שלד של כיפה גיאודסית מברזל יש, כיסוי אין. ברוכים הבאים, הגעתם לחלק הקשה בסדרה על כיפות גיאודסיות. במאמר זה אסקור את הניסיון שלי בהפיכת כיפה גיאודסית מברזל לחממה. אך לפני כן אנצל את ההזדמנות לספר לכם למה בכלל בניתי את הדום הזה.

כיאה למתכנן פרמקלצ’ר היו לפרוייקט שלושה שימושים. הרעיון היה לבנות חממה לגידול ירקות קיץ בחורף בכדי שאוכל לספק את אהבת העגבניות הקשה שיש לי (דרך אגב, מקור השם עגבניה הוא “פרי האהבה”). שימוש שני הוא למגורים פוטנציאלים מכיוון שבסוף השנה הבית שלי צפוי לההרס ולהפוך לבניין בן 7 קומות. השימוש השלישי הוא הלימוד המעשי. בדיעבד היא התבררה גם כפרסומת מצויינת לקורסי פרמקלצ’ר שאני מלמד וגם נקודת ציון נפלאה בהכוונת חברים רחוקים ואנשי מקצוע לבית שלי (“סעו ישר עד שתראו חממה משמאל”)

רקע קצרצר על חממות

הרעיון בחממה הוא די פשוט, קרינת השמש מחממת את האוויר הכלוא בחממה, האוויר לא יכול לנוע בחופשיות החוצה וכך הטמ”פ בחממה עולה. לשמור על החום בחממה כשהשמש קורנת זאת לא בעיה, אך מה נעשה שאין שמש (בלילה למשל)? צמחי הקיץ כגון עגבניה ומלפפון זקוקים לטמ”פ גבוהות גם בלילה (בחקלאות הקונבנציונאלית מחממים את הצמחים עם תנורים בלילות קרה)

יש כמה דרישות בסיסיות שאנחנו רוצים מהחממה שלנו:

1. תשמור על החום בחורף
2. תשמור על טמפרטורת בינוניות בכדי לא לגרום עקות חום/קור לצמחים
3. תהיה מאווררת מספיק כדי למנוע מחלות צמחים
4. תהיה סגורה בפני חרקים מזיקים (סטייל כנימות ואקריות)

לכאורה סעיפים 1 ו3 מנוגדים שכן אוורור יגרום להסעה של החום מתוך החממה לסביבה וכך היא תתקרר. מצד שני, אטימה מוחלטת תביא לרמות לחות של מעל 90% ונזקי פתוגנים חובבי לחות כגון פוזריום (העובש האפור) וקמחון יתקפו את הצמחים שלנו. מה שצריך לעשות כדי לשמור על האיזון זה להשאיר חלונות עם וילון פוליאתילן כדי לאפשר שליטה על האוורור והטמ”פ בחממה.

שיטת הפלחים והלאטות

הרעיון היה לחבר לאטות (קורת עץ 2על 4 ס”מ) למוטות שעליהם ארצה למתוח את ירעת הפוליאתילן (חיבור רק באמצעות אקדח סיכות יגרום לקרעים בניילון). עוד לפני שבניתי את הכיפה קדחתי חורים בברזל וחיברתי 2 פלחים לאורך מוט הברזל. שימו לב שהפלחים מורכבים על חלקו הפנימי של הדום עם כיוון הכיפוף של המוטות. אין צורך לקדוח בכל המוטות אלא רק במוטות על היקף המשושים (אפשר לראות בתמונות), כך שניתן להלביש לאטות משני צידי המוט. לא עבר זמן רב עד שגיליתי שבתהליך המעיכה של קצוות המוט, הוא מתרחב משתי קצוותיו ולכן לא ניתן להצמיד את הלאטות למוט הברזל. זה הצריך ממני לנסר את כל הלאטות ולהצר את קצותיהם כך שיצמדו למוט. כפי שניתן לראות בתמונות התוצאה עדיין היתה משביעת רצון. את הלאטות צבעתי בשמן פשתן כדי להגן עליהם מהלחות ומקרינת השמש ומהלחות הגבוהה בחממה.

לאטות במשושה

כיסוי פוליאתילן

עוד לפני הכיסוי מלפפים פנימיות חתוכות על נקודות החיבור של הדום כדי לשמור על היריעה מקרעים. התלבטתי רבות כיצד לכסות את הכיפה עם פחת מינימלי (בזבוז של חומר הינו הכרח המציאות שכן היריעות מרובעות ומישוריות בעוד שהדום בנוי משושים ומחומשים) בסופו של דבר הלכתי על סגירת משולשים בבסיס הכיפה עליהם מתחתי רשת 50 מש, ובשלב מתקדם יותר של החורף תליתי עליהם וילון ניילון (משולש) שנפתח בבוקר ונסגר לפנות ערב באופן ידני. אחר כך מותחים את הניילון על גבי 5 המשושים הגדולים בצדדי הכיפה (את שארית הניילון מקפלים פנימה בחלק התחתון) ולבסוף סוגרים את המחומש העליון.

הפוליאתילן על הלאטות במשושים

טיפ: עדיף להתקין ניילון לחממות אחרי שקיעת החמה…

כשהגעתי לשלב של סגירת המחומש העליון לא הצלחתי להחליט איך לעשות חלון שיאפשר אוורור לחממה. במשך כמה ימים גילגלתי רעיונות, עד שנפל האסימון ברגע שהצלחתי לחשוב מחוץ לקופסא! (או מחוץ לכיפה (: ). אז יצאתי עם החלון מחוץ למסגרת הברזל עם תוספת אחת פשוטה של קרש עץ. מה שעשה את הפתרון לאלגנטי במיוחד היא עצם העובדה שהשתמשתי בשארית הניילון שנוצרה בגג למתיחה מושלמת. הבאסה היחידה היא שהחלון שובר את הסימטריה המושלמת של הדום, אבל לא נורא, שאני שם אסטטיות מול פרקטיות על המאזניים – פרקטיות מנצחת.

חלון אוורור בראש הכיפה

דלת כניסה

כדי לשמור על החממה סטרילית מחרקים מזיקים מומלץ לבנות כניסה עם 2 דלתות. מפאת חוסר מקום זנחתי את הכניסה הגדולה והשארתי דלת משולשת מגניבה (זהירות על הברך) למנוע כניסת חרקים היא לא הצליחה אבל למנוע כניסה של גנבי עגבניות שרי היא הצליחה מצויין.

הדלת במרכז

אם תשאלו אותי אם הייתי עושה את אותו דגם שוב, התשובה תהייה “לא בטוח”. גם בגלל שזה ישעמם אותי וגם בגלל שהניסיון שלי לרקוד על כל החתונות גרם לכך שהייתי צריך להשקיע רבות בתיקונים וחיתוכים של העץ שהוא חומר טבעי אשר נוטה להתעקם וליצור מרווחים דרכם יכול לצאת החום החוצה, ולאפשר לחרקים להכנס פנימה. אז אם אתם רוצים חממה גיאודסית נטו עדיף ללכת מראש על שלד עץ, עם מחברים יעודיים.

אם גרמתי לכם לחשוב שלא אכלתי עגבניות, מלפופנים וחצילים כל החורף, זה לא נכון. היה יבול יפה אך לא מספיק בסטנדרטים האגרונומים שלי. מסתבר שחממה טובה זה לא מספיק כדי לגדל ירקות קיץ בחורף – גיליתי שזה כרוך בהרבה מאוד עבודה של גיזום, דישון, עישוב, האבקה וריסוס (אורגני) נגד מזיקים שלא תמיד עבד. (והנה, אני מרים לכל אנשי התזונה הטבעית להנחתה).
על כל מה שלמדתי בגידול הצמחים בחממה אולי אכתוב בפעם הבאה…

החממדום בפעולה