ולא רע, במה לבחור ובמה למאוס, שלושה הם העניינים אשר ישימו להם לקו ולמשקולת: אהבת אלוהים, אהבת המוסר, ואהבת הרֵע (…) אין להם כל רכוש וקנין (פרטי),לא מפני שתקצר ידם מלעשות חיל, אלא משום שהם עצמם בחרו בחיים כאלה ובצדק יחשבו לעשירים גדולים, שכן ישישו על מדת הצניעות וההסתפקות כעל הון רב. (…) ובכלל אין בהם איש לוטש נשק ובונה מכונות (המצור), ולא בעל מלאכה אחרת לתשמישי מלחמה… אהבתם למוסר יוכיחו בזה שהם שונאים בצע ובורחים מפני הכבוד וחיי-החמדה, כובשים את יצרם ושולטים בתאוותיהם. מלבד זאת יסתפקו במועט, יחיו חיי צניעות ופשטות, ויתרחקו מן המותרות. הם מצטיינים במדת דרך ארץ ושקול הדעת ובמעלות כיוצא בהם. מעלותיהם הנוגעות לאהבת הרֵע הן : חיבת הבריות, שויון הזכויות, ועל כולן – שתוף החיים.”

אך פילון, מה הם אכלו?

בתאורו של פליניוס הזקן, גיאוגרף רומי שחי במאה 1 לסה”נ, סופר, חוקר טבע ומפקד צבא:

“בצידו המערבי של ים המלח, מחוץ לתחום האדים המזיקים שעל החוף, מתגוררת העדה הבודדת של האיסיים, המופלאה בכל הכתות שבעולם (…) מתחת למקום שיבתם הייתה בעבר העיר עין גדי שרק ירושלים עלתה עליה בפוריות אדמתה ובוסתני דקליה”

בעקבות שאלת האיסיים, ביליתי חצי יום ארוך בספרייה הלאומית בירושלים. הסתבר שמדובר בעצם בתעלומה היסטורית, ארכאולוגית, תאולוגית ואנתרופולוגית. מי היו האיסיים? היכן הם חיו, וכיצד? מה היה המבנה של קהילתם? מה היתה אמונתם? ובנוסף מה שמסקרן אותי לדעת: ממה ניזונו?

לאחר עיון בספרות אקדמית(2) של החוקרים המובילים בארץ על הממצאים בקומראן, הבנתי שעל פי דעתם של הארכאולוגים שחפרו וחקרו את המקום ניתן לומר שהשרידים מעידים על כת של גברים שחיו חיים מבודדים, אורח חיים נוקשה במיוחד, ומערכת הירארכית קפדנית.
כל זה היה מאוד מעניין אך תשובה לשאלותי באשר לתזונתם לא מצאתי. המשכתי לחפש וגיליתי שבמהלך השנים הופיעו ארכיאולוגים שחלקו על פרשנותם המקובלת של קודמיהם: האם האיסיים כתבו או לא את מגילות קומראן? והאם ההתיישבות בקומראן היא בכלל של האיסיים או שמא של קבוצה אחרת? שהרי אין עדויות חד-משמעיות המקשרות בין האיסיים לקומראן ולמגילות הגנוזות. השם “איסיים” לא מופיע באותם המגילות כלל, יחד עם זאת ניתן לעשות הצלבה בין תיאורים של יוסף בן מתיתיהו ופילון האלכסנדרוני לבין הממצאים במגילות ולשטח קומראן. בין התומכים בגישת קומראן כישוב של איסיים היו הנזיר דה וואו שניהל את התחלת החפירות, פרופ’ יגאל ידין ופרופ’ מגן ברושי. בין אלו הטוענים כי האיסיים ישבו במקום אחר במדבר יהודה ישנם הארכיאולוג פרופ’ יזהר הרשפלד(3), פרופ’ נורמן גולב(4), וד”ר יצחק מגן. יש כאלה המטילים בספק את עצם קיומה של כת האיסיים.

תחילת הנצרות גם קשורה לאיסיים. יש הטוענים שישוע בילה במדבר יהודה בקירבתם לא מעט זמן, ושחלק מאלו שתיעדו את דברי ישוע כמו יוחנאן היו איסיים.

הרצון להבין יותר הוביל אותי להמשיך ולחקור. כך הגעתי לEdmond B. Szekely (שחי בין 1905-1979) פילולוג, בלשן ופילוסוף שטען שמצא מגילה מיוחדת בארמית בספרית הותיקן. הוא קרא למגילה
“The Essene Gospel of Peace” (בתרגום ארגנטינאי חופשי לעברית “בשורת השלום של האיסיים”). זקלי תרגם את המגילה ופרסם אותה לראשונה ב-1928. תוכן המגילה מפתיע. מצאתי את מבוקשי, התייחסות לתפיסתם התזונתית של האיסיים. מסופר שם שהאיסיים אכלו מזון צמחוני, טבעוני ואף טבעונאי. תזונה שהתבססה על פירות, עשבי בר מהשדות, ונבטים. ישנם טקסטים המסבירים על תורתם, אורח החיים ואמונותם של האיסיים. יש פירוט על הלכות אכילה בריאים, התייחסות ותיאור של צום רפואי ואמצעים לקידום הבריאות הטבעית.

הטקסט הוא ארוך ובאנגלית. הנוסח הוא בסגנון דתי-נוצרי. אני מביאה כמה קטעים שתרגמתי לעברית.
הוא עלול לעורר תגובות משונות. אני מציעה להתייחס אליו כקוריוז:

“ (…) אל תרצחו בני אדם, אל תרצחו חיות ואל תהרגו את המזון שנכנס לפיכם. שהרי אם תאכלו אוכל חי זה יחייה אתכם אך אם תאכלו אוכל מת, אותו האוכל המת ימית גם אתכם. שהרי חיים באים מהחיים, ומהמוות יוצא רק מוות. מה שהורג את המזון שלכם הורג גם את גופכם. ומה שהורג את גופכם הורג גם את נפשכם. והגוף שלכם הופך להיות מה שהמזון שלכם, כפי שהנפש הופכת להיות מה שאתם חושבים. על כן אל תאכלו שום דבר אשר עבר אש, או שקפוא או מים קילקלו. שהרי מזון שרוף, קפוא ורכוב- ישרוף, יקפיא ויקלקל את גופכם.”

מתכון של איסיים?

הוראות להכנת “לחם” נא:

“(…) תנו למלאכי האל להכין את לחמכם. הרטיבו את החיטה, כך מלאך המים יוכל להיכנס פנימה. אז, חשפו אותה לאוויר כך שמלאך האוויר יוכל לחבק אותם. השאירו מהבוקר ועד הערב מתחת לשמש כך שמלאך השמש יוכל לנחות עליה. וברכתם של שלושת המלאכים תגרום לנבט החיים לנבוט מהחיטה שלכם. אזי רסקו את הזרעים והכינו פת דק כפי שעשו אבותיכם כאשר יצאו ממצרים בית העבדים. שימו אותם בחזרה מתחת לשמש וכאשר השמש תעלה לאמצע השמים הפכו אותם לצד השני כך שמלאך השמש יוכל גם ללטף צד הזה, השאירו אותם שם עד שהשמש שוקעת. שהרי מלאכי המים, האוויר והשמש האכילו (גידלו) והבשילו את החיטה בשדה, ובאותו הדרך הם יכינו גם את לחמכם. אותו השמש שבכוחו של אש החיים גרם לחיטה לגדול ולהבשיל, יוכל באותה אש לאפות את הלחם שלכם. שהרי האש של השמש נותנת חיים לחיטה, ללחם, ולגוף”.

ישנם ויכוחים בנוגע לאמיתותו ההיסטורית של הטקסט. זקלי טען שישנם שלושה עותקים של מסמך “בשורת השלום של האיסיים”. אף אחד משלושת העותקים לא נמצא וספרית הותיקן טוענת שאין אצלה כזו מגילה.

הממצא הזה ממש בילבל אותי. אז פשוט בסיועה של 144 טילפנתי לאלו שמומחים בתחום, ארכיאולוגים של קומראן. אחד מהם, צעיר יחסית, סיפר לי שאתר קומראן לא קשור לאיסיים. השני, בן אדם מבוגר וידוע בשל הספרים והמאמרים הרבים שכתב על קומראן. על כל שאלה ששאלתי ענה במילה אחת. שאלתי אותו, מה אכלו האיסיים? ענה לי “הכל”, האם יש עדויות בשטח? “לא”, האם יש מסמכים? “לא”. שמעת על מגילה בשם “בשורת השלום של האיסיים” שיש הטוען כי מצא אותה בספרית הותיקן ותרגם ופרסם אותה 1927? “רמאות”, ואני:תודה רבה. חשבתי רגע, התקשרתי שוב. אתה חושב שהאיסיים חיו בקומראן? בודאי, הוא ענה. אין חוקר רציני שאינו חושב כך. יש למשל את הירשפלד, הצעתי כמעט בלחש. קולו זעם, “שטויות! וחבל לבזבז עליו את הזמן”.

עולם האקדמיה ממש חצוי ורוגז בנושא האיסיים. אין קונסנסוס.
אז, מקור למגילה לא מצאנו. אם זקלי כתב את כל המגילות הללו בעצמו, הרי הבן אדם הוא מוכשר מאוד. ואם אכן מדובר על טקסט ממגילות הגנוזות יש כאן תגלית. שיחה עם דר’ זוהר קציר מחוות האיסיים בהרי ירושלים עזרה לי לשקול שאולי העיקר הוא להבין האם יש משהו במידע שטקסט זה מביא שיכול לסייע לנו, בהתבוננות על ההווה.

ובחזרה להווה,

מה אוכלים היום?

עיקר המזון הטבעונאי הם הפירות. הפירות נחשבים לפחמימות (מקור לגלוקוז, כמו אורז, חיטה, קינואה (דגנים) ותפוחי אדמה ושורשים בתזונה המבושלת). היתרון של הפירות הוא שאין צורך לבשל אותן, עיכולם פשוט ויעיל, אפשר לאכול אותן כמו שהם- ללא הכנות מיחדות- והם עשירים מאוד בויטמינים ומינרלים חיוניים, פיטונוטריאנטים כמו אנטיאוקצידנטים או אנזימים שממלאים תפקידים חשובים בגוף שלנו.

יש הרבה אסכולות למזון נא, ביניהן זו של אן ויגמור, הכוהנת של מיץ עשב החיטה, של ויקטוריה בוטנקו (מלכת השייק הירוק), “ההגיינה הטבעית” בגישתם של דר’ שלטון ודר’ דגלס גרהם רופא טבעונאי העוסק בספורט ואצלנו יצחק בן אורי שהתאים את ההיגיינה הטבעית לחיים בארץ. הוא סקר פירות וירקות מקומיים, את תכונותם של החרובים, פיסטוקים, שקדים, סברס (אומנם הוא פליט), תאנים, תמרים, חוביזות ועוד.

הטעויות הנפוצות בהזנה ממזון נא

ישנם החושבים שכל מזון בהיותו נא הוא בריא וטוב לנו. אך יש לקחת בחשבון שלעיתים קרובות הרצון הקולינרי לדמות את המזון הנא לאותו מזון המבושל שהתרגלנו לאכול יכול להוביל למתכונים עם כמויות אדירות של שומן. שומן זה הוא אמנם נא מהצומח, אך כמויות גדולות ממנו אינן בריאות. כך למשל, ארוחה שמורכבת רק מאבוקדו או אגוזים נאים עלולה להיות מאוד מזיקה. יש להיזהר ממתכונים הדורשים כמויות של אגוזים ושומנים. זו נורה אדומה לאיזון לא בריא של התפריט.

כדאי שרוב התפריט יהיה מבוסס בעיקר על פירות וגם על ירקות. ירקות ירוקים משחקים גם הם תפקיד חשוב בתזונתנו.

דוגמא לתפריט יומי קיצי (שלא מהווה התווית תזונה)

ארוחת בוקר: כדאי לאחר פעילות גופנית:
רבע אבטיח, או כחצי קילו תאנים, או שייק ירוק. או כ20 שקדים מושרים ומקולפים עם 2 תמרים. עלים ירוקים מומלץ להוסיף לכל ארוחה!

ארוחת צהריים:
סלט פירות גדול, או סלט ירקות גדול עם נבטים, או כמה יחידות פרי מסוג אחד באנגלית mono-meal (למשל, כמה אפרסקים או כמה בננות) או פירות וירקות מגוונים. או שייק/ גלידה ביתית.

ארוחת ערב:
סלט ירקות גדול, מורכב למשל מעגבניות, מלפפונים או פקוס, גזרים מגורדים, גרגרים מקלח תירס טרי, בצל ירוק, חסות, נבטים מכל מיני סוגים, פטרוזיליה, כוסברה עם רוטב טחינה, או אבוקדו.

אחד מהשינוים החשובים שקורים כאשר מתחילים לאכול אוכל נא הוא שמרגישים פחות עייפים לאחר הארוחות ופחות צמאים. כבר לא צורכים כל כך הרבה מים כפי שנהגנו לפני השינוי. זאת מכיוון שהאוכל הנא בעצמו מכיל הרבה מים!

יש אפשרות להכין אוכל מיובש המדמה מזון מבושל כגון קרקרים ו”לחמים”. את הייבוש אפשר לבצע בשמש או בתנורים מיוחדים, מייבשי מזון שלא עולים לטמפרטורה של יותר 42 מעלות פחות או יותר. יחד עם זאת יש גם להיזהר שהרי רוב המתכונים רווים בשומן וזה בהחלט לא מומלץ. ניתן להכין קרקרים פשוטים מחיטה מונבטת, מתכונים אצל האיסיים :) או באתר “תבונא” . ואולי פה זה המקום לציין שעדיף בריאותית ארוחה של ירקות מאודים על ארוחה נאה רוויה בשומן.

הטבעונאות בשבילי היא הניסיון להיות פשוטים ולחזור להבין מאין בא המזון שלנו ולאן הוא ממשיך. אורח חיים טבעונאי שלי כולל איחולים לאוויר טוב, לאדמה טובה, למנוחה ושינה, לפעילות גופנית ולשמחה לכל היצורים החיים. הרצון לספק לעצמנו מזון טוב מביא אותנו ליצור קשר ישיר עם עצים, צמחי בר וחקלאים, להכיר מי הם, ומה הסיפור שלהם. כך נוצרת מין רשת אחרת של יחסים בין הניזון לבין המגדל. מדובר על יחסים של כבוד, של למידה, של הערכה ואיכפתיות משני הצדדים.

אורח החיים הזה, בהיותו שונה מהתרבות הנורמטיבית, יש בקיומו סוג של ביקורת סמויה על המציאות המודרנית, גם כאשר לא מדברים על זה, ולכן הוא מביא איתו הרבה התנגדות ראשונית מהסובבים אותנו. לפעמים המשפחה הקרובה והחברים לוקחים קשה את זה שאי אפשר לשמח אותנו עם המנות המבושלות המוצלחות שלהם. לא להיבהל, זה עניין של זמן וחיוכים. כאשר הם יראו כמה טוב אתם מרגישים וירגישו אתכם פורחים יתחילו להבין שאתכם אפשר לשמח עם בננה בשלה, עם עגבנייה מתוקה ואפילו עם חיבוק בלבד :)

ואם כבר מדברים על שמחה, התאנים כבר כאן! קיטפו ותהינו :)

מקורות מידע נוספים

• ספרים של דר’ שלטון, ספרו של יצחק בן אורי תזונת האדם ובריאותו, ספרו של דר’ דגלס גרהם 80-10-10, דר’ פנינה סלע “התחדשות”, דר’ עינן “טבעונות, הלכה ומעשה”,
• באינטרנט, האתר טבעונאות, אתר הקהילה 80-10-10 בארץ , באנגלית Raw food explained ממשנתו של TC FRY.

1. פילון האלכסנדרוני – “על האסיים, קטעים ושרידים”.“המגילות הגנוזות, קומראן והאיסיים” מאת מגן ברושי.
2. “מגילות קומראן – מבואות ומחקרים” כרך א’ וב’ ,העורך – מנחם קיסטר.
3. במאמרו “יישוב מתבודדים מעל עין גדי”.
4. חוקר המגילות הגנוזות מאוניברסיטת שיקאגו, מחזיק בתיאוריה השוללת את כתיבת המגילות על ידי האיסיים, לטענתו נכתבו המגילות בירושלים והוברחו לקומראן מירושלים בתקופת המרד הגדול.