יש אנשים של קיץ ויש אנשים של חורף – וזה ההבדל המשמעותי ביותר בין בני אדם – מעבר לאשכנזים וספרדים, גברים ונשים, קבוצניקים וקיבוצניקים לשעבר, אין הבדל מהותי יותר בין אוהבי החום המעיק, החול הדביק, ריחות ההזעה, לבין אוהבי הגשם החורפי, השוקו הביתי, נעלי בית חמימות וקמין עם ערמונים. אני בהחלט שייכת לחורף ומעולם לא ניסיתי להבין את החמסין.

הגינה נותנת הבנה וסימפטיה נעימה לשתי העונות – ואם נאמנים לאכילת ירקות רק בעונה בה הם גדלים, (ולא, “גדלים במקפיא של הסופר” – זה לא נחשב!) אז אפילו מלפפון טרי ראשון מהגינה יכול להמתיק את הקיץ, ואם מדובר בעגבניית שרי – יהיו כאלה שממש יחכו לקיץ. בשבילי האבטיח הוא נחמה גדולה – ותזכורת קרירה שעוד יבואו גשמים וערמונים.

אז סיימנו להכין ערוגות – קפצנו למשתלה הקרובה ושם אני שומעת אתכם מגמגמים מול המוכר: “מה שותלים עכשיו? מה מתאים לעונה?”. האמת כהרגלה מאד פשוטה וקל לזכור אותה כך – ירקות הקיץ הם כל אלו שאנחנו אוכלים את הפירות שלהם: עגבניות, מלפפונים, גמבות, פילפלים, דלעות, אבטיחים, ארטישוק, מלונים, קישואים. בקיצור, הבנתם את הרעיון – מה שיוצא מהשיח בולט וצועק “קטפו אותי!”

אדום על ירוק, ממש צועק ”קטוף אותי!”

כמו משפך לקליטת מים

לעומתם ירקות החורף הם כל השורשים (גם אתם הייתם מתחבאים באדמה החמה אם הייתם בחוץ כל החורף) והעלים. שורשים הם גזרים, קולורבי, סלק, תפו”א, בטטות, שום, כרישה, ארטישוק ירושלמי, בצל, וכדומה. שימו לב שהקולורבי הוא גבעול מעובה, והכרישה היא בסיס עלים מעובה, אבל אנחנו נוטים להתייחס לכולם כשורשים. והעלים – מנגולד, חסה, תרד, עירית, רוקט – או בקיצור, הירוקים.

גם ההשקיה שונה בקיץ ובחורף – ירקות הקיץ לא מצפים לגשם ולכן אוהבים השקיה מלמטה בטפטפות, ואם תציקו להם עם הצינור ותשקו אותם מלמעלה בממטרות הם יפתחו פטריות או קימחון או חולשה כללית למזיקים. העלים שלהם ענקיים ופרושים לקלוט שמש על פני כל הגינה – וככה הם גם עושים צל נעים לשורשים שלהם ולירקות.

הפירות שלהם יהיו ירוקים ועד שיבשילו לגמרי יהיה קשה לראותם כי רק כשהירק בשל לגמרי והזרעים שלו מוכנים להמשיך את מעגל הרבייה, העגבנייה תהפוך מירוקה ובלתי נראית לאדומה בולטת. בשלב זה אם לא תמהרו ציפור או חיה אחרת תשמח לכרסם את העגבנייה העסיסית ולפזר את הזרעים שלה אחרי שעברו במערכת העיכול והם מוכנים לזריעה חוזרת. כך הבטיח ריבונו של כולם את המשך קיום הירקות בעולם. ואם התחכמתם וקטפתם את העגבניה לפני שהבשילה ולפני שהזרעים שלה מוכנים לסבב ב’ צפו להרעלה שתלמד אותכם לחכות בסבלנות. הצבע הוא לא רק ליופי. הוא מספר לנו שהחומר הרעיל התבגר וחלף ונותרה רק מתיקות שמבטיחה המשכיות.

לעומתם ירקות החורף נראים ממש כמו משפך ירוק – העלים מסודרים כמו משפך ישיר לשורש על מנת להבטיח שכל טיפת מים תתנקז ישר לעיקר לשורש אותו בדרך כלל אוכלים, והם ישמחו על כל השפרצה מלמעלה גשם או צינור ואפילו פיפי בקשת (דישון אורגני – עוד תבינו…)

הם מיד נוצצים בטיפות יהלומים ירוקים ועסיסיים מתמיד. את החסה ושאר הירוקים לא עוקרים – קוטפים כל פעם את העלים החיצוניים והיא מצמיחה עוד ועוד עד שתוציא תפרחת מהמרכז. עם בוא התפרחת זה הזמן לעזוב אותה לנפשה כדי שתשקיע את כל כוחותיה לגדל תפרחת עמוסה זרעים – המשכיות,זוכרים?

ושוב, אם לא הקשבתם בקולי וניסיתם לאכול אותה פורחת – המרירות של העלים כבר תזכיר לכם תמיד להקשיב לחסה…

אז קדימה, אלה ימים אחרונים לשתול שיני שום, עלים ירוקים וירקות חורף (שורשים ועלים) כדי להנות מהם בעונה הנכונה. תיזמון נכון יכול לעשות את ההבדל בין ירקות מתוקים ועסיסיים שהגוף צריך בחורף. לירקות שנגררו לעונה חמה ושגם נראים כך. אותם גם אבטיח עסיסי לא ינחם.

בריאות ושמחה, לכם ולגינה.

עוד מידע על ירקות וזמני שתילה לקיץ ולחורף אפשר למצוא באתר הויקי של הגינה האורגנית, כאן.