הפעם בפינתנו קצת השראה, משהו שונה. בדרך כלל בפינה זו אני בוחר חומר גלם כלשהו (כמו משטחים, בקבוקים) או אלמנט כלשהו (כמו אהילים, או כסאות) ומציג המון דוגמאות מגניבות, בעיקר בתמונות, כדי לתת השראה (אלא מה?). הפעם אחרוג ממנהגי, ואציג רעיון ולא חומר גלם או אלמנט,. הרעיון הענק הזה מורכב משני רעיונות ענקיים גם כן – “מדפסות תלת-מימדיות” ו”מקור פתוח”. בהרצאת בזק בכנס “מדברים פתרונות” סיפרתי על מדפסות תלת מימדיות בהקשר הגדול של תרבות המקור הפתוח. מי שלא ראה מוזמן להציץ. הסיקור שלפניכם הוא מעיין הרחבה לכל עולם ההדפסה התלת מימדית במקור פתוח.

 

מקור פתוח

על מקור פתוח אני מדבר כבר המון זמן. זה הנושא המרכזי שלי בהרצאה שלעיל, ולמעשה זה מה שאנחנו מתחילים, לאט לאט, לעשות כאן ב”בידיים” ובמעבדה הוירטואלית לקיימות, כמו שתוכלו לראות בסרטון שהפקנו באפריל האחרון אודות איך האתר הזה קם ומה הוא מנסה לעשות,

 

או צילום של הרצאה שלי בפני מעגל החוקרים במעבדה במפגש החוקרים האחרון שהתקיים לפני כחודש.

 

מקור פתוח היא תפיסת עולם שמקדמת את ההפצה החופשית והגישה של כל משתמש למקור של כל מוצר – לקוד המקור כאשר מדובר בתוכנה ו/או לתוכניות כאשר מדובר בחומרה. כדפוס פעולה הולם לעקרון זה פותחו לאורך השנים ובאופן ספונטני, לרוב, כלי תקשורת קהילתיים שלא התאפשרו בעבר, המסתמכים על הגלובאליות והמהירות של רשת האינטרנט.

הטענה שעומדת בבסיסה של תנועת המקור הפתוח, על רגל אחת, היא שכאשר המקור פתוח לכל אנו מקבלים מוצרים חזקים ויעילים יותר, פיתוח מהיר יותר, וכל זאת מבלי לנפח את חשבונות הבנק של המשקיעים בחברת תוכנה/חומרה זו או אחרת. וזה ממש על רגל אחת – להרחבה פשוט תתחילו מהערך אודות מקור פתוח בוויקיפדיה הלועזית (בעברית הוא לא משהו, עדיין) –

מדפסות תלת-מימדיות

לחובבי מדע בדיוני אולי זה נשמע קצת בנאלי, אבל מדפסת תלת-מימדית עושה את הבלתי יאמן. המדפסת מפיקה ממודל תלת מימדי המיוצג בקובץ מחשב אובייקט ממשי-פיזי מחומר גלם. המודל מתורגם כפרוסות דקיקות והמדפסת מדפיסה את הפרוסות אחת על גבי השנייה, עד שכל הצורה התלת מימדית מתגשמת. זאת בשונה מהשיטות המוכרות של יציקה לתוך תבנית (דבר שדורש ייצור של תבניות מחומר אחר) או כרסום הצורה הרצויה בתוך חומר קיים (שמוגבל על ידי גודל יחידת חומר הגלם).

הדפסה תלת-מימדית היא מהפכה תעשייתית של ממש, ככה כמו שהיא בפני עצמה. הכלי מאפשר לייצר הדמיות כמו שלא ידענו לפני, לפתח אב-טיפוסים במהירות שלא דמיינו עד כה ולענות על אתגרים ספציפיים וחד-פעמיים בגמישות שלא נראתה כמוה.

עכשיו, כמו בכל תעשייה מתפתחת, מדפסות תלת-מימדיות עולות הרבה כסף – לפתח, לייצר, לספק חומרי גלם. בפני עצמה, טכנולוגיה זו אמנם מספקת לנו קפיצת מדרגה בכל הנוגע ליתרונות שציינו קודם, אמנם היא נשארת בטווח ידם של בעלי הממון שיכולים להרשות לעצמם אותה. אך כשמשלבים את ההדפסה התלת-מימדית עם תרבות המקור הפתוח, נגלה לעינינו עולם חדש, ואולי אפשר להגזים ולומר – פוטנציאל למהפכה התעשייתית הבאה.

קצת דוגמאות.

RepRap

RepRap הוא אחד הפרוייקטים הוותיקים והפופולאריים בקרב המדפסות 3D במקור פתוח. הסרטון מדבר בעד עצמו. שווה צפיה!

אבל זאת רק אחת מהן. תרבות המקור הפתוח, כמו בפרמקלצ’ר, מעודדת ואוהבת את המגוון. היום אפשר למצוא עשרות פרוייקטים של מדפסות תלת-מימד במקור פתוח, עם יתרונות, חסרונות ואופי שונה.

תמונה שווה אלף מילים, וכאן יש לפחות כמה עשרות תמונות. לחצו כאן, והתרשמו אפילו לשנייה מהמגוון הרחב שניתן לראות, סתם מחיפוש תמונות פשוט בGoogle.

filabot

אז בטח עכשיו אתם חושבים לעצמכם, “נו יופי, אז המדפסת זולה, אבל חומר הגלם יקר! ממש כמו הטריק של המדפסות המשולבות עם דיו שעולה יותר מהמדפסת”, אז זהו שלא. אפשר גם אחרת. במרחב של מקור פתוח זה רק עניין של זמן עד שמישהו ירים את הכפפה ויגש לפתור בעיה. כמו גם במקרה זה.

FIlabot היא אינה מדפסת תלת-מימד, אלא מכשיר משלים שמייצר את חומר הגלם (חוטי הפלסטיק) על ידי המסה של אשפה פלסטית (בקבוקים, שקיות וכו’). גאוני! לא רק אני חושב כך, כנראה. 156 תומכים בגיוס המימון להפקה ופיתוח של הFilabot גם חושבים כך, כשמימנו את הפרוייקט ב-323% (!) – 22,000 דולר יותר ממה שהאחראי לפרוייקט ביקש לגייס.

כאן, למשל הוא מציג לעולם את התוכניות של האב-טיפוס לחלק בFIlabot שאחראי על גריסת חומר הגלם,  יחד עם הדגמה בוידאו.

 

kamermaker

ויש מי שחושב שמגבלת הגודל היא אחד מהמעקבים של הטכנולוגיה הזאת. זאת אומרת, איך אפשר לשנות את העולם אם אנחנו מוגבלים להדפסת אלמנטים של 25 סמ”ר?!

קבוצה של ארכיטקטים ומעצבים מהולנד ניגשה למלאכה על מנת לפרוץ את מגבלת הגודל. ה-KAMERMAKER הינה מדפסת תלת-מימדית ענקית (ביחס לכל דבר אחר שכרגע קיים) – שני מטרים על שני מטרים בשטח, ובגובה של 3.5 מטרים (!). ה-KAMERMAKER תאפשר לבנות ממש חדרים קטנים במהירות, בזול ומחומרים ממוחזרים (ראו את ה-Filabot, ותכפילו את הגודל בעשר. ה-Filabot וKAMERMAKER באמת בשיתוף פעולה כרגע בנושא זה). החברים ב-KAMERMAKER חולמים על פתרונות מקיימים ואקונומיים לעולם השלישי, ועל עיצוב אדריכלי שמותאם באופן ספונטני לצרכי המקום, בזמן הייצור. כמובן, גם הפרוייקט הזה מפותח במקור פתוח.

למה טייקונים מפחדים ממדפסות תלת-מימדיות

זה היה שם ההרצאה שלי. נו, אתם בטח מבינים… זה רק טיזר. נכון, הם לא מפחדים. רובם בטח פשוט לא יודעים מה זה. לדעתי זה עוד ישתנה. במילה מפחדים אני לא מתכוון ליושבים מכורבלים בפניה ורועדים מפחד; אני מתכוון לרמוז על מהפכה שמבזרת את ההון, ולכן הופכת את ריכוזיות ההון על כל המשתמע מכך עם כל תופעות הלוואי שלו לפחות ופחות רלוונטית. ולמה אני אומר את זה?

ובכן, עם התפתחות הרשת, כבר התרגלנו לראות שינויים מהירים בצריכת המידע שלנו. למשל, אני רוצה לראות את הפרצוף של חתן בר המצווה שיקרע את העטיפה מעל מתנה רק כדי לגלות 33 כרכים של בריטניקה. “אבל יש וויקיפדיה!”, זאת המחשבה הראשונה שקופצת בראש. מסקנה, המידע שלנו נהייה יותר ויותר מבוזר. אני טוען שהצעד הבא הוא ביזור של תחומים רבים אחרים – תנועת עורו, למשל, במובנים מסויימים עוסקת בביזור הכוח הפוליטי. אנחנו רואים היום יותר ויותר הופעות של ביזור הון – אם בבעלות משותפת על עסקים (כמו מודל הקואופרטיבים שקרנו עולה שוב בתקופה האחרונה) או אם במימון משותף של פרוייקטים אד-הוק. בקישור הבא מופיעים רשימה של קמפיינים בKickstarter הנוגעים למדפסות תלת-מימד במקור פתוח. רבים מהקמפיינים הללו הגיעו למחזור גיוס של מעל פי שתיים מהסכום אותו ביקשו מלכתחילה.

בכלל, Kickstarter ודומיו, או במונח המקובל אתרי “מימון קהל”, מאפשרים משהו שלא היה אפשרי בעבר – במקום שמעט אנשים ישימו הרבה כסף וכל אחד מהם יצפה לגרוף רווח רב, המון אנשים ישימו מעט כסף. הרבה יותר קל לאדם להשקיע מעט כסף מבלי לצפות לתגמול עצום (ולעיתים בלי לצפות בכלל תגמול). הכלי הזה לא היה קיים כאן קודם, והוא מתאפשר על ידי הרשת. פתאום כדי להפיק מוצר טוב, לא בהכרח חייבים שמישהו יתעשר בצד השני; אולי פשוט נאסוף את הכסף, מעט מהמון אנשים, ונממן את הפרוייקט כך שהמוצר והידע אודותיו יהיה שייך לכולם.

סיכום

• אני לא טכנוקרט. אני רוצה להבהיר נקודה – אני לא חושב שהטכנולוגיה תציל אותנו (אם בכלל אנחנו מאמינים שצריך להציל אותנו ממשהו). אני חושב, אם לדבר בקונטקס של אפוקליפסה-שיא-תפוקת-הנפט-משבר-כלכלי-חברתי-סביבתי-ההכחדה-השישית-עולם-המים סטייל, מה שיציל אותנו (שוב, אם בכלל צריך) זה רק שינוי ערכי שיוביל לשינוי תרבותי. מדפסות תלת-מימדיות (במקור פתוח וסגור) הן רק כלי. מה שיחולל שינוי הוא האדם שלוחץ על הכפתור האדום.
• ובכל זאת, קצת על טכנולוגיה – אמנם בתי הדפוס לא חוסלו אחרי שהמדפסת הביתית נכנסה לתמונה, אבל תחשבו איך העולם היה נראה אם היינו מגישים עבודות אקדמאיות בכתב יד או מתקנים שגיאות במכונת כתיבה מכאנית. ואולי הבעיה עם המהפכה בתחום הדפוס הדו-מימדי (על נייר, בדרך כלל A4) הוא עצם זה שהטייקונים עדיין שולטים בנו – מדפסות זולות? אוקי, אז הדיו יקר… ומה אם המדפסת עצמה הייתה במקור פתוח (טוב, אם יש לנו תלת-מימד, מה הבעיה להוריד מימד אחד, שיהיה דו?…). וגם על הדיו בטח יש מי שעובד.

 

• אני לא מאמין שהדבר הנכון הוא שיהיה לכל אדם מדפסת בבית ושכו-לם ידעו להפעיל אחת, כמו שאני לא מאמין שכל אדם צריך לדעת לבנות טרקטור, או לאפות לחם, או להכין סבון. בשביל זה יש קהילה. אציג שתי דרכים להסתכל על אותו רעיון שאולי יעזרו להבהיר איך אני רואה את זה: מכירים את הרעיון של CSA – קהילה תומכת חקלאות – Cummunity Supported Agriculture? עכשיו דמיינו לכם CSF – Community Supported Factory מפעל שבו הקהילה מייצרת את רוב המוצרים הפיזיים הדרושים לה לחיי היום יום, כשכל אחד מהקהילה משלם סכום קבוע על בסיס חודשי, העובדים במפעל יודעים שמשכורתם מובטחת והם בשמחה ובבטן שבעה נגשים למלאכה של לספק לקהילה צרכים בתחום המוצרים הפיזיים, וכמובן שכאשר כל הידע במקור פתוח, הרבה יותר קל לפתח מוצרים עמידים וטובים.  מעולם ערכי אחר, אפשר לקרוא לרעיון הזה פשוט מפעל קואופרטיבי, שבו הבעלים הם גם העובדים, והמשקיעים הם אנשים מהיישוב. ראינו מפעלים כאלה בעבר, והיום אנחנו רואים ארגוני צריכה כאלו, קואופרטיב אבטחה כזה, אז למה שלא נשוב לראות מפעלים כאלו גם היום? אני טוען ששילוב עקרונות המקור הפתוח בתוך מודל הקואופרטיב יכול לקחת אותנו לחברה בריאה ומקיימת יותר.