אני מנסה לחשוב על כמה קלמרים היו לי לאורך כל שנות בית ספר והתואר הראשון, אני חייבת לציין שלא מעט. ביסודי היו אלו קלמרים ענקיים עם מלא תאים, בחטיבה זה הצטמצם לקלמרי ג’ינס מעוטרים בטיפקס, בתיכון חזרתי שוב לקלמרים ענקיים כי היה צריך מלא עטים לכל הסיכומים ובתואר הראשון כל פעם לקחתי את הקלמר הישן של אחותי שעדיין היה טוב אבל כבר לא מספיק עדכני.

הורשת קלמרים היא בהחלט פתרון לשימושחוזר ובמדריך הזה שהוא חלק מסדרת “חוזרים עם הקיימות לבצפר” אסביר איך להכין קלמר (במקום שימושחוזר של קלמר ישן, שימושאחר של בקבוק שהופך לקלמר). בסיקור קצת השראה מבקבוקי פלסטיק הופיעה התמונה הזאת – קופסא חביבה אבל בטכניקה דומה אפשר לייצר קלמר מדליק ושימושי.

אני ראיתי את הקלמר הזה אצל בת-חן שלומדת איתי וכבר שנה שלמה אנחנו מתכננות לעשות אחד ביחד. זה לא יצא אז יצאתי למסע בהנדסה הפוכה (Reverse Engineering).

בניסיון הראשון יצא קלמר חביב אבל כנראה שכמו שאבא שלי אמר אם הילדים העתידיים שלי היו הולכים איתו לבית ספר היו נותנים להם כאפות. הניסיון השני יצא הרבה יותר מוצלח לטעמי ואני שמחה לבשר שזה הקלמר שלי לשנת ההוראה הבאה.

מה שכן… המדריך אומנם נראה מאוד ארוך אבל בפועל הביצוע מאוד פשוט וזמן ההשלמה הוא כשעה.

בחירת הבקבוק ושאר החומרים

שני דגשים לבחירת הבקבוק:

1. הפלסטיק ממנו הוא עשוי צריך להיות דיי קשיח (חוץ מהבקבוקים של המים המינרלים שהם דיי חלשלושים הרוב מתאימים).

2. לבחור בקבוק שנראה לכם או לילדכם יפה, בכל זאת זה יהיה הקלמר שלכם.

בנוגע לשאר החומרים:

• רוכסן עולה כ-5 ש”ח, אני לקחתי רוכסנים באורך 25 ס”מ כי לא ידעתי מהו ההיקף של הבקבוק כשקניתי את הרוכסנים.
• חוט דייג וחוט רקמה עבה- לי היו בבית שני החוטים ובחרתי לעבוד עם חוט הדייג כי לא היה צורך במחט כדי לתפור את הרוכסן לבקבוק. לא צריכה להיות שום בעיה לעבוד עם חוט רקמה עבה.

חיתוך הבקבוק

בשלב הראשון נחתוך את הבקבוק לשני חלקים כדי ליצור את הפתח לקלמר שיהיה נוח להכניס את כלי הכתיבה פנימה. צריך לבחור חלק בבקבוק שהוא יחסית רחב. להרבה מהבקבוקים יש מגרעה בחלקם העליון ונוח לחתוך אותם לפיה. כדי להקל על המשך העבודה, לפני החיתוך אני סימנתי לי נקודת התחלה עם טוש משני צידי המגרעה.

אני עשיתי חור התחלה עם סכין יפאנית ואחרי כמה ניסיונות לחתוך את הבקבוקים עם סכין יפאנית ומספריים, ניסיתי לחתוך עם מזמרה וזאת הייתה הדרך הכי טובה כי הלהב שלה מעוגל ונע בצורה חלקה יותר על גביי שפת הבקבוק.

צריבת חורים

אחת הסיבות שהקלמר בניסיון הראשון יצא פחות מוצלח הייתה שהתפירה של הרוכסן לא הייתה עקבית במיוחד אז בכדי לשדרג בניסיון השני לקחתי סרט בד שהיה זרוק לי על השולחן וסימנתי עליו שנתות במרחק סנטימטר אחד זאת מזאת בעזרת סרגל, אם יש לכם סרט מדידה אני משערת שזה יהיה יותר פשוט. את הסרט חיברתי לשפת הבקבוק בעזרת סיכת שדכן אבל אפשר גם עם סיכת בטחון ואם אין לכם בעיה של חישוב מרחקים אז אפשר גם בלי כל העניין הזה, אבל חשוב מאוד לשמור על מרווחים בגודל דיי קבוע ושמספר החורים יהיה אי זוגי.

בשלב זה צריך לעשות חורים כדי שאחרי זה בעזרתם נחבר את הרוכסן לבקבוק. נעשה זאת בעזרת חימום קצה של מחט גס (כאלו של צמר או חוטי רקמה עבים) על ידי נר בוער. אם עובדים עם ילדים חשוב לי להגיד שרוב המחטים לא מתחממים בקוף אבל שהקצה מאוד חם וכמובן שצריך לעבוד בזהירות עם הלהבה של הנר. אחרי כחצי דקה שקצה המחט מתחמם נועצים את המחט בבקבוק לפי הסימונים. כל פעם צריך לחמם עוד פעם את המחט ואז לעשות חור מתחת לשנתה המסומנת וכך להקיף את הבקבוק.

יש לעשות חורים בשני החלקים העליון והתחתון, לכן לאחר שסיימתם חלק אחד אפשר להעביר את סרט הסימון לחלק השני ולעשות שוב את אותו התהליך. דבר נוסף, במידה ובחרתם לעבוד עם חוט תפירה צריך לחורר חורים גדולים שהמחט תעבור בהם.