פתיח

לאחר טיול בגולן הבנתי כי אנו כעת בשיא העונה של הסברסים, ורבים מאיתנו מתעלמים מפרי נפלא זה עקב חוסר הידיעה כיצד לאכול אותו, לכן אני רואה ערך עליון למדריך זה.

מלאכת קטיפת הסברסים… אפתח בכך שיש כל כך הרבה שיטות ייחודיות כך שאינני הולך לסקור את כולן, לכן אני מעוניין לפתוח את ערך זה לדיון, כאשר בסופו של דבר אסכם את הרעיונות הטובים (בליווי תמונות עדיף) ואוסיף אותם לערך הרשום (מבלי לשכוח קרדיטים).

קצת על הצבר

הצבר זהו הקקטוס עליו גדלים הסברסים, יש טענות כי הגיע לארץ רק במאה ה-16 (אך לא הצלחתי למצוא מקור אמין לכך). כיום הצבר “המסחרי” הנפוץ בעיקר בארץ היינו מסוג  “עופר”, הסיבה לכך היא כמות הקוצים הנמוכה יחסית.

גידול הצבר הינו פשוט ביותר, מומלץ לשתול אותו לאורך גדרות או באזורים המבודדים ממערכת השקיה, כמובן שעדיף לא בקרבת שבילי מעבר.

הצבר מתחלק לאלו הגדלים כעצים לבין הגדלים כשיחים, אך בשני המקרים תופסים נפח רב במרחב, לכן יש להתחשב בכך בעת השתילה.

כיצד לשתול ולגדל פרטתי לעומק ב“מדריך למגדל קקטוסים המתחיל – לא רק למחבקי עצים”

פרי הסברס

הפרי היינו מתוק ביותר, בערך כ50 קילו קלוריות ליחידה (כמו 50 סוכריות Tיק טאK, או פחיות Pפסי מק0), הוא מכיל ויטמין C, סיבי פקטין, אשלגן וסידן (לכן הוא בריא יותר מסוכריות הקלוריה או פחיות הקלוריה).

60 שניות על סיבי פקטין

שם מדעי: Modified Citrus Pectin (MCP), Pectinic acid. נמצא בדופן התא, מחקרים קושרים אותו למגוון נפלאות רפואיות, מהפסקת שלשולים עד למניעה וטיפול בסרטן וכולסטורול.

כמובן שניתן לקנות אותו כתוסף תזונה, אך אינני רואה שום סיבה לכך.

כיצד לקטוף סברס

ראשית יש לציין כי לא משנה באיזו דרך ייקטף הפרי ממולץ לשמור על הכללים הבאים:

1. 

   אבל בלי להגזים

   אין לעמוד נגד כיוון הרוח אלא עם כיוון הרוח – כך שהקוצים הקטנים שיעופו – ויעופו הרבה! לא יתפסו בכם (או ברכב שהחניתם ממול, או סתם עוברי אורח תמימים).

2. בגדים ארוכים תמיד מומלץ – הכוונה לבגדי עבודה שבסוף המלאכה יוכנסו לכביסה.
3. כפפת עור או כפפת עבודה עבה – מומלץ להצטייד באחת או לא חובה, בכל מקרה לא כפפות צמר זולות או כפפות עבודה דקות.
4. לפני הקטיף יש לבדוק כי הפרי איננו אכול ע”י ציפורים/ עטלפים/ עכברים או תולעים.
5. פינצטת אלומיניום + חבר טוב עם סבלנות של ברזל = זהב טהור!
6. ככללי הויאפסנה- אַנִיצַּ’ה – הכל בר חלוף… גם הקוץ המעצבן על הלשון.

כמו שציינתי קימות אין ספור שיטות ולכן אפרט רק על כמה שאני מכיר לעומק וממליץ.

שיטה ראשונה – שיטת המקל וקופסת השימורים

 

 

 

בשמה הנרדף שיטת הבן דוד הצעיר, לרוב ניתן לראות ילדים פאלחים בצידי הכביש אשר מוכרים את הסברסים ולידם מונחת לה פאר היצירה. מדובר על מקל של מטאטא וקופסאת שימורים מעוכה אשר מחוברת בסופה. (העיצובים המתחכמים הינם תוצרת בצלאל)

יתרונות: השיטה היא האפשרות להגיע רחוק לענפיים הרחוקים ועושה שימוש בחומרים זמינים (לרוב ממיכל האשפה).

חסרונות: רק סברס אחד או שניים בכל פעם, ולא פותר את בעיית הקוצים.

שיטה שנייה – בידיים

יתרונות: לא מצריך כלים מיוחדים וניתן לשמור בתא כפפות באוטו.

חסרונות: קוצים, אחד בכל פעם וקשה להגיע לסברסים הרחוקים.

שיטה שלישית – הבקבוק

כל שיש לעשות היינו לאסוף בקבוק ישן (ועבה) ממיכל המחזור, לחתוך אותו בצורת כף, כאשר רוב נפח הבקבוק נשאר מחובר לבקבוק – בקיצור רק להוריד את התחתית. ולחבר לפייה מקל של מטאטא.

יתרונות: ניתן להגיע לעומק הצמח, ניתן לקטוף כמות גדולה של סברסים בכל סיבוב, הבקבוק החתוך משמש כסכין מעולה לניתוק הפרי מהצמח.

חסרונות: לא פותר את בעיית הקוצים המטרידה.

השיטה הרביעית (והאהובה עלי ביותר) – שיטת הכדורגל/ כדורסל

וכדי שיהיה מעניין, עוד כמה רעיונות לקטיף

 

 

קילוף – החלק הכואב באמת

לגבי קילוף לצערי לא מצאתי דרך טובה יותר מסכין חדה, כפפה טובה וסבלנות, אך גאון האדם אשר יבנה את המכשיר האמין לקילוף סברסים(לא מסובך מדי).

הדרך בה אני מקלף היא חיתוך שני הקצוות (זהירות העליון קוצני ביותר), והשחלת להב הסכין פנימה במקביל לקליפה מצידה הפנימי וחיתוך הקליפה מבפנים בתנועה סיבובית.

והנה סרטון המתאר שיטה להכנת מיץ סברסים (במקסיקו הם נקראים ‘טונה’), השיטה בה השתמשו הייתה לעטוף את הפרי בכמה שכבות של בד כותנה, למחוץ ולנקז את המיץ (דקה 2:16)

 

הוצאת הקוצים – סוף פסוק

אין לשטוף את הידיים תוך כדי קרצוף, בקלות רבה ניתן לשבור את הקוצים בתוך הידיים…

השיטה הנפוצה ביותר היא הפינצטה, אך שיטה נוספת היא קוביית הקרח! פשוט מצמידים קוביית קרח על המקום-  הקור מקווץ את העיר והקוץ נופל (ניתן לנסות גם בלשון). בכל מקרה גם אם לא הצלחתם להוציא את כולם, לרוב הקוץ מתמוסס תוך לילה או שניים, אַנִיצַּ’ה.

את הפרי ניתן לאכול טרי טרי או לאחר הקפאה בפריזר (יענו, מקפיא).