כאשר התחלתי לכתוב את סדרת המאמרים לגבי בנייה בבוץ, חשבתי לעצמי “מאיפה להתחיל?” – בתיאוריה או בפרקטיקה, היסטוריה או טכניקה, יתרונות וחסרונות, או שבכלל בסיפור האישי שלי?

בסוף החלטתי להתחיל עם איך בודקים אדמה, שזה כנראה השיעור הכי חשוב שיש. אין מה לדאוג אם אתם לא יודעים עדיין מה לעשות. אני מבטיח שהכל ייחשף בחודשים הבאים.

אני זוכר את הפעמים הראשונות שלי משחק בבוץ בקיבוץ לוטן אחרי שראיתי חבר מבצע ניסוי לבדיקת אדמה ואמרתי לעצמי “אני אשמח לנסות ולראות מה אפשר לעשות עם זה”. זה קרה לפני כ-15 שנה ואני עדיין חש את הפליאה הזו כל פעם שאני עובד עם האדמה.

אני מקווה שהמידע הזה יעזור לכם להתחבר לצד ה”בוצי” שבכם.

כל אדמה נורמלית מכילה יחסים שונים של חול טין וחרסית, יחסים שמשתנים לפי המיקום והעומק. לכן, כל סוג אדמה צריך להיבדק כדי לדעת איזה “מתכון” הכי מתאים לה. במילה מתכון אני מתכון ליחס בין אדמה מקומית, חול וקש (או סוג אחר של סיבים כמו זבל סוסים, חמורים או גמלים). מתכון טיפוסי של אדמה לבניה יראה כך: 1 דלי אדמה מקומית: 2 דליי חול: 1.5 דליי קש. אנו נעדיף לכתוב זאת כך- ½1:2:1

מבחן הלוח

ספרי הלימוד לבנייה באדמה מציגים הרבה שיטות מוזרות ונפלאות לבדוק את האדמה לקראת בנייה. אפרט כאן את השיטה הכי פשוטה והכי קלה לדעתי; זאת שנותנת תוצאות ברורות לגבי המתכון הרצוי.

כך לוח בדיקה צריך להראות.

החומרים הנחוצים לבדיקת לוח

• הלוח צריך להיות בערך בגודל 40 ס”מ X 40 ס”מ (הוא לא חייב להיות עץ, אלא יכול להיות גם סתם לוח, לדוגמא דיקט או מדף). לעיתים אנו משתמשים בגבס שנחתך בקלות ושבנוסף עוזר לייבוש מהיר יותר כי הגבס סופח חלק מהלחות.
• כוסות מדידה – אנו משתמשים בבקבוקי פלסטיק ישנים שנחתכו לחצי או פחות.
• דלי עם מים נקיים.
• דלי עם אדמת בסיס (הסבר בהמשך לגבי אדמת הבסיס).
• דלי חול (זכרו שיכול להיות שאחרי מבחן הלוח תצטרכו כמות גדולות של אותו החול).
• סיבים – קש קצוץ הוא כנראה הקלאסי, אבל אפשר גם להשתמש בסיבים אחרים מקומיים אם קשה להשיג קש. זבל חיות מחיות צמחוניות הוא בד”כ טוב (לדוגמא סוסים חמורים וגמלים). אם משאירים את הזבל במתחם של החיות בשביל שיתייבש ושהחיות ידרכו עליו, הוא נהיה מספיק דק ומוכן לשימוש. זבל פרות: הניסיון שלנו עם זבל הפרות המקומי שלנו לא היה טוב, מכיוון שהזבל לא הכיל מספיק סיבים. אני מניח שזה תלוי בתזונה של הפרות ובדרך בה מטפלים בזבל. שמעתי שזבל עזים הוא טוב מאוד בהפיכת האדמה לעמידה למים, אבל לא קיבלנו תוצאות חד משמעיות עד כה.
• כלי כתיבה כדי לסמן בבירור על הלוח את היחסים בכל תערובת.

מאיפה לקחת את דוגמאות האדמה?

מספר דברים צריכים להלקח בחשבון. אם אפשרי עדיף להביא את דוגמת האדמה מקרוב לאתר הבניה ככל הניתן, כדי לחסוך העברה של כמויות גדולות של אדמה. תלוי גם בגודל הפרויקט, אולי אתם לא מעוניינים לחפור בורות גדולים שמישהו עלול ליפול לתוכם אחר כך. חשבו קדימה; אולי יש מקום בו תרצו לחפור כדי לשתול עץ, כדי להכין תעלת ניקוז לעץ, או אפילו בריכת דגים. אם יש באזור אתר בניה שמפנה אדמה שלא נחוצה לו, שווה לבדוק את האדמה שמפונה. סביר להניח שתוכלו לקחת את האדמה, ואולי אפילו יסכימו לשפוך אצלכם את האדמה בלי שתצטרכו להביא אותה בעצמכם.

מאיזה עומק לקחת את דוגמאות האדמה?

ברוב האדמות יש 3 שכבות שונות ומובדלות. השכבה העליונה (TOPSOIL) שמלאה בחיים, חרקים, מיקרואורגניזמים, חומר אורגני שמתפרק, שורשים,תולעי אדמה ועוד ועוד. לכן, האדמה שמלאה בחיים ומאוד פורה לא תשמש לבניה כי חבל עליה.

מתחת לשכבה הזו יש את שכבת הבסיס (SUBSOIL), שממנה אפשר ונכון לקחת את הדוגמאות.

אם נחפור עמוק יותר, נגיע לבסיס הסלעי (BEDROCK) – סלע קשה ואחיד יחסית.

הכנת הבדיקה

הרעיון הוא פשוט: מכינים מגוון תערובות בוץ כאשר הבסיס הוא מדוגמת הבוץ המקומית – 1:0:0. (1 יחידה אדמה מקומית, 0 חול ו0 קש). זה יהיה הבסיס אליו נשווה את שאר התערובות. ערבבו כל דוגמא בדלי נקי.

אנו ממשיכים בתערובות, מוסיפים לאט עוד חול וקש לתערובות, לדוגמא 1: ½ : ¾ (1 יחידה אדמה, ½ חול ו ¾ קש). לאחר מכן אנו שמים את התערובות על סדרת לוחות, מניחים אותם בשמש להתייבש ואז בודקים את התוצאות. כאשר אנו מוסיפים עוד חול וקש לאדמה המקומית אנו מביאים את החרסית שבאדמה (הדבק הטבעי) לנקודה שבה היא לא מסוגלת להדביק את הכל יחד בצורה מספקת. כאשר היא מגיעה לנקודה זו התערובות היבשות יתחילו להתפורר מכל מגע (זהו חלק מהשלב השני).

את המים מוסיפים לפי תחושה, מוסיפים יותר או פחות כדי לוודא שהתערובת לא יבשה או רטובה מדי. כאשר התערובת מגיעה למרקם הרצוי, שטחו דוגמא על רבע משטח הלוח לעובי של כ 3-2 ס”מ. כתבו בבירור עם כלי הכתיבה את היחס בו השתמשתם.

יחסים אפשריים לתערובות יכולים להיות: 1:0:0, 1:0:½, 1:0:¾, 1:0:1, 1: ¼: 5/8, 1: ½:¾, 1: ¾: 7/8, 1:1:1, 1:1¼:1 1/8, 1:1½:1¼, 1:1¾:1 6/8, 1:2:1½ וכן הלאה עד ל1:3:2. היחסים האלה טובים כאשר משתמשים בקש כסיב. אם משתמשים בחומר אחר, יכול להיות שצריך הרבה פחות. זכרו שזה רק הצעות, תמיד אפשר להפחית או להרבות בקש.

תלוי בכמה תערובות הכנתם, יכול להיות שתזדקקו ל4-3 לוחות כדי לבחון את כל הטווח שבין אדמה בלבד (1:0:0) לבין הקצה השני שהוא 1 אדמה, 3 חול ו2 קש (1:3:2).

הניחו את התערובות בשמש ותנו להן להתייבש לחלוטין לפני שלב הבדיקה. זה יכול לקחת כמה ימים תלוי בתנאי מזג האוויר. הקפידו שהדוגמאות לא יירטבו.

אחרי הייבוש

זכרו כי חשוב שהדוגמאות יהיו יבשות לחלוטין לפני שממשיכים לשלב זה. אם האדמה עדיין לחה זה אומר שהיא עוד לא בחוזקה המלא וזה יטה את תוצאות הבדיקה. מבחן לוח טיפוסי עם היחסים כתובים נראה כך לאחר הייבוש:

אנו בודקים את הדוגמאות בשלוש דרכים:

1. הסתכלות על הסדקים (מספר, גודל, רוחב): אם יש סדקים זה סימן בטוח ליותר מדי חרסית באדמת הבסיס, דבר שאנחנו לא מעונינים בו באדמה שלנו. לכן, אנו מחפשים דוגמאות בלי סדקים בכלל (אלא אם מחפשים את השכבה המקדימה לשכבת הבסיס, שכבה רטובה ודביקה שתדבק לצמיגים, חבילות קש או מכלי פלסטיק).
2. גירוד הדוגמאות בעזרת ציפורן: השתמשו באותו הלחץ על כל הדוגמאות, והרגישו כמה חזקות הן. יש אנשים שמשתמשים במסמר למשימה הזו. זכרו שהאדמה תחרץ אבל כן תוכלו לראות הבדל בין דוגמא לדוגמא.
3. שפשוף הדוגמא עם האצבע: השפשוף נועד לבדוק איך הדוגמא מתמודדת עם חיכוך. מעבר ליחס מסוים יתר חול מחליש את הדוגמא. אבל, אדמה שיש בה הרבה חרסית יכולה לקבל תוספת גדולה של חול ועדין להיות חזקה.

בעזרת 3 שיטות אלו אנו מוצאים כמה אפשרויות טובות לשכבה ראשונה/מקדימה ולשכבה שנייה (יציבה, חזקה ובלי סדקים). השכבה השנייה בד”כ מתאימה לעבודה על קיר קש וקיר צמיגים, אבל היא גם מתאימה לעבודה בשיטת אדובה – לבנים בייבוש בשמש (ADOBE)), קוב (COB) ועוד שיטות בנייה רק עם אדמה. יכול להיות שמצאתם 4 דוגמאות טובות (ואולי אפילו יותר), אז איך תחליטו איזה דוגמא לקחת לבדיקה נוספת? השיטה שלי היא לקחת תמיד את הדוגמא שבה אני אצטרך להביא או לקנות כמה שפחות חומרים. הדוגמא הקלאסית לה אנו מקווים תראה בערך כך 1:0:½. תוצאה כזו מראה לנו שאנו לא צריכים להוסיף שום חול מכיוון שיש בקרקע המקומית את היחס המתאים של חול טין וחרסית.

כל מה שנותר לנו לעשות הוא לקחת את הדוגמא הטובה ביותר ולהכין אותה בכמויות גדולות (לדוגמא, דלי 10 ליטר במקום בכוסות מדידה). התוצאה צריך להיות זהה לדוגמא שהכנתם כאשר היא תתייבש. אם היא אכן עושה זאת, מצאתם את המתכון לאדמה שלכם!

בחודש הבא נדבר על מה אפשר לעשות עם המתכון שהכנתם. עד אז, ביצבוץ נעים!