שוק קח-תן הוא שוק שבו מתקיימת החלפה חופשית של חפצים וחגיגה של השפע הקיים סביבנו. השוק מהווה אלטרנטיבה לתרבות הצריכה מבחינה סביבתית כלכלית וחברתית. היום נציג את הרעיון, ובפעם הבאה – מדריך למשתמש: איך להקים ולשמר שוק החלפות מוצלח?

מהו שוק החלפות

כבר שנתיים מתקיים אצלנו במושב שדמה שוק החלפות בכל יום שישי האחרון של החודש. כמעט בכל שוק מגיעה מישהי ושואלת: ”הבאתי שתי חולצות – במה אפשר להחליף את זה?”

שוק קח-תן או שוק החלפות מתייחס להחלפה חופשית של חפצים ולא החלפה של ”אחד-על-אחד” (”אני הבאתי חולצה אחת אז מותר לי לקחת חצאית אחת”). לא חייבים לתת בשביל לקבל או לקבל בשביל לתת. המתחם פתוח לכולן/ם. אפשר פשוט לבוא, לפשפש בערימות החפצים, ליהנות מכוס שתייה חמה או קרה, ולהתראות עם אנשים חדשים או מוכרים. השוק הוא הזדמנות לאוורר את הבית מכל החפצים שכבר איננו זקוקים להם – בגדים, צעצועים, ספרים, כלי בית, ועוד – ולהתחדש באוצרות שאנשים אחרים כבר אינם זקוקים להם. השוק הינו ללא מטרות רווח ומתופעל כולו בהתנדבות בעזרת מתנדבות ומתנדבים מהקהילה. כל העודפים נתרמים לנזקקים. יש שווקי קח-תן שהכניסה אליהם חופשית ויש שווקים שלוקחים תשלום סמלי בכניסה, שלרוב מממן את ההוצאות של השוק ו/או משמש למטרה קהילתית אחרת (גינה קהילתית, שיפוץ מועדון וכדומה).

למה שוק החלפות?

שוק החלפות מהווה אלטרנטיבה סביבתית, כלכלית וחברתית לתרבות הצריכה:

מבחינה סביבתית – במקום לזרוק חפצים לזבל אפשר לתת אותם – תתפלאו כמה פעמים הזבל שלנו הוא אוצר למישהו אחר ולהפך. אפילו לסמרטוטים בשוק יש שימוש – הם נתרמים לכלביה או למוסכים או למיחזור טקסטיל. במקום לקנות משהו חדש בחנות אפשר להתחדש באוצרות מהשוק (מגיעים חפצים ממש טובים!). במקום לאגור חפצים בבית כי אין לאן העביר אותם וחבל לזרוק – אפשר לשחרר אותם ולשמח מישהו אחר.. השוק יכול גם להוות פלטפורמה להפצה של מסרים סביבתיים שונים – בשוק שלנו למשל יש פינת יצירה מחומרים ממוחזרים או מחומרים מהטבע שיכולים להתכלות ולחזור לאדמה. לפעמים במהלך שוק נצא לטיול ליקוט והכרת הצומח והחי בסביבה. בשוק שלנו, בשדמה, המבקרים גם מוזמנים להתנסות בבנייה באדמה (כמובן שבשווקים בעיר זה יותר קשה – תלוי במיקום).

מבחינה כלכלית – מאז שיש כאן שוק אני כמעט ולא קונה בגדים לא לי ולא לילדים. אנחנו גם כמעט ולא קונים להם צעצועים. בזכות השוק יש לנו כאן כלי מטבח שמספיקים להאכיל לפעמים עד 30 איש בסדנאות וסופ”שים קהילתיים שמתרחשים כאן. זה חוסך לנו כמובן המון כסף. כמו כן השוק מזמן שיתופי פעולה ובארטרים ולכן מקדם כלכלה אלטרנטיבית.

מבחינה חברתית – אחת המטרות המרכזיות של שוק קח-תן הוא להוות מקום מפגש פתוח וקהילתי שבעזרתו יכולים להירקם שיתופי פעולה, חברויות וקשרים בקהילה. השוק מהווה פלטפורמה שדרכה ניתן להכיר א/נשים בקהילה וגם להיעזר אחד בשנייה. בשוק שלנו תלוי לוח מודעות שבו ניתן לפרסם נותני שירותים, סדנאות ומודעות של הקהילה. כמו כן תלינו לוח שיתופי פעולה – טבלה ענקית שבה כתוב:

שם + טלפון |   אני זקוק/ה ל… |   אני מציע/ה…

בעזרת הלוחות וכן הניוזלטר הקהילתי שנרקם סביב השוק נמסרו המון חפצים, א/נשים מצאו עבודה, מעסיקות מצאו עובדות, עסקים מקומיים קיבלו חשיפה ופרסום, מטפלות אלטרנטיביות קיבלו חשיפה וכולי.

לוח המודעות הקהילתי

עוד בפן החברתי – לשוק החלפות יש ערך חינוכי חשוב: הילדים שלי למשל יודעים שאם חסר להם משהו אנחנו נחכה לשוק קח-תן הקרוב ונראה אם זה יגיע ולא נרוץ לחנות לקנות חדש. כשהבת שלי הייתה צריכה בגד ים היא אמרה: ”בטח יגיע בגד-ים בשוק קחתן הבא!” (ואכן הגיעו שניים..:-) ). כמו כן כשיש בגד שקטן עליהם, הם שמים אותו בשקית שמיועדת לשוק ויודעים שזה יעבור הלאה לילדים אחרים. הם גם יודעים שבסוף השוק מה שנשאר עובר לנזקקים.

יש חשיבות לדוגמא האישית – הילדים רואים את הוריהם עסוקים בעשייה משמעותית למען הקהילה וסופגים את הערכים הללו של נתינה, קהילה, התנדבות, שייכות, מיחזור, חיבור לטבע, העדפת יד-שנייה על פני חדש וכולי.

השוק בשדמה

השוק אצלנו התחיל לפני שנתיים בחצר של הבית שלי עם כמה שולחנות מאולתרים, קערת ביגלה וקנקן של תה קר.. פיזרנו שלטים ברחבי לוחות המודעות במושבי הסביבה, שלחתי מייל לכמה חברים ותושבי הסביבה שהכרתי – ויצאנו לדרך!

בשוק הראשון הגיעו כ-30 מבוגרים עם המון ילדים. בכל שוק המספר הלך וגדל ככל שהכירו אותו יותר א/נשים. כשהגיע החורף פינינו את הלול הישן של סבא שלי שהיה מלא בג’אנק ועלים והתחלנו לקיים שם את השוק. עכשיו שהלול נמצא בתהליכי שיפוץ אקולוגי, השוק מתקיים בשדרת העצים שליד הלול.

השוק הלך והתפתח: החלו להגיע משפחות רבות מקהילת החינוך הביתי באיזורנו והשוק הפך למקום מפגש קבוע עבורן, הגיעו גנים מהסביבה לביקור, התחלנו במסורת של ג’ם סשן קטן בכל שוק, הוספנו פעילויות מיוחדות ביוזמתן של נשים שונות מהקהילה.

כיום מבקרות/ים בשוק בין 150 ל200 א/נשים. לכל שוק מגיעות גם כמה יצרניות מקומיות מיישובי גדרות והסביבה למכור את מרכולתן (כרגע יש דוכן שמן זית, לחמים ומאפים ביתיים, קוסמטיקה ומשחות מצמחי מרפא ודוכן מורינגה!) – ואנחנו בשאיפה להרחיב את הדוכנים לשוק איכרים (שוק איכריות? :-) ) ולעודד צריכה מקומית.

מעל לכל – השוק הוא אירוע שמח ושוקק שמחבר בין חברי הקהילה ויוצר תחושת שייכות וקהילתיות.|
כל אדם/אישה עם רצון והתמדה יכול/ה להקים שוק קחתן!

בפעם הבאה – מדריך מעשי: איך להקים, לתפעל ולשמר שוק קח-תן מוצלח לאורך זמן…

לסיום, סרטון קצר על השוק קח-תן שלנו, בשדמה