לפני שבוע פרסמתי את מדריך שבו הסברתי איך אני מכין כוס מבקבוק בירה. בהקדמה למדריך הסברתי שיש שלושה שלבים לתהליך – חריצה, שוק טרמי וליטוש. לשם כך, השתמשתי בשלב החריצה במדריך במכשיר שבניתי, שדואג לחריץ אחיד וישר. אתחיל בשלבי התכנון, ולאחר מכן אציג כיצד בניתי את המכשיר. מה הוא יודע לעשות כבר ראיתם.

זה מה שנקרא Prototyping

אין מילה בעברית לPrototyping, הפעולה שבה מביאים מהרעיון אל המעשה אבי-טיפוס. אבל זה מה שעשיתי. התחלתי עם לעקוב אחרי מדריך שנראה מבטיח של בחור ושמו אילן (גם הצגתי את הדגם שלו במדריך הקודם). היה ברור (גם לאילן בסרטון) שיש עוד מה לשפר, אבל בעיקרון זה נראה לי סביר.

 

אז כדי שתהיה לי נקודת התחלה, עשיתי העתק גס של המכשיר של אילן

 

 

 

אני לא מתעכב יותר מדי על איך בניתי את זה, כי מהר מאוד הבנתי שהתכנון הזה בעייתי. למה?

1. כשהסכין משמשת כאחד הגלגלים, ונניח שיש רק ארבעה גלגלים (שלושה והסכין, כמו אצל אילן למעלה ^), היא חייבת לשבת מאוד מדוייק באותו גובה כמו שאר הגלגלים. אם זה לא יהיה מדוייק החתך לא ייצא ישר. כשיש שישה גלגלים (מה שעוזר כשרוצים שהמכשיר יתאים לבקבוקים קטנים וגדולים כאחד) כשאחד מהשישה זה הסכין – כמו במקרה שלנו, עוד יותר קשה ליצור את האיזון המדוייק הזה.
2. בעיה נוספת – אילן במכשיר שלו שם בורג שהוא ממקם באחורי הבקבוק, ומבריג אותו פנימה והחוצה כדי למקם את הסכין ביחס להיכן שהוא רוצה לחרוץ את הבקבוק. זה טוב לבקבוקי יין, אבל רק להם, כי הוא מסתמך על זה שיש בתחתית הבקבוק שקע ממורכז חלל הבקבוק, שמאפשר לו למרכז את הבורג. במקרה של צנצנות, בקבוקי בירה, רוטב סויה, ועוד – בכל אלו תחתית הבקבוק היא שטוחה, כך שצריך למצוא טריק אחר.
   באבטיפוס שלי הוספת עוד קוביות עץ שנשענו על ה-stopper ככל שרציתי שהחריץ ייצא קרוב יותר לתחתית הבקבוק. זה עבד חלקית, אבל היה לי ברור שאני צריך למצוא דרך טובה יותר לחריץ בגובה משתנה.

אז החלטתי שאנסה לזנוח את התכנון הזה, ולראות מה עוד יש ליוטיוב להציע.

אם לבקבוק לא בא על הסכין, נביא את הסכין אל הבקבוק

אחרי כמה עשרות סרטונים, הגעתי לסרטון הזה, והפסקתי לחפש:

 

המכשיר נראה פשוט בהרבה להפעלה מהירה מהמכשיר של אילן (שגם הוא בעצמו היה סוג של אב-טיפוס), ופתר את הבעיה הראשונה שציינתי למעלה – במקום שהסכין יהיה אחד הגלגלים, הבקבוק יושב יציב על גלגלים שווים בגודלם, והסכין בכלל באה מלמעלה. מעולה!

מה שכן, המכשיר לא פתר את בעיית שינוי הגובה של החריץ בבקבוק. עכשיו באמת אפשר לעשות Prototyping, לשפר ולהתאים את הדגם הזה לצרכים החדשים.

החומרים

מה רואים בתמונה:

• דיקטים מצופים פורמייקה, עבים, שאין סכנה שיתקפלו
• פלאח ממגירה ישנה
• צירים
• ברגים
• ראש של חותך זכוכית פשוט (שישה ראשים מתחלפים)
• שני ברגי פרפר
• גלגלי הובלה

החלק הסטטי

נתחיל מהחלק הסטטי, שיושב על השולחן ולא זז, ואליו מחוברים הגלגלים. חשוב מאוד לדאוג שהגלגלים יהיו כמה שיותר ישרים אחד עם השני, כדי שהבקבוקים יתגלגלו אליהם מאוזנים ככל האפשר. לכן סימנתי קו ישר עם סרגל זווית, ודאגתי להבריג את הגלגלים ישר ככל שניתן. אחרי שהרכבתי את כל הגלגלים, הנחתי בקבוק ודימיתי לעצמי את החלק הדינמי שיסגר על הבקבוק מלמעלה ויחזיק את הסכין, ואת הסטופר (Stopper).

אני חיברתי שישה גלגלים. הארבעה הקרובים ביותר לסטופר, משמשים לבקבוקים קטנים סביב ה-330 מ”ל. זוג הגלגלים הנוסף תומך בבקבוקים גדולים יותר כמו הבקבוק יין שבתמונה.

 

 

 

 

הסטופר הוא חתיכה מאותו חומר, דיקט מצופה פורמייקה, שיחזיק את תחתית הבקבוק במקום, ולא ייתן לה לברוח אחורה. את הסטופר חיברתי עם ברגים ארוכים לדיקט השוכב הגדול של החלק הסטטי.

 

 

 

 

מסילות הזזה לסכין

השיפור המשמעותי ביותר בדגם שלי מהדגם שראיתם בסרטון למעלה הוא שהסכין לא תחובר ישר לעץ, אלא לפלאח ברזל ארוך, שיוחזק בברגי פרפר על שתי מסילות מקבילות. וכך, כדי להרחיק ולקרב את הסכין, פשוט יש לפתוח את הברגים מעט, להזיז את הפלאח אל המיקום הרצוי, ולסגור את הברגים.

חשוב שהמסילות יהיו ישרות ומקבילות זה לזה, כדי שנוכל לזוז בתוכן בחופשיות ושהפלאח אליו מחוברת הסכין יישאר ישר. לכן, סימנתי בסרגל את הקווים המקבילים, קדחתי חור בעובי המסילה בקצה כל אחד משני הקווים (1 ס”מ, במקרה של עובי הבורג שלי, שהיה 0.8 ס”מ, וזה מספיק מקום לתזוזה), וחתכתי עם הג’יגסו את המסילה עצמה, כשאני משלים קו ברוחב סנטימטר בין שני חורים של כל מסילה.

את החורים לפלאח דאגתי לקדוח אחרי שמדדתי מה המרחק של הפלאח שאני רוצה שייצא החוצה, כי אליו אמורה להתחבר הסכין. על כן הצמדתי את הדיקט כולו לשולחן והנחתי סרגל זווית שישמור על הפלאח ישר.

חיבור החלק הדינמי לחלק הסטטי

יש לדאוג שהצירים יושבים ישר, כדי שהחלק הדינמי “יירד” ישר גם הוא, כשמורידים אותו אל עבר הבקבוק. כדי לצורך זה לחבר לפחות שני צירים, ועדיף שלושה במיוחד אם הם קטנים. מכיוון שאנחנו מבריגים כאן בורג במישור בעייתי עבור הדיקט (הוא עשוי לפוצץ את הדיקט, ולפתוח בין השכבות) כדאי לקדוח קדח מוביל לבורג. קדח מוביל תמיד קודחים עם קוטר קטן מקוטר הבורג, כי בסופו של דבר צריך שתהיה אחיזה בין הבורג לחומר שבתוכו הוא נמצא.

חיבור הסכין לפלאח

על מנת לחבר את הסכין לפלאח, קדחתי שני חורים קטנים באלומניום של הסכין (לפחות נראה לי שהיא עשויה מאלומיניום, כי היה די קל לקדוח בה, ביחס לעובי שלה). חשוב – שימו לב שצריך לחבר את הסכין בזווית מסויימת, ולא ישרה, כיוון שעלינו לתקן את זווית התקיפה של הסכין על הבקבוק. אם היינו מחברים את הסכין ישרה, יש סיכוי טוב שהסכין עצמה כלל לא הייתה נוגעת בזכוכית, אלא חתיכת האלומיניום עליה היא יושבת.

 

 

 

מסילות זה לא מספיק

על מנת להשתמש בפונקציה שיצרתי לקירוב והרחקת הסכין, היה צריך לייצר איזה שהן נקודות ציון לגדלים של כוסות או משהו. אחרת זה קצת כמו לנגן על גיטרה Fretless (והמנגן יבין). אז שרטטתי קווים שצולבים למסילות, במרחקים קבועים מהבסיס (מהצד של הסטופר). לא שרטטתי קווים לכל האורך כי אין בזה באמת צורך, רק באזור של גדלי כוסות ואגרטלים הגיוניים (למרות שאולי אפשר לעשות מאפירות או תחתיות לכוסות מבקבוקי יין רחבים בחיתוך של סנטימטר מעל הבסיס. אנסה את זה ואספר לכם).

תם ונשלם, לפעם הזאת

המכשיר עובד, כמו שראיתם במדריך הקודם. רוצים לראות איך זה נראה, מעבר לתמונות?

 

סיכום – מה יש לשפר?

נקודת התורפה של המכשיר שלנו היא הסכין. סכין לחיתוך זכוכית שעולה 44 ש”ח ויש לה שישה ראשים נראית מבטיחה משהו, אבל בפועל כל 15-25 חיתוכים הראש נשחק. מכאן יש לנו שתי אפשרויות – או למצוא סכין יקרה יותר שנשחקת הרבה יותר לאט, או לחילופין לנסות את מה שהציע אור הנפח בתגובות למדריך הקודם על חריצה עם חתיכת קרמיקה.