לפני שנדבר כמובטח על גימור הדלת (הסגולה) בחדרה של בתי, רציתי לשתף אתכם בהפתעות שהתגלו בדלת (הלבנה) של אחיה התאום. רוצים לקרוא את חלק א’? כאן.

הדלת השניה הייתה דלת הכניסה לחדר התאומים טרם חלוקתו, ובסך הכל זזה מטר הצידה. הדלת קוצרה בכסנטימטר כדי להתאים למשקוף החדש – מחמת עין הרע לא צילמתי איך משכיבים דלת על הגבהה קטנה מהרצפה, מסמנים את קו החיתוך, מקבעים סרגל ארוך בעזרת שתי קליבות ומקווים לקבל קו ישר תוך שימוש במסור אנכי. טוב שלא צילמתי, אבל בניסיון השני הקו יצא ישר.

המנעול החדש נכנס חיש קל, לאחר שבני הבכור הוזמן לראות איך אביו פורץ עם פלאייר פטנט את הצילינדר הזנוח שמשום מה השאיר בדלת בעלי הדירה הקודם:

הצירים הישנים נוסרו והחדשים הוחלפו בקלות. כאן הגיעה העז הראשונה לביקור. העץ התגלה כיבש וחסר גמישות, ונוצרו סדקים עמוקים בסמוך לצירים, למרות שנקדח חור מוביל:

 

כיוון שהמנעול התאים למקומו ללא חפירות מיותרות, נבדק ונמצא כי יש להזיז את מיקום הנגדית על המשקוף. מיקום הלשוניות סומן בעיפרון, והמגרעת הורחבה בעזרת מקדחה וכלי רב תכליתי. בחלק העליון של המגרעות ראו מילוי בחומר בשם quickwood, מין פלסטלינה דו-רכיבית המתקשה לחומר בעל תכונות דומות לעץ. המילוי נדרש כדי לתפוס את ברגי הנגדית במקומם החדש.

 

העיזים הבאות הגיעו משהתברר כי לשונית הדלת אינה נתפסת במקומה. כנף הדלת קיבלה עיוות (פיתול) עם השנים, כך שפילוס הצירים יביא לכל היותר למצב בו 3 פינות של הדלת יגעו במשקוף, בעוד הפינה הרביעית רחוקה ממנו בכמה מ”מ טובים.

התגלה גם כי המגרעת (פלץ) בחתך הדלת, גדולה מזו של המשקוף. ראו כיצד צמודה אחת מפינות הדלת למשקוף מצידה החיצוני:

 

אך רחוקה ממנו בצד הנגדי של אותה הפינה:

 

כתוצאה מכך לא הגיעה לשונית המנעול לשקע שלה (ה”נגדית” המחוברת למשקוף).

סיעור מוחות עם דוד איתן הניב החלפה של הלשונית הישרה הכסופה בלשונית זוויתית מוזהבת (7 ₪), כדי לאפשר כרסום נוסף במשקוף לקבלת לשונית המנעול:

 

לאחר הרכבת ניסיון ומדידה במקום, כורסם חלק מהלשונית בעזרת ג’יגסו עם מסורית למתכת:

 

שימו לב למשקפי המגן ולאוזניות, רסיסי המתכת שעפו במהלך העבודה הם לכל היותר מטרד כאשר הם פוגעים ביד – עיניים זה סיפור אחר. הערה מאוחרת: מסיבות בטיחותיות ממליץ לעשות עבודה קטנה כזו עם מסור כזה עם להב למתכת, או עם פצירה מתאימה. לא ייקח לכם הרבה יותר זמן, ובטוח יותר לעבודה.

ברקע המרפסת של הקטנה שלבשה בינתיים צבעי ורוד וסגול.

כעת סומנו והותאמו גם מידות המגרעת במשקוף:

 

והנגדית הורכבה. ניתן לראות כיצד הנגדית הזוויתית תומכת בבדל העץ שנותר בחתך המשקוף, וכיצד היא בולטת מפניו באופן שיחייב עבודת מילוי ושפכטל.

 

אחרי הקיטורים, נחזור לדלת הסגולה של הנסיכה ונתחיל להכין אותה לצבע ולזיגוג:

נקנו שני לוחות פרספקס חתוכים למידה בדוגמת “קרח” חצי אטומה, אצל “פוליקריל” ליד רח’ שוקן, 100 ₪ לשניהם יחד. חומר זה נבחר כתחליף לזכוכית, מסיבות בטיחות בחדר הילדים, ומשקל נמוך (ראו מצב הצירים בדלת השניה).

  

הזיגוג מחובר למקומו בעזרת פסי עץ הנקראים “סרגלי זיגוג”. ראשית נבחר צד (שכן די בפירוק הסרגלים בצד אחד של הדלת), ונשלוף את המסמרים המחברים אותם לגוף הדלת:

 

כעת נחתוך את הצבע בסכין יפנית, כדי להקטין את עבודת השפכטל שנצטרך לעשות:

סרגלי הזיגוג הוסרו בשלמותם בעדינות בתנועות מנוף (לום) של זוג מברגים שטוחים.

לוחות הפרספקס הורכבו לניסיון, ונמצאו מתאימים:

 

כעת התפניתי לדון בעז נוספת שהתגלתה: המשקוף רחב בכ- 8 מ”מ מהכנף, הדלת אוזנה כך שהבעיה ניכרת רק באחד הצדדים, ובצד זה הוחלט להדביק לייסט דיקט בעובי 5 מ”מ שנחתך למידה:

 לקיבוע עד התיישבות הדבק סחבתי את מוט המתח של הג’ינג’י, ושתי קליבות גדולות. לפיזור הלחץ על המשקוף גויס קרש בנין ותיק:

 כיוון שמנהגנו פה הוא לשתף גם בטעויות, הנה הסדק בקיר הגבס שגרם הידוק מוט המתח. סדק זה, וכן שקע שהותירה הקליבה בצידו השני של הקיר, יתוקנו בשפכטל.

כעת כוסה התפר בין המשקוף לקיר בהלבשות עץ שנחתכו ידנית למידה בזווית של 45 מעלות בפינות (גרונג). בהמשך – שיוף השפכטל, צבע, שיוף נוסף שכן עץ נוהג להגיב לשכבת צבע ראשונה בהוצאת סיבים, וצבע סופי.

כעת נעבור לגימור הדלתות:

החלל שאחסן את המנעול הישן נסתם בעזרת שיירי עץ ומרק, וכוסה בדיקט חתוך למידה:

לאחר מכן עברתי לסתימת החורים הגדולים בפוליפילה – הדיקט הנ”ל, חורי ידיות המנעול וחורי הברגים במשקוף. חומר זה ודומיו (קלסימו, פרופילה ועוד) מכיל אבקה דמוית גבס אותה מערבבים עם מים עד לקבלת מרקם משחתי, ומורחים בעזרת ידית שפכטל. יתרונה ביכולת למלא חורים גדולים, חסרונה בנוחות העבודה ובגימור הטובים פחות מאלו של שפכטל מוכן לסוגיו:

הצבע הישן התקלף במספר קטן יחסית של מקומות, אך נצבע במברשת בפסים גסים, וכן מיעט הצבע הקודם בשפכטל במקומות שהיה צריך. לכן הוחלט לשייף ולהחליק את הדלת כולה במלטשת מלבנית חשמלית. חלק מסרגלי הזיגוג הודבקו במסטיק אקרילי, בו נעשה שימוש גם כחומר מילוי. בכמה מקומות היה צורך לגרד את המסטיק בעזרת ידית שפכטל. הנה חורי המנעול הישן שהוזכרו לעיל, לאחר השיוף הראשוני:

מלאכת השפטכל ולאחריה שיופים נוספים עד לשביעות רצון נעשתה בכלים הבאים: דבק שפכטל, מין משחה מוכנה המיועדת לאלמנטי נגרות. ידית שפכטל דקה המשמשת גם לגירוד צבע רופף, ועוד אחת רחבה יותר. מלטשת מלבנית רוטטת, ועכבר ליטוש ידני. נייר לטש 120 לרוב העבודה, נייר 80 לליטוש מקדים גס שהיה בו צורך בכמה מקומות.

יש שתי אסכולות למריחת שפכטל: הצבעים המקצועיים מורחים יותר ממה שצריך ובעזרת ידית שפכטל רחבה, לאחר כמה שעות השפכטל מתכווץ ושוקע, ואז משייפים די הרבה עד לגובה הרצוי. אפשר גם למרוח פחות ממה שצריך, לחזור למחרת ולהוסיף עוד קצת, ואז שוב עוד פעם-פעמיים. השיוף בסוף – מינימלי.

שלא כמקובל, החלטתי לצבוע את הדלת לפני הרכבת הזיגוג, כיוון שדוגמת הפרספקס שנבחרה מאוד מחוספסת ומסקינג טייפ לא יועיל להגנה עליה בעת הצביעה. לשם כך שויפו ונצבעו סרגלי הזיגוג בנפרד.

הצביעה נעשתה בצבע אוניאור על בסיס מים, בגוון סגול לפי דרישתה התקיפה של הנסיכה הקטנה, בסיוע רולר קטן ומברשת “1:

והנה הדלת לאחר שכבת הצבע הראשונה ולפני הזיגוג. בצד נראים סרגלי הזיגוג שנצבעו בנפרד:

לאחר ייבוש הצבע הורכב הזיגוג. בעבר הודבקו הזכוכיות במֶרֶק, כיום משתמשים במסטיק אקרילי. להבדיק מסיליקון, מסטיק אקרילי נדבק היטב גם לחומר נקבובי כמו עץ, ולאחר התייבשותו ניתן לצבוע עליו בכל צבע אקרילי. ראשית נמרח מעט מסטיק  בפינות:

כעת נכניס את לוחות הזיגוג, במידת הצורך נוסיף מסטיק אקרילי. מיד אחר כך נקבע את סרגלי הזיגוג בעזרת מסטיק אקרילי ומסמרי עץ:

כיוון שלוחות הפרספקס דקים יותר מאשר הזכוכית המקורית, נתקעו כמה טריזי גומי לקיבוע הזיגוג עד להתייבשות המסטיק:

לאחר התייבשות המסטיק, נסיר את הטריזים ונוסיף מסטיק אקרילי סביב החריץ שנותר סביב הפרספקס. נעשה כמה תיקוני שפכטל אם נדרש סביב סרגלי הזיגוג, ונתקן את הצבע בהתאם. המסטיק בצד זה בלט בצבעו הלבן לאחר היישום, וחייב תיקון הצבע. לשיקולכם האם להשתמש בצד זה בסיליקון שקוף, נדבק פחות טוב אבל הרבה פחות בולט לעין.

כעת ניגש להרכבת הידיות:

ונחזיר את הדלת למקומה: