למה לא?

סוכר לבן הוא לא מזון אלא חומר כימי מזוקק. הסוכר מכיל חמצן, פחמן ומימן ואינו מכיל שום מינרל או ויטמין. הוא מוכר גם בשמו הנוסף – הרוצח השקט, הוא מגיע לגוף רק עם קלוריות ללא אנזימים, ויטמינים, מינרלים או סיבים משמעותיים (קלוריות ריקות), להיפך, כדי לעכל אותו הגוף צריך להשתמש ברכיבים תזונתיים ממקורות אחרים. הוא גורם לתגובה חומצית חזקה בגוף, דבר שמוביל לגזילת סידן (מהעצמות) כדי לאזן את החומציות בדם.

אם יש מוצר אחד שכל גישות התזונה תמימות דעים לגביו, זהו הסוכר. אין מי שיאמר לך לצרוך אותו, במקרה הכי סולידי – להגביל את צריכתו עד מניעה מוחלטת.

הסוכר קשור באופן ישיר לעששת ולרקבון בשיניים, זה ידוע כמובן, אבל מה הוא עושה לשאר הגוף שלנו?

הוא גורם ללבלוב ושגשוג של תאים סרטניים, קשור לבעיות קשב והיפראקטיביות, סוכרת, השמנה, בעיות בכלי דם, הפרעות ואבנים בכליות, פצעי אקנה, פגיעה במערכת החיסון, אוסטאופורוזיס, עצמות שבירות וחלשות, כאבי שרירים, עייפות כרונית וחוסר אנרגיה, עיכול איטי וחלקי, קנדידה, והרשימה עוד ארוכה.

סוכר חום הוא סוכר שלא זוקקה ממנו המולאסה, במקרה הטוב, או שזה סוכר לבן שהוספה לו מולאסה בשלב מאוחר יותר, במקרה הרווח. הוא אמנם עובר זיקוק אחד פחות מהלבן ונותרים בו מעט יותר מינרלים וויטמינים אך ההבדל לא משמעותי. סוכר חום עלול לגרום, כמו אחיו הלבן, להשמנה, לסוכרת ולעששת שיניים. כמות המינרלים והוויטמינים בו נמוכה. לזכותו יאמר, שהיות שהוא עבר פחות תהליכי זיקוק, הגוף צריך לשרוף פחות רכיבים תזונתיים, בעיקר ויטמין B12, כדי לעכל אותו.

מלבד הנזק בריאותי החמור שהסוכר גורם הדרך שבא הוא מגיע אלינו גם לא משמחת: זה מתחיל בתעשיות במדינות מתפתחות כמו איי הודו המערבית, קובה, הוואי, ג’מייקה, ברזיל (תנאי עובדים…) ורחוקות (תובלה…). זה נגמר במימון הממשלתי לסוכר שמיובא מחו”ל. כן, כספי המסים שלנו משמשים לעידוד צריכה של מוצר שרע לנו.

מה כן?

קונים משכן!

נתחיל במקומי.

תמרים! הו תמרים! אנחנו נתברכנו בארץ השפע, זבת חלב ודבש תמרים! (מענין לציין שהפסוק “ארץ זבת חלב ודבש” מתייחס ככל הנראה לדבש תמרים ולא לדבש דבורים). אפשר למצוא בארץ תמרים אורגניים נפלאים ממגוון זנים: ברהי, דקל נור, זהידי, חלאווי, מדג’הול ועוד רבים וטובים. מקור טוב אחד לתמרים עליו אנחנו ממליצות הינו קיבוץ סמר בערבה, המגדל תמרים אורגניים מזן ברהי, דקל נור, זהידי ומעט מדג’הול. בקניה מרוכזת עם חברים המחיר שלהם הוא כ-15 ש”ח לק”ג. גם התמרים של נאות סמדר נהדרים.

הסילאן! בחרו סילאן שיוצר בארץ ולא פחות חשוב – בידקו את רשימת הרכיבים וודאו כי הסילאן מכיל רכיב אחד בלבד – תמרים. חלק מהמוצרים על המדף מכילים נוסף על תמרים… ניחשתם נכון – סוכר לבן!, ומסתבר שבחלקם כמות הסוכר הלבן אף מגיעה לכמעט מחצית מכמות המוצר.

דבש חרובים! מיצוי של חרובים, ניתן למצוא מקומי ומיובא מתורכיה, לא מפתיע לגלות שהמיובא זול פי שניים מהמקומי, ודווקא ולמרות זאת נמליץ על המקומי. שוב – בידקו שיש שם רק חרובים, בלי מילים מתחכמות כמו “תבלינים”.

וכשזה לא מקומי –

סירופ מייפל, מגיע לרוב מקנדה. ממתיק מצוין לקנדים נטולי התמרים והחרובים, אך אלינו צריך לעבור מרחק רב.

סירופ האגבה הוא שחקן חיזוק חדש יחסית במדף הממתיקים הטבעיים שזוכה ליחסי ציבור מתוקשרים. הממתיק מופק מצמח האגבה, צמח בעל עלים קוצניים, בשרניים וגדולים, שמוצאו ממקסיקו ומאמריקה התיכונה. רוב האגבה בשוק מיובא ממקסיקו ולאחרונה נפוצו שמועות על השתלטות המאפיה המקסיקנית על תעשיית האגבה במדינה ועל איכות ירודה של המוצר. האם השמועות נכונות? אנחנו לא יודעות, אך זו בדיוק הסיבה לקנות מקומי! אמנם היום מגיעות אלינו יותר ידיעות על הנעשה בארצות רחוקות מאי פעם… אך באיזו מידה ניתן לאמת אותן? אין תחליף לקנייה מחקלאי אותו אנחנו מכירות אישית ומספר לנו על הזנים, על דרך הגידול, על אופי העבודה, חקלאי שאפשר לבקר אותו בשדה ואפילו להתנדב שם!

אם בלבלנו אתכם אפשר למצוא באתר של ליאורה, סיכום מתומצת וטוב של הסוכרים השונים ומה כדאי להעדיף.

מכינים לבד!

מתכון למחית תמרים ללא בישול

להשרות תמרים במים, לגלען ולטחון. מתקבלת מחית נפלאה שניתן להמתיק אתה עוגות, שייקים, גלידות… אם מכינים כמות גדולה ניתן לאחסן אותה במקפיא. השמועות מספרות שזה עובד מדהים גם עם צימוקים, נסו וספרו לנו.

מתכון עיראקי מסורתי לסילאן

• לגלען תמרים (המתכון המסורתי הוא עם תמרים מזן חייאני) ולהשרות אותם במים למשך לילה במקרר.
• לבשל עם המים עד לרתיחה ולכבות את האש. לקרר מעט.
• להעביר לחיתול בד ולסחוט עד שנותרת תערובת יבשה.
• לאדות את המיץ הסחוט עד שנותר נוזל בסמיכות הרצויה (כאשר מתחיל להיווצר קצף, או כשמרימים עם כף והופכים הסילאן לא נשפך בקלות). את התערובת היבשה שנותרה אפשר להוסיף לבלילת עוגה, למילוי, לכדורי שוקולד… או כדשן לצמחים או לקומפוסט.

מתכון לדבש דבלים (תאנים מיובשות) של פיליפ גלזר

• מורידים את קצות הדבלים, שוטפים ושמים בקערה. מכסים במים ומשרים ללילה.
• מעבירים את הדבלים והמים לסיר, מביאים לרתיחה ומבשלים על אש קטנה עד שהדבלים רכות מאד. מסננים ושומרים את המים.
• טוחנים את הדבלים במעבד מזון ושמים את העיסה בבד גבינה (או חיתול בד). סוגרים את החבילה ולוחצים בכדי להוציא כמה שיותר נוזלים.
• מערבבים את הנוזלים עם מי הבישול של התאנים, מביאים לרתיחה ומבשלים על האש הכי קטנה, בבחישה לעיתים קרובות, עד שהתערובת מסמיכה ומגיעה למרקם של דבש. אפשר להשתמש בעיסה בבד הגבינה כריבה.

מתכון מקומי לדבש ענבים (“דיבס”) מהאתר של יונית קריסטל

• סוחטים את הענבים למיץ ומסננים
• מרתיחים, מרתיחים ומרתיחים עד שרוב המים מתאדים ומה שנותר בסיר – נוזל סמיך, כשישית או שביעית מהכמות הראשונית – הוא הוא ה”דיבס”.

לסיפור מאחורי המתכון ולמתכון לדבש חרובים מומלץ לבקר באתר של יונית קריסטל.

מתכונים נהדרים ללא בישול לסירופ חרובים ולעיסת חרובים מביאה דבי כץ.

וזוהי רק ההתחלה! גילינו שדבש ניתן לייצר מפירות רבים אחרים בהם נתברכה ארצנו, כגון תותי עץ ואף רימונים! מכירים מתכונים כאלה? נשמח אם תשתפו בתגובות.

בוטל הכסף!

בא לנו משהו מתוק? אפשר ללקט פירות בשלים ומתוקים: תמרים, חרובים, ענבים, תאנים, תותי עץ… אזור קדיתא וגוש חלב למשל ידוע בדבלים הנהדרות שלו. קמפוס אוניברסיטת תל-אביב ידוע בחרובים המעולים שלו.
ואפשר לגדל את הפירות הללו…

אפשר גם לגדל קנה סוכר בגינה, הוא גדל בקלות בארץ. חותכים ממנו פרוסות ומוצצים אותן או מפיקים מיץ קנה סוכר באמצעות מסחטת מיצים חזקה. המיץ הרבה פחות מתוק מהמצופה (חומר למחשבה) וכמובן מכיל חומרי הזנה וויטמינים הנעדרים מהסוכר המזוקק.

אם תרצו תוכלו לגדל אפילו סטיביה, הידועה באיזון הסוכר בדם ואפילו מומלצת לחולי סוכרת.

זה רק רעיון אחד, אנחנו מזמינות אתכם לשתף את כולנו ברעיונות נוספים לדרכים חלופיות, למוצרים אחרים, לצריכה מקומית. ביחד, כקהילה, נוכל לומר לסופר שלום!

מה קורה פה?

בעץבעיר יש לנו בועה חמימה, אבל כשיוצאים החוצה וחוזרים הביתה, עלול להיות קשה לשנות לבד. אנחנו מבינים שהכסף שלנו מזיז דברים בעולם, אבל איך מתחילים?

כל שבוע נפרסם כאן, בפייסבוק ובאימייל מידע על מוצר אחד הנבחר מסל הקניות הסטנדרטי. נשאל האם אנחנו בכלל צריכים אותו, נגלה איך אפשר להכינו בעצמנו, איפה אפשר לקנותו מעסק מקומי, או למה עדיף בלעדיו… הקמפיין נועד גם לשתף במידע ובעיקר ליצור קהילה תומכת שבעזרתה בסוף השנה לא ניכנס לסופר יותר.

למה אנחנו יוצאים מהסופר?

כסף מזיז דברים בעולם, בואו נשים אותו איפה שאנחנו באמת רוצים אותו. כשאנחנו קונים בסופר אנחנו מעודדים מקום די מדכא – חסר אור יום ואוויר, חסר יצירתיות ושמחה, נראה בדיוק כמו הסופר השכן, לא פלא שהקופאית עצובה.

הסופר כמו שאנחנו מכירים אותו היום מכוון כדי לגרום לנו לקנות כמה שיותר! לא משנה האם זה בריא לנו, האם זה מזיק לנו, האם יש צורך אמיתי בזה, איך ייצרו את זה ואיפה, ובעיקר זה לא האיכות שחשובה אלא הכמות…

הכסף הולך לתאגיד, לא ידוע לנו מהם תנאי העובדים, לאן בדיוק הכסף מגיע, מהיכן המוצרים מגיעים – הם לא מכירים אותי ולא אכפת להם ממני, אין להם קשר אישי איתי.

לצאת מהסופר זה גם להפסיק לקנות את ההבטחות שהוא מייצג: מהר, בזול, יותר!
גם אם תקנו מוצר זהה רק ממכר, שנמצא בקהילה, הכסף יישאר בקהילה ותהיה השפעה על מה שקורה איתו, כי עם בעל המכולת שלך יש דו-שיח, קשר.

העולם שאנחנו יוצרות (יחד עם המון-המון אנשים בכל העולם כרגע) הוא עולם שפועל מהלב. מה מרגיש יותר נכון? מה באמת עובד בשבילי ובשביל הסביבה, בכל הרמות. וגם מהראש – כשמתחילים לפרום את פקעת הצריכה הקפיטליסטית, נדרשת הרבה עבודה של איסוף מידע ותמיכה של קהילה ולשם כך הקמפיין שלנו נוצר.

ככל שנתארגן וניצור לעצמנו פתרונות טובים, ייקל עלינו. גם אחרי עשר שעות עבודה עדיין יש בידינו בחירה – גם הנסיעה לסופר היא תוצאת בחירה, ותקבע אותה נקודת המוצא שלנו – מה אנחנו רוצים? אם נחליט, שאת מעט הפנאי לא נשרוף בסופרמרקט ובמכונית, נתחיל למצוא את החלופות, ובסופו-של-דבר גם ייווצר לנו יותר פנאי.

אז נפגש מחוץ לסופר.

כתיבה: תמיא ואלינה ארביטמן.
עיצוב: אודליה ליפשיץ.
תמיכה נפשית: אלון אלירן.