אין על מי ברז!

איזה מים לשתות?

למרות התשדירים המקיפים אותנו של גוטליב על מכונות מים מול סחיבת בקבוקים, רק אומר – שתו מי ברז! הם ראויים לשתייה. נכון שנושא ההכלרה והפלואור טעון שיפור ויש למקורות לאן להתקדם. אך זה מאוד פשוט, סננו את המים במסנן פחם פעיל טוב כגון בר*טה (שכולל שרף מחליף יונים), וריכוז הכלור החופשי והפלאור ירד בכמה סדרי גודל, וכמו כן גם ההוצאה החודשית שלכם על מים. וגם אם לא תסננו המים עדיין ראויים לשתיה!

בפלסטיק או זכוכית?

אין בכוונתי לפתוח פה בהשוואה הארוכה בין שתייה מבקבוק זכוכית לפלסטיק, לא אפרט את הסכנות שבביספנול איי (Bisphenol A), האם הוא קיים או לא קיים בPET (קיים בפוליקרבונט אך לא בPET), ובאילו ריכוזים. אני גם לא ארחיב על החשש לעופרת בבקבוקי הזכוכית, אשר משתחררים כאשר הנוזל המאוחסן בתוך הבקבוק חומצי (מיץ תפוזים/ תפוחים/ יין או מים עם אלקליניות נמוכה).

אני באופן אישי מעדיף את בקבוק הזכוכית לחיי היום יום, אך החסרונות העיקרים הנם משקלו הלא זניח ביחס לפלסטיק והשבירות שלו.

הבעיה המקובלת היא כאשר מניחים את התיק חזק מדי על הרצפה ושומעים כי הזכוכית קיבלה מכה, תמיד בשלב זה התגובה החברתית הסובבת היא “בשביל זה המציאו את בקבוקי הפלסטיק“ מה שנכון, אך גם עבור הפתרון שלנו.

מה עושים?

ראשית ניקח בקבוק זכוכית שהיינו שמחים שילווה אותנו לשארית ימינו, בקובקי יין מאוד אידיאלים, אך חסרונם העיקרי הוא נפחם (בדרך כלל 750 מ”מ בלבד). בקבוק של משקה גויאבה מסיני גם טוב (נפחו ליטר) אך יש לוודא כי הסגירה אכן הרמטית ולא נוזלים מים החוצה.

אחר כך יש למצוא בקבוקי PET מתאימים. מה זה מתאים? עיקרון ‘מידה אחת מעל’ הוא המנחה העיקרי, לכן לבקבוק יין, כל בקבוק של ליטר וחצי מתאים, אך לבקבוק זכוכית בנפח ליטר יתאים רק בקבוק PET בנפח 2 ליטר.

את בקבוק הזכוכית יש לשטוף היטב (ניתן גם מהתווית) ולייבש טוב מבחוץ (חובה לייבוש אחרת תיווצר בעיה בהמשך). המשקיעים שבינינו, או ליתר דיוק המשקיעות, יוסיפו לבקבוק קישוטים כגון ציור, ברכה, תמונה או פתק לעצמך ליום בו הבקבוק ישבר (תמיד כיף לקבל מכתב מעצמך 50 שנה אחרי).

את הברכה או האלמנט הקישוטי יש להדביק לבקבוק טוב כך שלא ייפול בעת הציפוי.

תמונה של מעיין (שמכסה את התווית)

כעת את בקבוק הזכוכית נמקם בתוך בקבוק פלסטיק, חלק זה הוא החלק ה”בעייתי”. אני אוהב לעשות שכבה כפולה או משולשת של PET על בקבוק הזכוכית, לכן לרוב אני מרכיב מכמה חלקים של בקבוקי פלסטיק מסביב לזכוכית (רצועות), כאשר את כל החלקים אני מכניס לבקבוק PET אחד גדול שיכיל את כולם.

אם היה לכם מזל, ומצאתם בקבוק PET שני ליטר שמתאים בצורתו לבקבוק הזכוכית העטוף. אם לא האיר לכם המזל ויש ברשותכם רק בקבוק שכמעט מתאים, ניתן לחתוך חריץ באזור הצר של בקבוק הPET.

הלבשות של כמה שכבות

חריץ

חימום באקדח החום

אקדח חום זהו כלי הדומה למייבש שיער אך שישאיר אותך עם ראש שרוף. זה הוא כלי מעולה אך לא הייתי מגדיר אותו ככלי חובה בכל ארגז כלים. לי התמזל המזל ויש כלי כזה במעבדה בה אני עובד.

בקבוק מוכן ואקדח החום

כללי זהירות בשימוש באקדח החום

• לפני ההפעלה וודאו כי לא תקוע משהו בתוך הקנה
• אל תגעו בקצה החם (הקנה)
• אל תפנו לאדם או לחומר דליק
• בידקו כי משטח העבודה מתאים לטמפרטורות גבוהות
• בגמר השימוש תמיד תשאירו כרבע שעה לקירור (על החלק השטוח) לפני האחסון

אופן השימוש באקדח החום

יש לוודא כי הכל יבש, במידה ויש מעט מים, הם יכלאו בפנים, ירתחו ותמיד יציקו לכם כאשר תנסו לנקזם.

התחילו לחמם ממרכז הבקבוק סביב היקפו, תוך כדי ניתן לראות איך הPET נצמד לבקבוק הזכוכית, הכי טוב לנוע בצורת ספירלה, מהמרכז לתחתית ומהמרכז לצוואר הבקבוק.

בעיות

תחתית הבקבוק

תחתית יציבה אך מכוערת

יש לנקב חור בתחתית כדי שהאוויר יוכל לצאת, כמו כן יש לבדוק כי הבקבוק אכן יציב ועומד כראוי על משטח ישר. לפעמיים יותר נוח פשוט לחתוך את החלק הפנימי של העיגול בתחתית (החלק העבה יותר).

הקצה העליון והקצוות

הקצוות זהו חלק שקשה לסיים, חשוב לשים לב כי החתוך שם ישר ויפה בלי שפיצים קטנים ומעצבנים. אם מכוונים את אקדח החום כלפי מטה לקצה, אז ניתן לגרום לו להיצמד, אך במקומות בהם יש קפל קטן נוצר שוואונץ מעצבן שדוקר את היד בכל פעם שאוחזים בו (במיוחד בעת פתיחה וסגירה של הבקבוק).

אחד הפתרונות שאני מצאתי הוא דווקא חימום מכלפי מעלה ועל ידי כך ליצור גלגול לתוך עצמו של הPET, וכך המגע נעים יותר. לדעתי זה נראה כמו עלה כותרת של  פרח, אך אולי אחרים לא יסכימו עמי.

מניסיון של שנים בשבירת בקבוקי זכוכית והרטבת תוכן התיק, המקום השביר ביותר הוא שפת התחתית, לכן יש לוודא כי חלק זה מוגן כראוי.