האם יש קשר בן חתונה לקיימות? דעתי היא שכן, ושם הקשר הוא ”צרכנות”, כי לצערנו עולם החתונות הפך להיות עולם בזבזני ביותר, אשמח לפרט את כוונתי ולדון ברעיונות כיצד לצאת ממעגל הצרכנות הזאת יחד אתכם. ראשית אל חשש, המאמר הבא לא אומר שאני הולך להתחתן בקרוב, הוא נכתב בגלל התופעה העונתית של שפע החתונות עכשיו!
ראשית אל חשש, המאמר הבא לא אומר שאני הולך להתחתן בקרוב, הוא נכתב בגלל התופעה העונתית של שפע החתונות עכשיו!
האם יש חופה מדהימה מזאת?
הקדמה
אז האם יש קשר בין חתונה לקיימות? דעתי היא שכן, ושם הקשר הוא “צרכנות”, כי לצערנו עולם החתונות הפך להיות עולם בזבזני ביותר, אשמח לפרט את כוונתי ולדון ברעיונות כיצד לצאת ממעגל הצרכנות הזאת יחד אתכם.
עצוב לגלות כי חתונה פשוטה עד ממוצעת לזוג עירוני (בלי משק פרטי) עולה כיום כמאה אלף (100,000) שקלים לפחות, וככל הנראה אותו זוג צעיר לא הוציא מעולם סכום כה גבוה מימיו. האם ערב חד פעמי שכזה מצדיק הוצאה שכזאת? והאם הצורך ל”כסות” את עלות האירוע ע”י החברים והמכרים היינו צודק?
כמה מאיתנו באמת יוצאים ככה סתם מרצוננו למסעדה בעלות של 150 דולר לזוג? בתקופה לא קלה זאת, שכולנו מחפשים את הדרך לחסוך, קונים חלב בשקית ולא קרטון, לחם אחיד ולא אRז ואפילו מתקנים את החור בפנימית של האופנים, במקום לזרוק ולהחליף אותה. האם הוצאה של מאות שקלים בערב אחד יושבת בקנה אחד עם ההיגיון הבריא?
האם כדי לחגוג את אהבתם של זוג, באמת יש צורך לאכול כמות מזון (עם דגש על בשר) של שבוע שלם בערב אחד? (וזאת תור כדי ישיבה בשולחן מרוחק מבלי לראותם בכלל), האם ככה אנחנו שותפים לשמחתם? או אולי בכך שנרקוד, נשיר ונחגוג איתם פנים מול פנים?
האם באמת כל מאות האורחים האלו הם חברים כה קרובים שלא ניתן לדמיין את חגיגת הזוגיות בלעדיהם? או שמא הם אורחים של ‘חוסר נעימות’ של לא להזמין?
אני סבור כי תעשיית החתונות הזאת היא חלק מחברה קפיטליסטית שמעודדת בזבזנות וצריכה, לדעתי אין קשר בינה לבין אהבת הזוג.
מה הפתרונות שאני מציע במקום?
כמות אנשים
מותר לומר להורים “אמא, אבא בבקשה הקשיבו, החתונה היא אירוע החגיגה שלי, חברי הטובים הם אנשים פשוטים ולא מבוססים כלכלית, בואו נחלק את האירוע לחגיגה עבור חברכם והמשפחה הרחוקה (הכוונה לבני הדודים של ההורים שאתם בכלל לא יודעים את שמם), וחברי הטובים. הורי היקרים עם יקירכם נחגוג בארוחה במסעדה סביב אותו שולחן כך שנוכל באמת לראות זה את זה, ולחברי אחגוג במסיבת ריקודים בערב אחר.”
אוכל
לא חובה ארוחת גורמה! כמו שפתחתי את המאמר, ניתן לרשום בהזמנה “אורחים יקרים, בחגיגת האהבתינו נרצה לראות אותכם ברחבת הריקודים ולא ליד שולחן בקצה השני של האולם. לכן בחתונה יוגש כיבוד קל בלבד, בהתאם לזאת אנו איננו מצפים לצ’קים מנופחים, אלה למתנה סמלית בלבד, אוהבים גברת X ואדון Y”.
אפשרות נוספת היא להגיש מזון ביתי של חד הוריות, אני באופן אישי הייתי הרבה יותר שמח שהכסף שאני משקיע באוכל יממן אמא חד הורית שמגרש המשחקים שלה הוא המטבח הביתי, אני בטוח שהאוכל יהיה הרבה יותר טעים ועם יותר אהבה מאשר סיר ענק של 200 קילו אורז עם צימוקים ושקדים.
או האופציה של “תביאו תבשיל במקום צ’ק”, אני באופן אישי מפחד מאפשרות זאת.
אולי הכי חשוב, מזון מקומי ועונתי! באופן אישי אני אהנה מהחתונה באותו אופן מפרי ארץ ישראלי מקומי ולא מאננס מהקצה השני של העולם.
עוגת חתונה
במקום עוגת מרגרינה חסרת טעם (מלבד טעם הסוכר שבשפע), הרי הרבה יותר נחמד אם כמה מהחברים יאפו עוגות כמתנה לחתונה ולאהבת הזוג.
מוסיקה
הרי כולנו נסכים שאין טוב ממוסיקה חיה שתתנגן באירוע מול תקליטן שישמע שירים סטנדרטים שהוריד מהרשת. ולמה באמת לא לתמוך באמנים המוכשרים בראשית דרכם שיש לנו בארץ, כך נקבל גם מופע מקורי משלנו וגם נעצים את האומנות המקומית (שרק האמיצים ביותר בוחרים בה כדרך חיים).
אגב אם עולה השאלה “אבל מאיפה הכסף ללהקה?” הנה חסכנו אותו בדיוק באוכל, מפתיע לגלות שאלמנט המזון בחתונות עולה בין 40 ל60 אחוז מהאירוע.
משקאות
האם הדרך היחידה לבלות היא שתייה עד שיכרון חושים? אני בטוח שלא, אז מה במקום? יין מקומי במקום וויסקי מיובא, בירה ממבשלה כחול-לבן, שייק פירות העונה במקום משקאות ממותקים ממוגזים, תה צמחי תבלין מקומיים במקום קפה (כי קפה גם ככה צריך לשתות בעבודה ולא בבילוי ‘Do not mix business with pleasure’).
מקום
אין צורך באולם או גן אירועים מגונדר, אין קסום מחגיגה נעימה בפרדס, חוף הים, משק של חברים (ואני בטוח שכל אחד יכול למצוא חבר שכזה) או אפילו המתנס השכונתי, אולם הספורט של בית הספר של הילדות, או בית כנסת הציבורי. שטחי או מבני ציבור אלו קיימים וזמינים עבור הציבור (תוך כיבוד כללי המקום).
ולגבי האולמות שמגבילים את הזוג למינימום של אורחים, ניתן לומר “תודה אבל לא!” לא צריך לקבל כללים שלא מתאימים לנו.
לבוש
הגבר כנראה ילבש חליפה שאולי תשמש אותו לראיון עבודה בעתיד למרות שבטח המידה שלו גם ככה תשתנה עד אז, אין מה לעשות באקלים המקומי, חליפה זהו לא הלבוש היום יומי.
האישה, היא תלבש שמלה שאומרים ‘שעליה תמיד חלמה מאז שהייתה ילדה קטנה’, אך אם כך הדבר אז למה כל ההתלבטויות האלו לגבי השמלות? איזה סיבה יש לשלם אלפי שקלים לשמלה שתשמש אותך ערב אחד בלבד?
מה במקום? לבוש נוח שלא לומר אפילו שרוואל לבן, להלוות, חליפה של אבא או של חבר, להשכיר לערב. ללבוש את שמלת החתונה של אמא (אם היא עדיין קיימת ובמידה הנכונה), ללמוד מאחיינו החרדים ולהשתמש בשירותי חינם הקהלתים שמלווים (בלי כסף!) שמלה לערב.
חופה
צנועה ומסורתית – פיסת בד ו4 מוטות במקום מבנה גרנדיוזי מנקר עיניים. כך גם ניתן לצ’פר 4 חברים טובים שאוהבים ולתת להם תפקיד כבוד בחתונה, החזקת החופה.
צ’ק או מתנה?
כי הרי כולנו היום מספרים את אותה בדיחה של “אווווי למה התחברנו איתם? הם עכשיו מתחתנים” או “חתונה השבוע= שבוע צום”, אז למה אנו מעודדים וממשיכים זאת? בואו נחסוך את העול הכלכלי ליקירנו וע”י כך שנפחית את העלויות בעשרות אחוזים, בחתונה כולם באמת יבוא כדי לחגוג את האהבת הזוג ולא יחשבו כל הערב על המכה בתקציב החודשי.
הזמנה
כבוד ומזל טוב לא’ ור’ על ההזמנה המקורית
המאה ה21 היתרונות שלה, הרי מזמן תיבת הדואר (הפיזית, זאת שבכניסה לבית) הפכה להיות לחשבונות ולפרסומות בלבד. כולנו מקבלים היום את המסרים האישיים בטלפון, איי-מיל, בוקפייס וכו’. אז באמת יש צורך לשלוח הזמנה בדואר שגם ככה תיזרק לאחר אותו ערב? אולי במקום זאת נשאל את האורחים, מי רוצה הזמנה מודפסת (ולא אקולוגית). מה במקום? ניתן להתקשר להזמין באופן אישי בטלפון, נשלח יום לפני תזכורת בדואר האלקטרוני ובSMS. אפילו ניתן לצרף נ.צ ל”waze” שיותר יקל על רוב האנשים מאשר הקישקוש המוזר בגב המעטפה (שמתיימר להיות מפה), לאלו שרוצים הזמנה מודפסת כדי לשמור כמזכרת, בהם ניתן להשקיע במשהו איכותי (מהתקציב שחסכתם על בולים מעטפות של האולם והדפסת מאות הזמנות)
אז למה כל זה לא קורה?
לרוב כי זה פשוט מחוץ למסגרת, לא משנה כמה אנו ירוקים, חברתיים, אורגנים או מקוריים, ברגע האמת כולנו פוחדים להיות השונים, מפחדים לעשות פדיחות להורים,מפחדים לחשוב “מה יחשבו החברים מהעבודה”, או מפחדים מהפקה שכזאת ונעדיף לסגור חבילה עם חברת הפקות של חתונות. אך האם כך אנו רוצים לזכור את היום הגדול של הזוגיות שלנו? בחבילת הכל כלול מהאינטרנט? האם לא שווה להשקיע מאמץ בחוויה הגדולה ביותר שאנו בוחרים לעבור?
האמת היא שהפחד הזה הוא אינטרס של העולם הכלכלי שסובב אתנו, אינטרס של הבנק שניקח הלוואה (או אפילו סוג של משכנתא), אינטרס של חברות הפקה שמגלגלות סכומי עתק, אינטרס של בעלי אולמות שמרווחים עשרות אלפי שקלים בערב ואינטרס של חברה לא בריאה שגורמת לנו לחשוב שכך נהייה מאושרים.
איך נראית החתונה בשאר העולם?
בהולנד, למשל, החתונה היא עד 50 חברים, אין אוכל, יש רק יין, בירה או שתייה קלה, מה יש במקום? מופע שמטרתו לצחוק על הזוג, המופע מבוצע ע”י החברים והמשפחה. אני בטוח שחוויה כזאת מגבשת הרבה יותר את גרעין המשפחה והחברים. אגב כמה רושמים בצ’ק? מדהים אך פחות מ20 יורו!
גם ניבה ויותם מספרים על חתונה אקולוגית מתוכננת כהלכה.
סיכום:
אז כמו שלא הופכים להיות ‘מוארים וירוקים’ ביום אחד, אלה בצעדים קטנים. בתחילה ממחזרים, אחר כך קומפוסט, אחר כך מתחילים להכין לבד ולקנות פחות, כך גם בחתונה, אין צורך לבטל את רשימת החלומות לחתונה, אך להיות לבחור צעד או שניים בתיכנון היום המואשר בזוגיות.
מה עם החתונה שלכם? אשמח אם תחלקו איתי בתגובות רעיונות נוספים לקיימות בחתונה, את הטובים אני מבטיח לממש בחתונה שלי (כשיבוא היום), עד אז שיהיה במזל טוב!
לתוכן זה נכתבו 21 תגובות