לפני זמן רב שמתי עיני על ערמת תקליטים שהושלכו ליד הפח. אספתי אותם בתקווה שיום אחד אעשה מהם משהו. בחלוף הזמן נתקלתי בשיטוטי ברשת בהמון רעיונות לשימוש חוזר לתקליטים, אחד הרעיונות היה מקורי במיוחד: שימוש בתקליטים כרעפים מעל לקונסטרוקציה של פרגולה. כשהחזאי הודיע בעליצות שהנה היורה מגיע, אצתי רצתי להקים גג מעל הספריה החופשית הקטנה, שנבנתה ללא הגנה מספקת מפני גשם. ערמת התקליטים, כמובן, קרצה לי…
לפני זמן רב שמתי עיני על ערמת תקליטים שהושלכו ליד הפח. אספתי אותם בתקווה שיום אחד אעשה מהם משהו. בחלוף הזמן נתקלתי בשיטוטי ברשת בהמון רעיונות לשימוש חוזר לתקליטים, אחד הרעיונות היה מקורי במיוחד: שימוש בתקליטים כרעפים מעל לקונסטרוקציה של פרגולה.
כשהחזאי הודיע בעליצות שהנה היורה מגיע, אצתי רצתי להקים גג מעל הספריה החופשית הקטנה, שנבנתה ללא הגנה מספקת מפני גשם. ערמת התקליטים, כמובן, קרצה לי…
בניתי את הגג בחפזון (תיכף גשם) ולכן ללא תוכנית מובנית מראש. התקדמתי תוך כדי ביצוע (אגב, בסופו של דבר, לא ירד גשם כלל).
בצילום ניתן לראות את הכיוון הכללי שעליו חשבתי.
התחלתי ממציאת הזוית הנכונה לשלד. נזכרתי בשני דברים: ראשית שהאדריכל שתכנן לנו את הבית התעקש על זוית של לפחות 30 מעלות לגג, ושנית שיש סרגל משולש 30/60/90 שיכול להקל מאוד (“טענה: במשולש ישר זווית סכום שתי הזוויות האחרות שווה ל-90 מעלות“)
השתמשתי בשארית קורת עץ 5X5 . עשיתי חיתוך ראשון ובדקתי התאמה.
הסתבר שכיון שהדלת מעט גבוהה ממסגרת המדף, אצטרך להשתמש בהגבהה מתחת לשלד.
כיון שהנחתי שאעשה עמודים אחוריים (כלומר גג עם שיפוע אחד), חתכתי קצה אחד בזוית של 30 מעלות ואת הקצה השני בזוית של 60 מעלות (זוכרים את הטענה..?) כך הבטחתי שאוכל להצמיד עמודים אחוריים בזוית של 90 מעלות.
אתנחתא טכנית
את הניסור עשיתי עם משור גב יד. המשור מיועד לניסור מדוייק של חלקי עץ קטנים. יש לו “קנט” בחלק העליון שמייצב את תנועת להב המשור, וכמובן מגביל את עומק הניסור. כדאי להקפיד על אופן העבודה:
- סימון הזוית על הפאה העליונה של העץ
- מתיחת קו אנכי בעזרת סרגל זוית
- מניחים את המשור מהצד החיצוני של הקו (המשור “מוריד” את עובי הלהב).
- תומכים עם האצבע ומתחילים לנסר בעדינות.
- הקנט העליון של המשור צריך להיות במהלך הניסור מקביל לעץ, משתמשים במשיכות ארוכות קדימה ואחורה לאורך כל הלהב.
- יורדים בניסור לאורך הקו האנכי וכך מתקבל ניסור מדוייק לאורך החתך.
הכנתי את שתי הזויות לשלד. מפאת החפזון ניסרתי זוית אחת הפוך – החפזון מהשטן…
חברתי לשתי קצוות ההגבהה את הזויות ומתחתי מרישים (נושאי הרעפים) ביניהן.
הרעפים/ התקליטים…
הכנתי את הרעפים הרוכבים על ידי חימום התקליט מעל גזיה וקיפול על שולי השולחן. בתמונה משמאל ניתן לראות דרך אלגנטית יותר לקיפול.
חיברתי את הרעפים/תקליטים לשלדבעזרת ברגים . לא היה צורך לחורר מראש את התקליטים, הברגים חדרו לתוכם כמו לפלסטיק רך. חיברתי את השורה התחתית ומעליה, בחפיפה את השורה העליונה של הרוכבים.
המבנה היה יציב, ולכן חיברתי אותו ללא עמודים אחוריים למבנה הספריה. השתמשתי בקוביות עץ שניסרתי מהשאריות כדי ליצב את החיבור.
בצד האחורי חיברתי שורת תקליטים נוספת מתחת לרוכבים. למעשה שורת התקליטים הזו היא שמייצבת את הגג מאחור. את הצדדים סגרתי בעזרת תקליט שחתכתי ממנו פיסה כדי ליצור קו ישר. החיתוך נעשה על ידי סכין יפנית וסרגל מתכת. תם ונשלם.
רעיונות נוספים לשימוש חוזר בתקליטים
הדרכה מצולמת איך לצור קערות תקליטים מסוגננות – כאן:
http://thegreenbeanscrafterole.blogspot.co.il/2010/08/i-love-rock-and-bowl.html
לתוכן זה נכתבו 3 תגובות