אם אין מים אין חיים. גם בעיר – תתפלאו. במדריך הזה נעבור על שימוש נכון במים עם דגשים עירוניים. נשתמש בכלי הקיימות המפורסם של שלושת הR-ים: להפחית, להשתמש שוב, למחזר. כאשר בפעם הבאה נדבר על גם על יצור מים.

אדם ממוצע בארץ צורך כ-140 ליטר ליום. משפחה ממוצעת צורכת קוב ביומיים (קוב = מטר מעוקב = 1000 ליטר). המטרה העיקרית שלנו תהיה להפחית עד כמה שניתן את הצריכה והמטרה המשנית להשאיר את המים שהשתמשנו בהם נקיים ככל הניתן לצורך שימושחוזר ומיחזור. למרות שתמיד בנושאי מים וקיימות מדובר רבות על מים אפורים – אבל כפי שאנחנו כבר יודעים מיחזור הוא החלק האחרון והפחות חשוב או נכון יותר הרע במיעוטו.

חלאס הקדמות – לעסק.

יומיים ללא כלים. בלאגן

נתחיל במטבח. דקה של ברז פתוח תשאיר אותכם אם כ- 10 ליטר פחות (תלוי בכמה פתחתם, בלחץ בצינור, ואם התקנתם או לא חסכם). אסף טוען ש-10 ליטר זה מה שאדם צורך ליום במטבח. מסופקני. יש מעטים שמנקים בדקה את כל הכלים. חסכם יכול לחסוך שליש מההוצאות (ומבזבוז המים) או יותר (הסתכלו באתר). אז אנחנו צריכים להשתדל לשטוף הכלים בכמה שפחות דקות שהברז פתוח. פשוט! הכי טוב לשטוף מיד בתום האוכל או הבישול. האוכל לא נדבק. לצערי אני לא עומד בכלל הזה. אז האופציה השנייה היא השרייה.

סיימת עם הכלי – השרה אותו במים. את רדיקלית במחשבתך – השרי הכלים במים שחסכת מהאמבטיה. את הכלים אני עורם אחד בתוך השני כדי לחסוך במים ובמקום בכיור.

כלים בהשרייה

מים לקומפוסט

בבואי לרחוץ הכלים (הילדים כבר ישנים או עדיין לא התעוררו) אני מוריד את הליכלוך הגס באמצעות ברזלית (סקוטש מג’דייף מהר מדי) ואת הג’יפה ומי ההשרייה מעביר לדלי הקומפוסט. בדרך זו אני גם חוסך את תוספת המים לקומפוסטר הקהילתי שלנו, וגם מונע מראש (פתרון במעלה הצינור – בשתי המשמעויות) הכנסת מים מזוהמים קשות במוצקים אורגניים, שמנים ושאר בישין למערכת המים האפורים שלי.

האם המים האלה לא יפגעו בחיי בקומפסטר שלי? אז ראשית מה שלא טוב לקומפוסטר שלכם כדאי שגם לא יגיע לגוף שלכם. קחו רגע לחשוב על זה – זה נכון. שנית, לקומפוסט יש יכולות פירוק נפלאות. תשאלו את חברינו ג’נקינס.

סיימנו את תהליך הקרצוף הראשוני

כלים אחרי קרצוף ראשוני

נשארנו עם כלים נקיים מלכלוך גס. עתה נתחיל לסבנם. את הסבון אני מוהל עם מים בקערה (קרוב לוודאי בפלסטיק שאני מעוניין לעשות לו טיפול יסודי) כדי לחסוך בסבון. את הכלים המסובנים אני מכניס לכיור כאשר הגדול מבינהם נמצא מטה ובסדר יורד. זאת כדי ללכוד את המים בזמן השטיפה. לאחר סיבון כל הכלים נתחיל בשטיפה.

נשטוף בזרם חלש ככל שסבלנותינו מאפשרת ונשתדל לסגור בין כלי לכלי את הברז בזמן סידור הכלים ביבשן. את המים שבכלי המתנקה אני מוזג לכלים שתחתיו ומקל על שטיפתם. כאשר הכלים כבר מלאים אני מעביר את המים לדלי נוסף. דלי זה ילך למטרות נקיות יותר – השקייה של אדניות, סיבוב ראשון של הכביסה או השריית הכלים העתידיים.

כלים של יומיים לקחו לי כ-20 ליטר. אבל כשאני רואה את חמותי שוטפת כלים זה נראה אחרת לגמרי.

אחרי הסיבון

מי הכביסה הולכים למערכת מים אפורים פשוטה של אגנים ירוקים. אני מוותר על השטיפה המוקדמת בתכנות (וגם על החימום של המים) אני מפחית ככל הניתן בריכוז הסבון (תלוי באף של אישתי). תתפלאו כמה הריח של הכביסה יכול להיות דוחה אחרי שהתרגלתם לריחות עדינים.

מי השטיפה משקים אדניות

על השירותים גם כבר נאמר הכל. המשכילים יעשו את מה שהם עושים בשירותי קומפוסט. ואני אכתוב כמה דברים על מה ניתן לעשות בבית קומות במאמר אחר. את השתן נשתדל לא להדיח, את ההדחה נשתדל להקטין על ידי מנגנון או הטבעת בקבוק בניאגרה (או צנצנת עם בטטה או דגים!).

ומה לגבי המקלחת. אז מים אפורים בבית פרטי ומתוכנן מראש זה יפה. אבל הבית הכי מקיים הוא הבית הקיים. איך עושים מים אפורים, ממי המקלחת בבית קיים. אסף אמר זה מסובך. ואני אספר במדריך נפרד איך עושים את זה.

בבית שלנו – ארבע נפשות ואנו צורכים כ-150 ליטר מים, ליום,  לכולנו. כל המים, פרט לשירותים, משומשים פעמיים (מקצתם שלוש פעמים). זה עדיין מותרות. ובקרוב נתקין את שירותי הקומפוסט כדי לצמצם בצורה משמעותית. כי תמיד יש לאן לשאוף אבל אנחנו בכיוון הנכון.

שימוש מים בזמן המצור ביירושלים