המדריך הבא הוא סדרה של מאמרים שילוו את תהליך הקמת המרכז לקיימות בקיבוץ רביד. הסדרה היא כמובן הזמנה לשיחה ושותפות על העניין.

אני אפתח ואספר שבתהליך הקיימות המעניין שעברנו בתנועת דרור ישראל בשנתיים האחרונות התבשל במוחנו ובליבנו חזון גדול על מרכז לקיימות ציונית שיהווה מרכז רעיוני ומעשי, מקור השראה להתנסויות רבות וחדשניות בבניית חברה טובה ובת – קיימא. התחלנו כבר לדמיין דברים גדולים, שוחחנו עם כל מיני אנשים אך כבר כמה חודשים טובים שהפסקנו להתעסק ספציפית במרכז קיימות ועברנו להתעסק בפרויקטים אחרים. חשוב מאוד גם לציין שאחת ההבנות המרכזיות שהגענו אליהן בדרך הן שאנחנו כבר סוג של מרכז קיימות, רק שיש תכנים של קיימות שאנחנו לא ממש נוגעים בהן – כמו אקולוגיה. מבחינת בניית חברה סולידרית  קהילתית, וברת קיימא תרבותית – אנחנו משקיעים כמויות עצומות של אנרגיה, ומטרת התהליך היא ללא ספק לפתוח אותנו לגל החדש הזה שבתנועת הקיימות נעים דרכו.

לפני כחודש (שלב ההתבשלות) בערך פנה אליי שותפי לדרך, לתנועה ולשכבת הגיל – הלל קסאדו. הוא חבר פעיל בצוות מרכז הסמינרים של קיבוץ רביד (סרטון תדמיתי קצת). לאחר שהוא שוחח עם מספר גורמים בתוך מרכז הסמינרים והמטעים החינוכיים של רביד – הוא הגיע אליי עם הבנה שקיבלנו אור ירוק לפתיחת תהליך של פיתוח עולם הקיימות בקיבוץ. אני כמובן התרגשתי מאוד, קיבוץ רביד הוא אחד המרכזים החינוכיים של התנועה, לצורך העניין – אתה לא נוסע לרביד, אתה עולה לרביד.

מישיבה על שולחן הפיקניק

הפרק הראשון בהקמה של מרכז קיימות הוא הבנת המושג הנ”ל. המפגש הראשון שלנו שנערך על שולחן פיקניק בצילו של עץ גדול בחצרה של מרכז התנועה – דרור ישראל. ישבנו והכרנו אחד את השני וכל אחד את זיקתו לעולם הקיימות. הדבר הראשון שבחרנו לעשות הוא מצד אחד לנסות להמשיג יחד בצורה כללית את המושג קיימות ואת המהפכה שהוא מלווה ומצד שני להבין עבור מי אנו מקימים מרכז ואילו דימויים יש על הסיפור הזה. בכל זאת אנחנו לא מקימים את המרכז הזה באמצע שום מקום. האמת היא שמצבנו מורכב מאוד – אנחנו מקימים אותו בלב הקונצנזוס של התנועה שלנו. ההמשגה הייתה מרתקת ותיארה עליית מדרגה רוחנית, קשירה של הקדמה האנושית חזרה לשורשים שלנו והרחבה של המוסר אל מעבר לאנושות.

ההיכרות עם ההיסטוריה של עולם הקיימות בתנועה הייתה שלב מרתק בו הופתענו לגלות שאנו לא הראשונים שמנסים לפתוח את צורת החשיבה הזו בתנועה. הניסיונות הקודמים לא הצליחו לבסס צורות שנשארו ולכן הותירו רושם של עולם תוכן שהוא בר חלוף ושוליים. גילינו שהוציאו מערכי הדרכה, ערכו טיולים של בוגרים שמתעניינים בתוכן, עד היום כבר שני גלגולים של צוותי קיימות לקחו חלק בפסטיבל אקטיביזם, בנו תנור בוץ שעד היום מתפורר בקיבוץ, והיה ניסיון לקומפוסט בקיבוץ רביד שבצורה מפתיעה הפך למפגע תברואתי.

השלב הבא בתהליך מבחינתנו היה היכרות עם מרכזי קיימות בעולם בכלל והבנת התפקיד החברתי שלהם. העקרון הראשון שחשוב לי להבהיר בנקודה הזו שגם אדם פרטי מסוגל להיות מרכז קיימות ושיש היום בארץ מספר אנשים שאצלם מתרכז כוח חברתי מאוד גדול בהנעת תהליכי קיימות ויצירת התקשורת ברשת החברתית המרהיבה של החברה החדשה שלנו. דמויות כאלה הם לרוב חלוצים משמעותיים שמכירים הרבה מאוד אנשים ולרוב הם גם הקימו מרכזים פיזיים. מרכזי קיימות פיזיים הם לרוב מקורות השראה ומקומות לעלייה לרגל לאנשים שמחפשים ללמוד את הדרך החדשה הזו. ב”חווה ואדם”, במרכז לקיימות שכונתית בבאר שבע, באדמאמא ובעוד מקומות שאנחנו יודעים אינטואיטיבית לומר שהרבה כוחות נעים דרכם והם מהווים צירים מרכזיים בהנעת המהפכה.

sepp holzer

דוגמא ממש יפה שאני מכיר היא אדם בשם sepp holzer – ענק אוסטרי שחי בהרי אוסטריה שהוא מעין גורו בעולם הפרמקלצ’ר – אנשים מכל העולם באים אליו כדי ללמוד איך הוא בונה מערכות אגמים מלאכותיות עצומות וסבוכות לאגירת מים, גידול דגים, והשקיית יבולים. הוא מצליח לגדל צמחים טרופיים בטמפרטורות של מינוס 20 מעלות, והוא משתמש בחזירים דרום אמריקאים שהולכים אחריו בשיירה ומעבדים בשבילו את הקרקע. הוא לא מפיץ בכוח – כולם באים אליו ללמוד.

הלוגו של קהילת תמרה

קהילת תמרה היא כפר אקולוגי שהוא מרכז בינלאומי להכשרת יחידים וקבוצות להקמת התיישבויות אקולוגיות – הם מתמחים בבניית אגמים ברוחו של ספ הולסטר וביוזמות שלום דרך הקיימות. בשנים האחרונות הייתה שם קבוצה רב תרבותית שהתכוננה לקראת הקמה של התיישבות בארץ. עכשיו שרשרת הקישורים הזאת הצליחה להיות לי מדרגה מאוד משמעותית שהשלימה לי את התמונה של מהו מרכז קיימות. גם תמרה וגם ספ הולטסר הם מרכזי קיימות במעשיהם ובהדים שלהם.

שלב ביניים שעברנו בו כאן היה שלב הקוריוזים – זה השלב בו התחלנו לזרוק המון רעיונות שיש לנו בראש לגבי מה הכיוונים שיכולים לצאת מהסיפור הזה. הבנו שמצד אחד אנחנו רוצים להפעיל תוכניות חינוכיות רציניות במרכז הסמינרים ומצד שני לפתח מודלים לחיים שלנו שהם יצרניים וברי קיימא. הבנו שהדברים האלה נשזרים. העלינו הצעות למודל חוות הכשרה חדש (מודל שנת שירות של התנועה) שיעברו הכשרה משמעותית ברוח הקיימות וגם התחלנו לציין בפני עצמנו את הייחוד של המרכז קיימות ששוזר את האתוסים החלוציים הציוניים ואת עולם הקיימות המודרני ואת הפוטנציאל הגדול שיש בזה. התחלנו לחלום את האופציות של לגדל לעצמנו ולסביבה מזון רב, ונדדנו גם לשיחה על מקורות אנרגיה חלופיים שנפתח. צפו כאן הבנות שעלינו לחקור בהקדם את הסוגיות של אישורים מיוחדים לחלקות החקלאיות שהוצעו לנו ואת הנהלים של חוזר מנכ”ל לגבי התנהלות אקולוגית במרכז חינוכי.

עכשיו אנחנו מגיעים לשלב שאנחנו צריכים בעצם להתאים לוקאלית את התהליך אלינו – התחלנו בלקבוע כמה יעדים – וחילקנו בינינו משימות. הקישורים הם למסמכים המתהווים שאתם מוזמנים לקרוא בגוגל דוקס:

• כתיבת מסמך רעיוני שמציג את הסכמות וחזון הצוות בכלל כלפי עולם הקיימות.

• כתיבת טיוטא ראשונית בה יש תוכנית כללית לכיוונים שאנחנו רוצים להקים במרכז הקיימות ברביד. וכמובן לכתוב את שלב א’ בהקמה שיהיה לנו מול העיניים.

• בניית תהליך למידה שיכלול סדרה של סמינרים לכלל המעגל ותהליכי הכשרה לאנשים ספציפיים. לצוות של חברים שיניע את התהליך – מרמת האנשים שיחיו במקום ויבנו הלכה למעשה ועד רמת האנשים שיבנו תוכן חינוכי ויתלוו לתהליכי התלמידה.

• לאחר שנכתבו המסמך הרעיוני והטיוטא – לצאת לסבב שיחות רחב יותר עם גורמים שונים בקיבוץ ובתנועה שרלוונטיים לעניין ולעשות תיאום ציפיות.

נתראה בפרק הבא! הצוות היגוי הבא יפגש בעוד שלושה שבועות – מי שרוצה לשמוע עוד מוזמן ליצור קשר.