לפני שנתיים בערך, הראתי כאן ב”בידיים” איך אני חותך בקבוק זכוכית עם חוט, בנזין ודלי עם מים. במדריך ההוא גם הסברתי למה. מוזמנים לקרוא.

בעקבות ההקמה של הסדנא הקהילתית לקיימות בטבעון, החלטתי שאני רוצה שהכוסות שבהם נשתמש בסדנא יהיו בקבוקים בשימושחוזר. לצורך זה, השיטה עם החוט, הבנזין ודלי אמנם מניבה תוצאות סבירות, אך רציתי שיטה שתהיה פחות מלוכלכת, וללא שימוש בבנזין. בנוסף, החיתוך לא יוצא ישר מספיק כדי ליצור שפה ישרה כמו לכוסות מסחריות.

החלטתי לחפש דרך בה אוכל במהירות, בפשטות וביעילות לחתוך את בקבוקי הזכוכית. כמובן, שדרושה שיטה שתתאים למגוון רחב של זכוכית – עבה, דקה, עם דוגמאות עליה (כמו בקבוק קiלA קטן), לגדלים שונים של בקבוקים. על השיטה להצליח ליצור קו חיתוך ישר ככל האפשר כדי להקטין את כמות השיוף לאחר החיתוך (כדי לבטל את החדות של שפת הזכוכית, עד לרמה שלא מסוכן להכניס אותה לפה – כמו כוס).

בקרוב אספר ואראה לכם מה בניתי, מה יצא בסוף, לאן הגעתי, ומה עוד אני מתכנן. אבל לפני זה, כדאי להבין למה בחרתי בשיטה שבחרתי בסופו של דבר. לצורך זה, בסיקור אספר לכם מה הן שש(!) השיטות השונות לחיתוך בקבוק זכוכית, כדי שתוכלו להחליט בסוף בעצמכם. באתר הזה, תוכלו למצוא פירוט שלהן, ועוד כל מיני קונצים ושטיקים לעבודה עם זכוכית (זהירות! אנגלית טכנית עם מיעוט תמונות וללא סרטונים)

לחתוך זכוכית!? מה הבעיה?

חיתוך זכוכית ישרה (כמשטח) זה די קל. משיגים זאת על ידי חריצה של הזכוכית במשיכה אחת בצד אחד של הזכוכית, ועל ידי מכות קטנות מקומיות בצד השני של הזכוכית, החריץ מתרחב עד שנהיה סדק, ואלפית שנייה אחריו – סדק. הדגמתי זאת כאן, כשחתכתי חתיכה של זכוכית עבור תנור שמש מדגם SunSlider.

העניין הוא שהשיטה הזאת לא אפשרית כשאנחנו חותכים בקבוק. ההגיון אומר שאם אנחנו עושים את החריץ בחוץ, אנחנו צריכים (היפוטטית) להקיש על הזכוכית מבפנים, ואם ההקשה בחוץ, אז החריץ בפנים. ובכלל, הצורה העגולה השלמה (בציר אחד של הבקבוק, כמובן) לא מאפשרת לחריץ להתרחב לסדק, כיוון שההתרחבות דורשת התנתקות של הזכוכית לכיוון צד מסויים, אך השבר לא יכול להתרחב לכל הכיוונים בו זמנית . בקיצור, זה לא אפשרי לחתוך את הבקבוק כמו שחותכים משטח ישר. אנחנו זקוקים לטכניקה (לפחות מעט) אחרת.

חשוב לדעת – בכל הטכניקות שנראה בהמשך, מלבד הראשונה שבה משתמשים במסור, כולן נתמכות באיזו שהיא מידה על שוק תרמי (Thermal Shock) – התחממות של הזכוכית והתקררות מהירה, מה שיוצר את השבר באזור שחומם.

מסור אריחים

מסור אריחים הוא מסור (בדרך כלל בתוספת מים) שהלהב שלו בנוי לחיתוך זכוכית (וגם אריחים, כמובן). בדרך כלל השיטה הזאת לא מקובלת בקרב העוסקים במלאכות יד ואמנות ממוחזרת כיוון שבאופן עקרוני מסור כזה הוא די OverKill לחיתוך בקבוקים, חוץ מזה שבקבוקים וזכוכית “רגילה” הם בדרך כלל דקים מדי למסורים כאלו. ל-HeavyDuties, אפשר במקום מסור להשתמש במסור שורף עם דיסק מתאים (אני אישית מרגיש שזה קצת כמו לנסוע לסופר עם טנק, אבל כל אחד והבחירות שלו)

מה שכן, חיתוך במסור מאפשר לחתוך את הבקבוק בזוויות שאי אפשר לחתוך בשיטות אחרות. ישנם גם להבים למסור ידני, שבהכנה מסויימת (ליפוף במסקינגטייפ, וחיתוך קשתות קטנות עם עמודים קטנים מזכוכית בכל הסיבוב, אותם מנתקים רק בסוף) אפשר לחתוך איתם בקבוקים. לי לא ברור אלו מסורים בדיוק יכולים לעשות את זה, אבל אחפש ואומר לכם.

 

תיל חם

שיטת התיל החם מייצרת חתך מאוד מדוייק. הרעיון הוא לכרוך תיל חם סביב קו החיתוך הרצוי ולהריץ בתיל מתח נמוך (נניך 12V). נותנים לתיל להתחמם למשך כמה עשרות שניות, ואז בעת ההתקררות המהירה יחסית (של התיל בניגוד להתקררות של הזכוכית שהיא איטית יותר) הבקבוק ישבר בקו התיל. השיטה הזאת אמנם מדוייקת אך היא דורשת מצבר או מקור מתח נמוך ותיל מתאים שיעמוד במתח (החשמלי והפיזי) בלי להשבר. השיטה גם דורשת שיהיה מתקן שיוכל להחזיק את הבקבוק במקום ואת התיל במתח, ושיהיה אורך משמעותי לתיל, כדי לעדן את ההשפעה של הקצר שנוצר במקום שהתיל נוגע בעצמו.

מבער

שימוש במבער לחיתוך זכוכית היא שיטה מוכרת בתעשיית הזכוכית מקדמת דנא. הבעיה העיקרית בשיטה זו היא החום הגבוה שהמבער מייצר, כשיש תוך כדי לסובב את הבקבוק כדי לפזר את החום באופן שווה. לצורך זה אפשר לבנות את המכשיר שנראה כאן בתמונה, שמאפשר סיבוב של הבקבוק בלי לגעת בו. וכמובן, צריך בשביל זה מבער…
גם בשיטה זו השבר מתרחש בעת ההתקררות.

חוט מתחכך

שיטה מעניינת אך עתירת עבודה שכדאי לנסות (אני עוד לא ניסיתי) – הרעיון הוא לקחת חוט פלסטיק, לכרוך אותו סיבוב אחד מסביב לבקבוק בקו החיתוך הרצוי, וכמו שמדליקים אש עם קדח וקשת, לקשור את החוט בשתי הקצוות כשהוא מתוח, ולקרב ולהרחיק את הבקבוק ממש מהר, עד שהחוט נמס בגלל החיכוך. אז טובלים את הבקבוק במהירות בתוך דלי עם מים קרים, מה שיוצר את השוק התרמי, והבקבוק נשבר – בתקווה בקו החיתוך הרצוי. לא ניסיתי, שווה לנסות. ולו רק כדי לדעת שאפשר.

חוט דליק

טוב, את השיטה הזאת כבר הצגתי, בסרטון שלמעלה, וכאן. לא אוסיף, רק אראה בעזרת התמונות הבאות, שלא תמיד זה מצליח. כמו כל שיטה אחרת נדרשת מיומנות כדי לשוב ולחזור על תוצאות טובות. בשיטה הזאת, מהניסיון שלי נדרשת קצת יותר מיומנות מאחרות.

חריצה ידנית

בשיטה הזאת, שהיא הנפוצה ביותר ברשת (כמו שאראה במדריך שאכתוב בנושא), אנחנו משתמשים בלהב שחורץ את הזכוכית, בדומה ללהב שאיתו חרצתי את הזכוכית הישרה. כדי שקו החיתוך ייצא ישר, בדרך כלל משתמשים במכשיר שבו הלהב קבוע, לכן עוזר להתוות קו ישר בעת סיבוב הבקבוק, אם כי יש גם שראיתי שעושים זאת ביד חופשית (פחות מומלץ).

בשיטה זו, ניתן לתת שוק תרמי חלש יותר – זאת אומרת, הפרש הטמפרטורות בין החום הגבוה לקור הנמוך יכול להיות קטן יותר. אפשר להשתמש במים רותחים ומי קרח, או בלהבה של נר ומי ברז. ועל כך, במדריך הבא.

סיכום

יש סיבה ברורה מדוע רוב העז”בים (עושים זאת בעצמם) ברחבי הרשת בוחרים בשיטה האחרונה שהצגתי. עבור רוב השיטות שלעיל נכונה אחת מהעובדות או יותר.

1. מכשור יקר או מורכב; קשה לשכפל את המכשיר – הווה אומר, קשה לתת הוראות פשוטות כדי שאנשים יוכלו לשחזר את המכשיר בקלות יחסית בביתם ללא עזרה.
2. עבודה מסוכנת (חום גבוה, מתח חשמלי)
3. עבודה רבה

עקב כך, גם אני החלטתי “ללכת” על מכשיר לחירוץ (השיטה האחרונה). בפעם הבאה אציג לכם את דוגמאות שונות למכשירי חירוץ שכאלו, את האבטיפוס שבניתי, מה הוא יכול לעשות, ואת השיפורים שהוספתי לו אחרי שחתכתי כמה עשרות בקבוקים לניסיון.