הגשם הראשון פקד אותנו לפני כשבוע והוא מסמל עבור רבים את תחילת עונת מסיק הזיתים. מקורו של עץ הזית הוא במזרח התיכון והוא נפוץ מאוד במדינות אגן הים התיכון. עצי הזית נותנים פירות כל שנה בערך בחודשים ספטמבר עד דצמבר. עץ הזית, לרוב, מניב לסירוגין – כאשר בשנה אחת תנובת הייבול גדולה בשנה שלאחריה תנובת הייבול קטנה.

מפירות עץ הזית, הזיתים, ניתן להכין מוצרים רבים: זיתים כבושים, שמן זית, מוצרים קוסמטיים שונים, ממרח זיתים ותבשילים רבים. בנוסף, לאחר כבישת השמן מהזיתים אף נותרת הגפת, שהינה חומר בעירה איכותי.

וחוץ מזה, עץ זית הוא עץ מאוד יפה בעיני. רבים מהעצים חלולים, מה שמוסיף לקסם שלהם ומונע מאיתנו את האפשרות להעריך את גילם (כי אין טבעות גדילה).

מסיק גרילה

אנקדוטה מעניינת בנוגע לעצי זית – במדינת ישראל אסור לעקור אותם. אם עוקרים עצי זית חייבים למצוא להם מקום שתילה חלופי. אם או בלי קשר לכך אפשר למצוא הרבה מאוד עצי זית. שותלים אותם בגינות ציבוריות, בשדרות בכניסה ליישובים או בחצרות בתים.

מחלון ביתי הקט נשקף עץ זית של השכנים שפשוט עומד ומחכה שמישהו יתייחס אליו, אז אני עשיתי מעשה ופשוט מסקתי אותו (או לפחות את החלקים שאני יכולה להגיע אליהם). להרבה מאוד עצים אין בעלים או שבעליהם רכשו אותם (לעיתים כעצים בוגרים) כסמל סטטוס בלבד והם פשוט עומדים עם ייבול פורה ללא אף מוסק לרפואה שימסוק אותם. במקום שהפירות פשוט ייפלו על האדמה ויתבזבזו אני מזמינה אתכם לצאת לעשות מסיק גרילה. לא צריך הרבה לטובת העניין: דלי, יריעה שאפשר לפרוס מתחת לעץ (סדין, ניילון או כל דבר אחר), שק גדול, מקל לחבוט בענפים, במידת הצורך סולם ויאללה להתחיל למסוק!

מסיק בשטחים

חקלאות כרמי זיתים קיימת כבר אלפי שנים ותושבי ארצנו לאורך ההיסטוריה שתלו כרמי זיתים רבים ברוב חלקי הארץ. לצערי, איננו מצליחים לחיות בשלום עם כל תושבי הארץ ויש אלו שאינם נותנים לשגרת החקלאות להתקיים בשקט. עונת המסיק אינה מכירה בקווים כאלו או אחרים שבחרנו לצייר על המפה והיא מתקיימת גם בגדה המערבית. משפחות שלמות יוצאות למסוק את כרמי הזיתים שבבעלותן, אך המתנחלים בגדה המערבית פוגעים בפרנסתם ואף בשלומם. אתם מוזמנים/ות לקרוא עוד על מקרים בהם הושחתו מאות עצי זית בשבוע האחרון בלבד באתר של שומרי משפט.

לאור המקרים האלו ומקרים בהם מתנחלים תוקפים את התושבים הפלסטינים בזמן המסיק, קבוצות רבות של ישראלים מתארגנות בכדי לבוא לעזור ולהראות נוכחות יהודית במסיק. אתם מוזמנים להצטרף למסיק בכפר אל-ואלג’ה יחד עם דהרמה מעורבות חברתית ולוחמים לשלום או להירשם למסיק יחד עם שומרי משפט. אני משערת שיש עוד קבוצות שמתארגנות ואני מזמינה אתכם להצטרף ולעזור.

(אציין ואומר שאני לא חושבת שכל המתנחלים מתנכלים לפלסטינים, אבל לצערי יש גם כאלו שכן…)

כובשים את הסורים

ואחרי ההקדמה הזאת, קדימה לכבוש את (הזיתים) הסורים!

אני יוצאת יחד איתכם למסע, הפעם האחרונה שכבשתי זיתים הייתה בגן. השנה החלטתי שאני עושה מעשה ומכינה זיתים כבושים. קראתי באינטרנט ובספרי בישול רבים על אופן ההכנה ואני הציג בפניכם את הדרך שאני בחרתי לעשות. אשמח לקבל עוד מתכונים ושכלולים.

כמובן, מבטיחה שאני אספר איך הם יצאו!

ההכנה לכבישה

אחרי שמסקתם את הזיתים, מומלץ להעביר עליהם שטיפה קלה, להוריד את האבק והלכלוך שמצטברים עליהם. כאשר הם מקולחים ונקיים, ישנן שתי אופציות:

1. לחרוץ אותם – פשוט לעשות שניים או שלושה חריצים לאורך כל זית.
2. לדפוק אותם – הכוונה היא להכות בהם קלות בעזרת פטיש עץ או מקל.

הרעיון שעומד מאחורי שתי הפעולות האלו היא ליצור חריצים בזית בכדי שתצא המרירות (בשלב הראשון של הוצאת המרירות) וייכנסו הטעמים הרצויים בשלב הכבישה. לפני שאתם חורצים את כל הזיתים, תבחרו את אלו בלי המכות, שלא התעוותו יותר מדיי ושלא נעקצו יותר מדיי. מאלו שלא עונים לדרישות אפשר להכין שמן.

לאחר שהענקנו לכל זית טיפול אישי, נשים את כולם בכלי עם מים. זה יכול להיות דלי, יכולה להיות קערה או כל קופסת פלסטיק עם פתח גדול לאוויר. צריך להחליף את המים בכל יום, המקלים יאמרו שמספיק לעשות זאת למשך 4 ימים, המקפידים למשך שבועיים. אני עשיתי זאת במשך עשרה ימים.

לא צריך לבכות על מים שנשפכו – עם המים של הזיתים, אפשר להשקות את הגינה. אם אתם חוששים שהצמחים שלכם לא יאהבו את מה שיוצא מהזיתים אל המים (בעת ההשריה) אתם יכולים לבחור להשקות עצים או שיחים, או לחילופין להשקות כל יום צמח אחר.

מעקרים את הכלים

1. ליצוק מים חמים בתוך הצנצנת ולנער היטב.
2. לשים 10 דקות בתנור.
3.  לשים 2 דקות במיקרוגל.

עכשיו כובשים!

אחרי שנקשרנו אישית לכל זית וזית, הכנסנו בלו”ז את החלפת המים והתרגלנו לכך, הזמן חולף ומגיע שלב הכבישה. ישנם מתכונים רבים מאוד על אופן הכבישה אך בבסיסם מספר דברים שחזרו על עצמם בכל המתכונים שמצאתי:

• שוטפים קלות את הזיתים.
• שמים בצנצנת שכבה של זיתים, שכבה של תיבלונים (מיד אפרט), שכבה של זיתים, שכבה של תיבלונים שתי וערב, חוזר חלילה.
• ממלאים את הצנצנת עד כ3-5 ס”מ מגובה המכסה.
• ממלאים את הצנצנת במים וביחס של 1:10 מוסיפים מלח, כלומר על כל 10 כוסות מים מוסיפים כוס מלח. המחמירים יגידו שצריך להוסיף מלח עד מצב שנשים ביצה בתוך המים היא תצוף. אני ממליצה פשוט להכין תמיסה בקערה, להמיס את המלח תוך כדי ערבוב, ולמזוג לתוך הצנצנת כמה שרק נכנס.
• לאחר שמילאנו את הצנצנת בכל טוב, יוצקים שמן זית בכדי להגן ממיקרואורגניזמים ומחמצון מיותר.

 

 

 

התיבלונים

אוי, האפשרויות! מגוון התבלינים האפשרי הוא רב, כמובן. הרי על טעם וריח אין להתווכח. ובכל זאת, כמה אפשרויות:

• התיבלון הקלאסי הוא שמיניות לימון עם הקליפה ו-7-8 שיני שום.
• התיבלון לאלו מבנינו שמעוניינים בחריפות הוא להוסיף פלפל חריף.
• התיבלון המתובלן הוא להוסיף עלי תבלין כמו: מרווה, עלי דפנה אורגנו, רוזמרין, כוסברה, זעתר.
• התיבלון המפתיע הוא הוספת חצי כפית דבש לכל ליטר מים.

 

וכל שנותר עכשיו הוא – לחכות!

גם כאן הדעות כמספר הזיתים על העץ – יש אומרים שתוך חודש הזיתים יהיו מוכנים, יש אומרים שתוך שלושה חודשים ויש כאלו שאומרים שצריך לתת להם “לשבת” שנה.

אין תשובת קסם אחת. יש כאן כל-כך הרבה משתנים, שזה מאוד תלוי. הכי פשוט זה לטעום זית כל כמה שבועות ולהחליט אם הזיתים מספיק רכים ומספיק טעימים עבורכם. זהירות לא לגמור את כל הצנצנת לפני סיום ראוי לכבישה.

שיהיה בתיאבון!