למה לא?

שמן זית הינו ייחודי מאד – שמן המופק מפרי ולא מזרע ובתהליך קר שלא פוגע באיכויות שלו. נשמע טוב – גם מאד בריא, גם מקומי. אז זהו, שלא ממש.
ב-2001 המועצה לצרכנות בדקה באופן מדגמי 21 בקבוקים הנמכרים בארץ בחנויות, רק 2 מהם נמצאו תקינים! זהו ענף עם שיעור זיופים מהגבוהים ביותר…

מסתבר שאפשר לבצע סדרת מוניפולציות על השמן: לצבוע אותו בכלורופיל כדי לשוות לו צבע ירוק, בטא קרוטן יעניק לו ניחוח עשבי, אפשר אפילו לשחק עם רמת החומציות באמצעים כימיים, לערבב עם שמנים זולים כגון שמן סויה, תירס או קנולה. וכן, לאחר מכן גם לכתוב על הבקבוק “כתית מעולה”.

כל שנה מיובאים לארץ יותר מ- 1000 טון שמן זית לא למאכל – שמן עם חומציות גבוהה, מקולקל או שעבר טיפוליים כימיים. הוא מיובא בין היתר מכיוון שאין עליו מכס – מה קורה לו אחר כך? ההערכה היא שלפחות מחציתו מוצא את דרכו לתוך שמן זית למאכל.

בנוסף יש מספר בני תערובת מוצהרים: שמן זית לבישול או שמן זית מזוכך (ראו ב”הידעת?” בסוף המאמר), שמן שמכיל בעיקר שמנים מסוגים אחרים, ועוד שלל המצאות שיווקיות יצירתיות.

עירכו מבחן טעימה עיוורת – קחו 3-4 דוגמיות של שמנים איכותיים ומקומיים וגם דוגמית אחת של מותג סופרמרקטי כלשהו. טעמו אותם ונסו לזהות את השמן מהסופר. גם הפחות אנינים מביניכם יחושו בהבדל.
אפשר גם להכניס את השמנים למקרר ולבדוק האם הם מתמצקים – שמן זית “גזעי” מתמצק בחלקו בקירור.

לפי ההגדרה שמן זית ישראלי הוא שמן זית המיוצר מחומר גלם שמקורו בישראל ו/או מיובא, העובר תהליכי ייצור ובקבוק בישראל. הווה אומר, גם שמן זית מספרד שבוקבק בישראל נחשב ישראלי. בעקבות פרשות שחיתות, ענף הזיתים של מועצת הצמחים החל להנפיק תו בפיקוח המעיד על איכות השמן ומסווג את איכותו בהתאם לתקן (ראו ב”הידעת?”), אך בגלל ששם באמת מקפידים, רוב היצרנים לא טורחים לבקש אותו.

רוב יצרני שמן הזית הגדולים בארץ סוחרים בשמן זית לא ישראלי – מאיפה הוא הגיע, מה איכותו? אין לדעת. השיטה מוכרת – הם מייבאים אלפי טונות מירדן, תורקיה, ספרד ואיטליה של שמן זול מאד אך באיכות ירודה. הם מעצבים אותו מחדש, “ממתגים” אותו, משווקים אותו ומוכרים לנו שמן “זית” במחיר מגוחך.
המגדל הקטן, לעומת זאת, מטפל בעצים כל השנה, מקפיד על המסיק, על עצירת השמן, לא מעגל פינות ומייצר שמן זית אמיתי. העלויות הקבועות (טיפול בעצים, תשלום לבית בד) גבוהות למדי, הכמויות קטנות, תנובת פרי משמעותית יש אחת לשנתיים, השיווק אפסי. עלות ייצור בקבוק של שמן זית אמיתי ואיכותי יכולה להגיע ל-20 ש”ח לבקבוק, אז איך יוכל להתחרות? הוא לא יכול, ואכן חקלאים רבים בוחרים לעקור את עצי הזית בשטחם… כך המגדלים הקטנים אט אט נעלמים…

ואנחנו? אנחנו מוסיפים לסלט “שמן זית” בריא – שמן בתחפושת, רעיון, שקר. אז החברה כותבת עליו כתית מעולה מהגליל, אז מה?

מה כן?

קונים משכן!

קונים מיצרן מקומי אמיתי, מישהו עם פנים ומשפחה, אולי אפילו שכן. איך מוצאים אותו? מתחילים לשאול מסביב, גם כאן. מכירים יצרן מקומי שיש לו שמן זית נהדר? מוזמנים לשתף.
אפשר לחפש גם באתר טוב השדה, שבו רשימת המגדלים האורגניים.

מכינים לבד!

אנחנו נמצאים באזור שופע זיתים, אנחנו לא שמים לב אך הם צומחים כמעט בכל מקום, כן, גם בעיר! עכשיו עונת המסיק בשיאה ובהחלט אפשר להכין שמן זית עצמאי. מה עושים?
אוספים חברים ובני משפחה שפנויים לכמה ימי עבודה. התשלום לבית הבד הוא יקר יחסית (אך הבשורה הטובה היא שלמרבית בתי הבד ניתן לשלם בכמות מסוימת מהשמן), כך שכדאי להביא כמות נכבדת של זיתים לעצירת השמן כדי להוזיל עלויות.
יש אנשים, יש בית בד, איפה הזיתים?

•  אפשר לשכור מטע זיתים מחקלאי או מבעל אדמה שלא מעוניין למסוק את הזיתים.
• עושים סיור בעיר ופתאום מגלים שהשטחים הציבוריים מלאים בעצי זית שאפשר למסוק (מומלץ לבחור בעצים שמרוחקים מכבישים סואנים).
• קיימים גם מטעים נטושים, אך בשביל היושרה והקארמה העמיקו את המחקר על הבעלים שלהם לפני שמתחילים למסוק במרץ..

בוטל הכסף!

מבררים עם חקלאים בסביבה מי מהם זקוק לעזרה תמורת שמן זית איכותי!

הידעת?

•  תהליך הפקת השמן מהזיתים בבית הבד נקרא “עצירת השמן”.
• הזמן בין המסיק לעצירת השמן הוא בין הגורמים המשמעותים הקובעים את איכותו. ככל שעובר זמן ארוך יותר מרגע המסיק ועד לעצירה, הזיתים תוססים יותר וחומציותם עולה.
• צבע השמן קשור לזן הזיתים ולמועד המסיק: שמן שצבעו ירוק הופק מזיתים ירוקים יותר. מזיתים בשלים ושחורים יותר יתקבל שמן בגוון צהוב יותר.
• שמן זית כתית זהו שמן שהופק בכבישה קרה (באמצעים מכניים בטמפרטורה נמוכה של כ-27 מעלות וללא חומרים כימיים).
• “אחוז החומציות” בשמן הזית מציין את אחוז “חומצות השומן החופשיות” שהוא מכיל. הימצאות חומצות חופשיות בשמן גורמת לחוסר יציבות השמן והוא הופך למעופש ולא ראוי למאכל במהירות גבוהה יותר ככל שרמת חומצות השומן החופשיות עולה.
• שמן זית כתית למאכל מסווג בתו התקן הישראלי למספר איכויות:
• שמן זית “כתית רגיל” עשוי להכיל עד 3.3% חומצות חופשיות (ואינו מצריך סימון מיוחד).
• שמן זית “כתית” מכיל עד 2% חומצות.
• שמן זית “כתית מעולה” מכיל עד 1% חומצות.
• שמן זית מזוכך איננו כתית. תהליך הזיכוך נעשה בטמפרטורה גבוהה ומעורבים בו פחם וחומרים כימיים. שיעור החומציות בו הורד ל-0.3% לכל היותר.
• שימו לב ששמן המסומן כ”שמן זית” ללא ציון המלה “כתית” הוא לפי התקן תערובת של שמן זית כתית ושמן זית מזוכך. מבלבל, לא?
• שמן זית טהור מתמצק בחלקו בקירור.
• למרבית הזנים של עצי הזית שנת יבול משמעותי ושנת יבול מצומצם, לסירוגין. תופעה זו נקראת “סירוגיות”.

זה רק רעיון אחד, אנחנו מזמינות אתכם לשתף את כולנו בעוד רעיונות לדרכים חלופיות, למוצרים אחרים, לצריכה מקומית. ביחד, כקהילה, נוכל לומר לסופר שלום!

מה קורה פה?

בעץבעיר יש לנו בועה חמימה, אבל כשיוצאים החוצה וחוזרים הביתה, עלול להיות קשה לשנות לבד. אנחנו מבינים שהכסף שלנו מזיז דברים בעולם, אבל איך מתחילים?

כל שבוע נפרסם כאן, בפייסבוק ובאימייל מידע על מוצר אחד הנבחר מסל הקניות הסטנדרטי. נשאל האם אנחנו בכלל צריכים אותו, נגלה איך אפשר להכינו בעצמנו, איפה אפשר לקנותו מעסק מקומי, או למה עדיף בלעדיו… הקמפיין נועד גם לשתף במידע ובעיקר ליצור קהילה תומכת שבעזרתה בסוף השנה לא ניכנס לסופר יותר.

למה אנחנו יוצאים מהסופר?

כסף מזיז דברים בעולם, בואו נשים אותו איפה שאנחנו באמת רוצים אותו. כשאנחנו קונים בסופר אנחנו מעודדים מקום די מדכא – חסר אור יום ואוויר, חסר יצירתיות ושמחה, נראה בדיוק כמו הסופר השכן, לא פלא שהקופאית עצובה.

הסופר כמו שאנחנו מכירים אותו היום מכוון כדי לגרום לנו לקנות כמה שיותר! לא משנה האם זה בריא לנו, האם זה מזיק לנו, האם יש צורך אמיתי בזה, איך ייצרו את זה ואיפה, ובעיקר זה לא האיכות שחשובה אלא הכמות…

הכסף הולך לתאגיד, לא ידוע לנו מהם תנאי העובדים, לאן בדיוק הכסף מגיע, מהיכן המוצרים מגיעים – הם לא מכירים אותי ולא אכפת להם ממני, אין להם קשר אישי איתי.

לצאת מהסופר זה גם להפסיק לקנות את ההבטחות שהוא מייצג: מהר, בזול, יותר!
גם אם תקנו מוצר זהה רק ממכר, שנמצא בקהילה, הכסף יישאר בקהילה ותהיה השפעה על מה שקורה איתו, כי עם בעל המכולת שלך יש דו-שיח, קשר.

העולם שאנחנו יוצרות (יחד עם המון-המון אנשים בכל העולם כרגע) הוא עולם שפועל מהלב. מה מרגיש יותר נכון? מה באמת עובד בשבילי ובשביל הסביבה, בכל הרמות. וגם מהראש – כשמתחילים לפרום את פקעת הצריכה הקפיטליסטית, נדרשת הרבה עבודה של איסוף מידע ותמיכה של קהילה ולשם כך הקמפיין שלנו נוצר.

ככל שנתארגן וניצור לעצמנו פתרונות טובים, ייקל עלינו. גם אחרי עשר שעות עבודה עדיין יש בידינו בחירה – גם הנסיעה לסופר היא תוצאת בחירה, ותקבע אותה נקודת המוצא שלנו – מה אנחנו רוצים? אם נחליט, שאת מעט הפנאי לא נשרוף בסופרמרקט ובמכונית, נתחיל למצוא את החלופות, ובסופו-של-דבר גם ייווצר לנו יותר פנאי.

אז נפגש מחוץ לסופר.

כתיבה: תמיא ואלינה ארביטמן.
עיצוב: אודליה ליפשיץ.
תמיכה נפשית: אלון אלירן.