הנבטה זה מאוד פשוט. באמת. הקשיים עם הנבטה הם בכלל קשיים שלנו עם עצמנו – לשכוח את הקערה מעל המקרר בלי מים, או להזדקק למסננת בדיוק שעתיים אחרי שהתחלנו עם ההנבטה. נכון, זה לא מאוד מסבך את החיים, אבל לרוב האנשים (כולל אני) השטויות הקטנות הללו מספיקות כדי למנוע ממני להתמיד לאורך זמן בהנבטה כך שיהיו לי נבטים מוכנים למאכל מתי שארצה.

לכן החלטתי ליישם בנייה של מנבטת מאכל שכבר ישבה לי בתקיית ה”עוד מעט אגיע אליכם” הרבה זמן. הרעיון הוא ליצור מנבטה בעלת התכונות הבאות:

• בשימוש חוזר (לא מנבטה קנויה, חס ושלום!)
• שתאפשר לנבטים לצמוח לאורך שמספק אותי (ראו פסקה אחרי רשימה)
• שתספק לי נבטים באופן בלתי פוסק
• שתזדקק לכמה שפחות תחזוקה
• שתשתלב בעבודה השוטפת במטבח (זאת אומרת, בניגוד להנחת הקערה על המקרר)

ולגבי מה הם “נבטים מוכנים למאכל” – זאת כבר שאלה של השקפה. אסתר לחמן, במאמר שלה על הנבטה, מציגה תמונות של “נבטוטים”. קטניות שרק הוציאו את השורשון וללא נצרון. אני לעומת זאת, אוהב את הנבטים כשהנצרון כבר ממש ארוך, דומה לנבטים שקונים בסופר (כמו שתכף תראו).

התכנון והניסוי

הרעיון הוא להניח מגדל של 7 מגשים אחד על השני, מגש לכל יום. כך כשמשקים את המגשים, המים מתנקזים ממגש למגש ולא נקווים בקרקעית. כמגשיות מצאתי מן כלי פלסטיק של Take away בחדר אוכל קיבוצי. השיטה הזאת להנבטה דומה למה שעושים בשיעורי טבע בכיתה ד’ כשמנטיבים שעועית בתוך צמר גפן. במקרה שלנו השעועית היא עדשים (כוס אחת של עדשים לכל שבע המגשים! מדהים…) והצמר גפן שלנו הוא חתיכת מגבת כותנה גזורה לפי שטח המגשית, אותה ניתן לכבס יותר מאוחר ולפי הצורך. פשוט השרתי את העדשים למשך 5-7 שעות, ולאחר מכן פיזרתי אותן על מגבת לחה, והמשכתי ללחך את המגבת פעמיים ביום.

עכשיו, רציתי לעשות מבחן לראות איך גדלים הנבטים באותן מגשיות. על הדרך עשיתי השוואה בין הנבטה עם החשכה להנבטה באור הטבעי של המטבח. להלן תוצאות ההנבטה בארבע ימים.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מסקנות מהניסוי:

• ההחשכה מאיצה את הצימוח, והנבטים המוחשכים יותר לבנים. יש שמועות שזה עושה אותם פחות מרים. יכול להיות שאני לא מספיק רגיש לטעמים, אבל לי הנבטים המוחשכים ואלו שלא היו טעימים באותה מידה.
• במהלך שבוע הנבט יכול לצמוח לאורך של מעל 7 ס”מ. מכיוון שאני רוצה שהוא יצמח למקסימום, אני ארצה שיהיה רווח בין מגש למגש, כך שאי אפשר פשוט להעמיד את המגשים אחד על השני.
• לא משנה כמה פעמים כבר הנבטתי, אם אני לא מודד את הכמות הנכונה להשרייה, תמיד יוצא שאני נשאר בסוף עם הרבה יותר קטניות מונבטות ממה שהצטרכתי להנבטה. כדאי לייצר כלי מדידה קבוע. מכיוון שבמקרה שלי המטרה היא “לחסל” מגש כל יום, צריך למצוא כלי מדידה בעזרתו אוכל להחליט כמה קטניות צריך להשרות בכל יום.

חומרים למתקן

אז הבנתי שכל מגש צריך לשבת במרחק של 4.5 סנטימטר מעל שפת המגש שמתחתיו (פחות או יותר), מה שעושה את המנבטה בגובה של 70 סנטימטר ומעלה. לכן המשימה לא היה פשוטה ולקח לי הרבה זמן למצוא חומרים מתאימים למתקן, כיוון שלא רצוי להשתמש בעץ שיירקב עם הזמן עקב הלחות הגבוהה. בסוף מצאתי צינור אלומניום חלול בקוטר סנטימטר, ומסילות של מגירות ישנות.

בניית המתקן

קודם כל חתכתי מתוך צינור האלומיניום ארבע מוטות באורך שווה, אחרי שחישבתי 3 סנטימטר רווח בין המגש התחתון לבסיס המתקן, ו9.5 סנטימטר בין כל מגש ומגש. יצא לי 69.5 סנטימטר. חתכתי בשבעים.

את הברזלים של המגירות חתכתי לאורך המתאים של המגשיות.

את כל המבנה החלטתי לחבר עם ניטים. לא אלאה אתכם כאן איך עובדים עם ניטים ואקדח ניטים (את זה אעשה בזמן אחר). אפשר כמובן גם לחבר את כל המבנה עם ברגים קודחים או ברגים עם אום.

 

 

 

 

 

 

 

 

התחלת הנבטה

לפני שמתחילים לעבוד כדאי לעשות כמה חומרים בבסיס המגשים, כדי שהמים יוכלו להתנקז ממגש למגש. מתחת לכל המתקן הנחתי מגש מאוד שטוח שיקלוט את המים שיורדים מהמגש התחתון. שימו לב שניצלתי את התעלה בשולי המגש כך שהיא משמשת כמעין מאגר לחות שהמגבת סופגת ממנו מים במהלך היום בנימיות. לכן, את החורים בתחתית עשיתי דווקא במשטח המוגבה ולא בתעלה, כדי שלא כל המים יתנקזו אלא רק העודף אחרי מילוי התעלה. ועכשיו, תכל’ס – סיימנו.

 

 

 

 

תחזוקה

התפעול והתחזוקה די פשוטים. כדלקמן:

• אוכלים את הנבטים מהמגש הבוגר ביותר.
• בסוף היום מנקים את שאריות הנבטים מהמגבת ושוטפים את המגש. אפשר לכבס את המגבת או לשטוף אותה ולחזור להשתמש בה פעם נוספת (תלוי בכם). אם החלטתם לכבס את המגבת, שימו חתיכת מגבת חדשה במגש.
• השרו קטניות כלשהן למשך 4 שעות עד לילה. שימו לב שאתם משרים כמות מתאימה! אני גיליתי שכדי לכסות בשכבה אחת (שתאפשר לכל הנבטים לצמוח לגובה מרבי) את תחתית המגש אני זקוק לאולי 50-55 גר’ קטניות, שזה צנצנת וחצי (צד ימין) – זה כל מה שצריך כדי להנביט מגש שלם. בצד שמאל עדשים כתומות מושרות.
• בבוקר או בתום ההשריה פזרו את הקטניות באופן שווה על המגש.
• הרטיבו את כל המגשים כך שהמגבת תהיה ספוגה. ניתן להשקות רק את המגש העליון ולתת למים לטפטף כלפי מטה.
• על פעולת ההרטבה חזרו גם בערב.

סיכום ומסקנות

• המטבח שלי הוא די חסר אור כך שלא בטוח שאצלי ההחשכה ממש חשובה. אבל אם יש לכם המון אור במטבח, סיכוי טוב שתזדקקו לה, אחרת מנבטים יפים יצאו לכם ממש שתילים קטנים וירוקים.
• אני מחפש עכשיו איזה שהוא חומר גלם מפלסטיק שאמצעותו אפשר לבנות את המתקן בלי לעבוד כל-כך קשה. זה לא מספיק לשים קופסאות אחת על השניה, כי זה לא נוח. בקיצור, אם למישהו יש רעיון, אשמח לשמוע.