התחלתי ל”שחק בבוץ” לפני 15 שנים. אחרי כישלונות, ניסיונות והתקדמות איטית שכללה פרויקט אחד בכל פעם גיליתי שאפשר לעשות הכל!

לדוגמא, אתם יכולים להכין ספסלים, קירות, מגרשי משחקים, רצפות, חלקי שחמט, שולחנות, ריהוט, לכסות פגמים מכוערים, הרחבות לבתים, שולחנות פול (סנוקר?), פסלים, מדפים, בתי בובות / כלבים / אנשים, ארמונות למלכים ולמלכות, מסגרות לחלונות וכמובן דרקונים… ואני מצטער אם לא כיסיתי את הכל.

הצב מורלה העשוי מצמיגים ובוץ באקו-כיף [המרכז לאקולוגיה יצירתית בקיבוץ לוטן]

הצב מורלה במהלך בנייתו

כיסאות , לוח שח-מט ואיגלו המורכב מלבני בוץ ברקע האקו כיף [המרכז לאקולוגיה יצירתית בקיבוץ לוטן]

כיסא באמצע תהליך בנייתו – שמו לב למכלי הפלסטיק המשומשים כמשענת [המרכז לאקולוגיה יצירתית בקיבוץ לוטן]

קיר מלבני בוץ בעל אלמנט פיסול בקמפוס האקולוגי [המרכז לאקולוגיה יצירתית בקיבוץ לוטן]

הדרקון הקסום פאפ הבנוי מצמיגים, פסולת וכיסוי בוץ , לאחר שימון וצביעה ע”י צבעי אקריליק באקו כיף [המרכז לאקולוגיה יצירתית בקיבוץ לוטן]

תחנת הסמיילי [תחנת האוטובוס] בעלת יסודות מתכת וגג כפות תמרים , מבנה סגור שעשוי מצמיגי טרקטור , פסולת ובוץ. הספסלים עשויים מקופסאות פח שמן גדולות מכוסות בבוץ. [קיבוץ לוטן]

תהליכי הבנייה של תחנת הסמיילי [תחנת אוטובוס].

מילוי צמיג טרקטור גדול בפסולת ובוץ בשביל תחנת הסמיילי [תחנת האוטובוס]

במהרה הבנתי שאדמה היא חומר זול, מקומי, קל, כייפי, ניתן למחזור וסלחני שמצליח להביא אנשים ליצור קהילה ביחד. אם תעשו טעות, או תרצו לשנות משהו מאוחר יותר, תוכלו בקלות להוריד או להוסיף דברים כרצונכם.

שני עקרונות הזהב של בנייה בחומרי אדמה [כפי שלמדנו בדרך הקשה ] הפכו למעין מנטרה אצל התלמידים שלנו – שיהיה לך נעליים טובות וכובע טוב.

כובע טוב מזכיר לנו שאנו צריכים להגן על כל מבני האדמה למיניהם מפני הגשם, על ידי גג רחב יותר מהמבנה, כך שבסופו של דבר הגג נראה כמו כובע גדול. במקרים מסויימים הגג יכול להפוך למרפסת היקפית שבעתיד יכולה להגן על הקירות מהגשם וגם לעצור התחממות יתר מפגיעה ישירה של קרני שמש בקיץ, ובנוסף גם לתת מרחב נוסף לתחום המגורים שמחוץ לבית בשביל ערסלים, כיסאות נדנדה, פינות אכילה או מקומות משחק לילדים.

נעליים טובות או מגפיים טובים מזכיר לנו שאדמה ומים לא הולכים ביחד. בדיוק כפי שגשם מהשמים יכול להרוס קירות מאדמה, יכולה הלחות מהקרקע שנעה כלפי מעלה לתוך הקירות להרס של קירות האדמה. משמעות הדבר היא שלעולם לא יכול לבוא מגע בין האדמה לקרקע. חייבת להיות הפרדה על ידי יסודות אבן או בטון. עקרון ההפרדה נכון גם לחומרי בנייה אורגניים אחרים כמו בלות קש, לדוגמא. חומרים אלו לא יכולים לשבת ישירות על הקרקע אלא חייבים נעליים טובות, וזה נכון לכל פרוייקט שמעורבת בו בנייה באדמה.

באלות קש : בתים טבעיים, פרויקטים ועיצוב מאת אתנה וביל שטיין , ויין בינגהם

דוגמא מצויינת לנעליים טובות וכובע טוב מספר ממולץ בחום – באלות קש : בתים טבעיים, פרויקטים ועיצוב מאת אתנה וביל שטיין , ויין בינגהם.  Small Strawbale: Natural Homes, Projects & Designs by Athena & Bill Steen, Wayne Bingham.

הפרויקט הראשון שהתחלנו היה מבנה אחסון קטן מאוד. יסודות המבנה נבנו משלד ברזל, והתנסינו עם סוגים שונים של חומרים בכל אחד מן הקירות: באחד היו בקבוקי יין ישנים מוטבעים בצפיפות בתוך אדמה, ובקיר אחר הטבענו קופסאות פח. במהרה למדנו שהפרויקט הקטן הזה לא היה באמת כל כך קטן ולקח הרבה זמן להשלמתו. זה יכול להיות מאוד מתסכל במידה ואתם מצפים לתוצאות מיידיות. לכן שיעור מספר אחד הוא לבחור את הפרויקט הראשון שלכם בקפידה. אני מציע לקחת בחשבון את גודל הפרויקט, ואת הכמות הקריטית של כוח האדם שיעזרו להכין ולערבב אדמה ולבנות את הפרויקט לפני תחילתו של כל פרויקט. התחילו בקטן, נסו ללמוד על האדמה המקומית שלכם ועל שותפיכם לבנייה ורכשו כישורים וביטחון לאורך הדרך.

הפרויקט הראשון שלנו בבנייה בבוץ שהפך למחסן לציוד השקייה שלנו במרכז של הגינה לירקות אורגניים באקו כיף [המרכז לאקולוגיה יצירתית בקיבוץ לוטן]

כעת נבחן את השיטה הקלאסית לבנייה בצמיגים בה אנו משתמשים במרכז לאקולוגה יצירתית בקיבוץ לוטן. ספסלים מצמיגים מגיעים בכל סוגי הצורות והגדלים החל מהפשוט ביותר ועד ליצירתי ומרהיב. הטכניקה הפשוטה הזו יכולה להפוך מבנים פשוטים לדרקונים, בתי משחק, מבוכים ועוד הרבה פונקציות למגרשי משחקים סטנדרטיים. זוג צמיגי מכונית שהונחו בצורה שטוחה מהווים גובה טוב לספסל בשביל מבוגרים, צמיג אחד הוא טוב לספסלי ילדים, ושלושה הם כבר לאורחים אירופאיים או שחקני כדורסל.

אנו ממלאים את הצמיגים בפסולת שזו היא דרך מצויינת לעשות שימושאחר בפסולת לא אורגנית שקשה להיפטר ממנה במחזור. אתם יכולים למלא את הצמיגים עם אבנים, אדמה, חול או חומרים אחרים לא אורגניים. אבל עדיף להשתמש בפסולת. אנחנו עשינו טעות בהתחלה כששמנו לפעמים קופסאות פח שבאו במגע עם האדמה ולאחר כמה שנים הן התמלאו בחלודה והכל קרס למטה. אנו מנסים לא להוסיף נייר או קרטון לספסלים אבל כן הכנו בעבר קירות מקרטונים, או קופסאות פח שקשורות בצורה שטוחה אחת על גביי השנייה כערימות ולאחר מכן כוסו באדמה. בעבר יישמנו תמיד שכבה אחת עבה של אדמה מעל הצמיגים אבל עכשיו אנו עושים לפחות שלוש שכבות.

עובייה של השכבה הראשונה הוא 2 מילמטר עד סנטימטר. המרקם והאחידות שלה הוא רטוב כמו של טחינה זה בדרך כלל בעל יחס גבוה של חרסית בכדי להפוך את התערבות לדביקה יותר. ייתכן שהתערובת תסדק מעט כשזה יתייבש. הפעולה הזו בעצם של התחברות לחומרים כמו צמיגים ,קופסאות פלסטיק ובאלות קש. אנחנו מרכיבים שכבות עם הידיים שלנו בדרך כלל מהתחתית עד למעלה עם תנועות עדינות של הידיים ומשחררים את האדמה מהזרת עד לחלק התחתון של היד.

טיוח השכבה הראשונה בארמון לילדים בקיבוץ לוטן

עובייה של השכבה השנייה היא עד שניים שלושה סנטימטרים. המרקם שלה יותר דומה לחומוס, והיא הרבה יותר קשה מהשכבה הראשונה. התערובת הזו יציבה וחזקה ומתייבשת ללא סדקים. בה יש גם קש שמעניק חוזק נוסף אחרי התייבשות. במידה ואפשרי, טוב לדחוס את האדמה עם מאלג’, למען חיבור טוב יותר בין השכבות.

את השכבה השנייה אנחנו לא מחליקים בכוונה תחילה ומשאירים מרקם מחוספס של פני השטח, כך שלשכבה השלישית יהיה במה להאחז. אנו מעדיפים את שיטת האגודל, אבל לא חייבים לעשות את זה ממש עם האגודל. אפשר להשתמש במקל (Cobber’s Thumb).

שימו לב לשטח הפנים שנעשה על ידי האצבעות מהשכבה השנייה והשכבה השלישית מתחברת אליו.

השכבה השלישית היא בדיוק כמו השניה.

אם אנו משכללים את העובי של כל שלושת השכבות אנחנו מגיעים לעובי סופי של לפחות חמישה סנטימנטרים וייתכן שאפילו יותר. בשביל קירות, נדרש לפחות מינימום 5 ס”מ עובי. העובי הסופי של שכבות האדמה בספסלים או מגרשי משחקים לילדים צריך להיות עבה יותר מ-5 ס”מ בגלל השימוש המתמיד והאהוב של הילדים. השכבה הזו יכולה להעשות מאוד חלקה ודחוסה עם מאלג’.

הטיח הסופי הוא לא הכרחי, הרי המבנה כבר מאוד חזק עקב עובי השכבות הקודמות. ולמרות זאת, אולי תעדיפו במקרים מסויימים לעשות מאמץ נוסף ולהכין סיום אסטטי סופי. שכבה זו היא בדרך כלל בעובי של 3-5 מילימטר, ומאוד דומה לשכבה הראשונה – רטובה במרקם של טחינה. הדבר המיוחד בשכבה האחרונה הוא שכל הציוד (דליים וכו’) או התערובות חייבים להיות נקיים מאוד, וכל החומרים צריכים לעבור סינון דרך רשת דקה של בערך 2-3 מילימטרים. לא צריך להוסיף סיבים. משתמשים בהם (אם בכלל) בכדי לשלוט על הגודל והצורה למען קישוטים אישיים.

השכבה הסופית מונחת על ידי מאלג’ מלבני עם פינות מעוגלות . לפעמים ניתן לקנות אותו כך או שאנחנו משייפים אותם בעצמנו עם אבן משחזת ידנית או משחזת זווית. זה עוזר למנוע מסימנים או באלגן בעת החלקת הבוץ.

זה אלו הן עקרונות הטיוח באדמה שלנו, עם ההתייחסות לשוני בין השכבות. ראינו שניתן להשתמש בצמיגים וקופסאות פלסטיק ועם תכנון נכון, ניתן ליישם עליהם את אותו התהליך, כך גם בבלות קש וחומרים אחרים שברצונכם לחבר אותם יחדיו לצורך יצירה או מבנה.

בחודש הבא, ניקח צעד נוסף ונפרט יותר על טייחי אדמה על צמיגים מהסוף ולהתחלה. ועד אז,

ביצבוץ נעים!

מייק.