הוא מקיף אותנו בכל היבט של החיים שלנו, הוא נמצא כמעט כל דבר שאנחנו נוגעים בו אבל בכל זאת אין לנו ממש מושג מה זה פלסטיק.

ההגדרה הכימית להמונים היא שפלסטיק הוא שם כולל לקבוצה מאוד גדולה של חומרים שמורכבים ממולקולות ענק (פולימרים) אורגניות שמכילות הרבה מאוד אטומי פחמן או צורן. הדגש פה הוא על “קבוצה מאוד גדולה של חומרים”. ההרכב של אותם חומרים יכול להיות מאוד שונה אחד מן השני וכך גם התכונות שלהם: טמפרטורת התכה, קשיות וגמישות, יכולת התפרקות, מרקם ועוד.

אחרי שנגעתי בנקודה הזאת, אני רוצה לשתף אתכם בסיפור. לפני כמה חודשים הלכתי לבית קפה שמוגדר בית קפה אורגני ולצערי לפני שהספקתי למצמץ גיליתי שמכינים לי קפה קר בכוס חד פעמית מפלסטיק שלפי פרסומי בית הקפה מתכלה ביולוגית. אחרי שסיימתי לשתות את הקפה, הפכתי את הכוס וראיתי שיש עליה סימון של מיחזור:

כמובן שלא היה לי שום מושג מה אומר הסימון 7, לכן יצאתי למחקר קטן לבדוק מה כל המספרים בתחתיות המוצרים אומרים והנה תוצאותיו.

מה בעצם אומרים המספרים?

סימון למוצרים אשר עשויים מפוליאתילן טרפטאלט הידוע בכינויו PET. מכינים ממנו בעיקר בקבוקי סודה, בקבוקי מים, בקבוקי חומרי ניקוי וקופסאות לתרופות. הוא פלסטיק שנחשב יחסית בטוח מבחינה בריאותית ואפשר למחזר אותו. מה שכן יש הטוענים שאם משתמשים באותו מיכל לאורך זמן או שאם הוא נחשף לחום הוא מהווה בית גידול מצוין לבקטריות ועלול לפלוט ביספנול A. זהו חומר מאוד לא בריא שמשבש את הפעילות ההורמונלית של הגוף. PET ניתן למחזור – הבקבוקים שנזרקים לכלובי המחזור נגרסים לגרגרים שמהם מייצרים מוצרים כמו: סלסלות, מוצרים לטקסטיל, ריהוט גינה, ספסלים ופחי אשפה שאותם כבר אי אפשר למחזר שוב.

סימון למוצרים אשר עשויים מפוליאתילן בצפיפות גבוהה או בכינויו HDPE. מכינים ממנו בעיקר מיכלים לנוזלי ניקוי, מיכלים לחלב, מיכלים לתמרוקים (שמפו, מרכך, סבון), שמנים למכוניות, סוגי צעצועים שונים וצינורות אנסטלציה.

סימון למוצרים אשר עשויים מפוליוויניל כלוריד או בכינויו PVC. מכינים ממנו בעיקר צינורות אינסטלציה, לוחות שקופים, בקבוקים, כיסויים, ריפודים וצפוי חוטים. עוד לא הוכח מחקרית שהחומר עצמו רעיל, אבל ידוע שכאשר הוא מתפרק הוא משחרר חומרים מסרטנים, לכן מאוד לא מומלץ להשתמש בו בכל הקשור למזון, ביחוד חימום מזון.

סימון למוצרים אשר עשויים מפוליאתילן בצפיפות נמוכה או בכינויו LDPE. מכינים ממנו בעיקר שקיות קניות, שקי אשפה ויריעות גמישות לחממות. מבחינתי הוא אויב הציבור מספר אחד ולא בגלל החומרים שנפלטים ממנו, אלא בגלל שאנחנו מתייחסים אליו בזילות ולא מהססים להשתמש בו בצורת שקית קניות תמימה שבעצם היא ממש לא תמימה.

סימון למוצרים אשר עשויים פוליפרופילן  או בכינויו PP. מכינים ממנו בעיקר בקבוקי תרופות, כלים חד פעמים, מעדנים ומוצרי חלב, חיתולים, ושקי לפינוי אשפה כבדה.

סימון למוצרים אשר עשויים פוליסטירן או בכינויו PS או בשמו הידוע ביותר קלקר! מכינים ממנו בעיקר כלים חד פעמים, אריזות שקופות או צבעוניות, עטים, צעצועים שונים, כלי כתיבה, מיכלים לבידוד כמו ג’ריקנים או צידניות והוא משמש כחומר אריזה והגנה על מוצרים רבים. עוד אויב ציבור מכיוון שקצב ההתפרקות שלו איטי מאוד וכנראה שגם נכדי נכדנו יזכו לראות את האריזות שלנו בעוד מאות שנים, זה כמובן לא מונע משום חברה להמשיך להשתמש בו עוד ועוד. ובנוסף, הוא פולט חומרים מסרטנים, במיוחד כאשר מחממים אותו.

הסימון הבא ייחודי לעומת שאר הסימונים. סימון מס’ 7 אומר – כל סוג פלסטיק אחר. מה זה אומר? זאת יכולה להיות קומבינציה של מספר סוגים של פלסטיק שכמעט בלתי אפשרי למחזר או פלסטיק אשר עשוי מחומרים ביולוגים.  בדרך כלל היצרנים מוסיפים מתחת לסימון מס’ 7 את שם הפלסטיק ואם לא אז יהיה רשום OTHER. הכוס המדוברת שאיתה פתחתי עשויה מפלסטיק שמתכלה ביולוגית וליד הסימון צוין גם שם החברה שטוענת שניתן לקמפסט את הכוס בקומפוסטר רגיל. עוד סוג פלסטיק שמסומן בסימון מס’ 7 הוא פוליקרבונט או בכינויו PC (מופיע מתחת לסימון) שמייצרים ממנו את מיכלי מים כמו אלו של חברות המים המינרלים או בקבוקים אישיים רב פעמיים. המחקרים לגביו סותרים אחד את השני, יש הטוענים שהוא בטוח ויש הטוענים כי גם הוא פולט ביספנול A.

ומה עושים עכשיו?

חברות המיחזור הגדולות מעדיפות שנזרוק למחזור רק בקבוקי שתייה ולא שום דבר אחר. במפעל ממיינים את הבקבוקים לפי סוג הפלסטיק והצבע של הבקבוק ואת כל השאר שולחים למטמנה.

במקום זה עדיף פשוט להפחית את השימוש שלנו בפלסטיק ולהתחיל להשתמש בחומרים שניתן להחזיר למעגל החומרים (הביולוגי או הסינתטי) באותה איכות בה הם נכנסו למעגל או באיכות גבוהה יותר (כן, כן, זה אפשרי!). קוראים לזה Upcycle, במקום Downcycle – תהליך המיחזור שנהוג בימינו. כיום חומרי הגלם חוזרים למעגל החומרים כאשר איכותם יורדת ולא יהיה ניתן להשתמש בהם פעם נוספת, מה שמוביל לכך שבעצם אנחנו רק מעכבים את הגעתם למטמנה בכמה שנים, ומוציאים המון אנרגיה על מחזור על הדרך.

לקריאה נוספת, אני ממליצה מאוד לקרוא את הספר “Cradle to Cradle” או בשמו בעברית “מעריסה לעריסה”. הספר סוקר כיצד ניתן לשנות את התעשייה הקונבנציונאלית למצב בו חומרים חוזרים למעגל השימוש ולא מוצאים את דרכם למטמנות.

וחוץ מזה, מתישהו בחודש הקרוב אני אלך לברר מה קרה לכוס הקפה שלי שנמצאת בקומפוסטר כבר כמעט שלושה חודשים ואבדוק אם היא אכן מתכלה ביולוגית כמו שהיצרנים שלה טוענים.

• הערה: אומנם אני כימאית חובבת, אבל כל המידע נלקח מאתרים שונים ברשת ואם יש לכם הערות ותיקונים אשמח לשמוע אותן וכמובן גם לקבל הפניה לקריאה נוספת, תודה!