איך כל זה התחיל (אסף)?

הרעיון התבשל אצלי כשהתעמתתי עם תכנון ובניית המערכת הסולארית (עליה כתבתי כאן) לפני שלוש שנים. ביישוב שבו חייתי אז בכל בית אב ישנה מערכת סולארית, וכולם נתקלים (ככל הנראה) באותן בעיות אך שיתוף הפעולה לוקה בחסר, בלשון ההמעטה. אולי זאת גאווה, אולי זאת תרבות המקום. כל הזמן חשבתי שאם כולם היו משתפים את כולם בבעיות שעולות להם ובפתרונות אפשריים, היה נחסך זמן רב לכולם. ולא רק זמן וידע, אפשר גם לשתף ציוד וכלים. וכך במקום שיהיו חמישים רתכות בישוב קטן בעל מאה עשרים משפחות, וכל רתכת תעבוד עשרים שעות בשנה, אפשר לרכוש במשותף רתכת אחת מעולה, ולהשתמש בה כולם.

אסימון נוסף נפל לי כשראיתי איך צמחו שפע של גינות קהילתיות בעשור האחרון. לפני עשר שנים היו אולי גינות בודדות, והיום מועצות עיר ורשויות מממנות קורסים, מדריכים ומתכנני גינות, וגינות קהילתיות ממשיכות לצוץ בלי להוריד הילוך. התבוננתי מהצד והתחלתי לזהות דפוס. כשהאסימון הזה נתקל ברעיון של שיתוף ידע טכני וכלים, הבנתי שאולי אפשר לשחזר את ההצלחה של הגינות הקהילתיות ולקחת את הייצור הקהילתי (Community Production) שלב אחד קדימה – רשת של בתי מלאכה קהילתיים המפתחים במקור פתוח טכנולוגיה נאותה.

האסימון האחרון קשור לגילוי שהיה לי אודות “בידיים” והעשייה האישית שלי כאן באתר (במעבדה הוירטואלית לקיימות). בעוד שהכתיבה והפרסום ב”בידיים” הם וירטואלים, היה לי יותר ויותר חסר מרחב פעולה פיזי שיאזן בין הוירטואלי לממשי. כך, סדנת עבודה בה אוכל לבנות ולתכנן את משאת נפשי “תייצר” תוכן לפרסום באתר “בידיים”, והוא “בתמורה” יספר לעולם מה עושים בסדנא ויזמין לסדנאות ואירועים ממשיים שיקרו בה.

מה מנע ממני להתחיל קודם? קודם כל, הייתי צריך להרגיש שאני קצת מקורקע – פרויקט כזה הוא ריצת מרתון, לא ספרינט, ואם אני לא בטוח שאהיה באותו מקום יותר משנה, עדיף כבר לא להתחיל. שנית, בהתארגנות שכזו, כדי שהיא תוכל לעבוד לטווח הארוך צריך יותר מכלים, דמיון, ראש והתלהבות. אז החלטתי לחפש שותפים. יותר נכון, שותפה.

איך כל זה התחיל (טלאור)?

אני נוהגת לומר שכל הדברים הטובים בחיים קורים דיי במקרה ומבחינתי הסדנא נמצאת בקטגוריה הזאת. לא אלאה אתכם בפרטים האישיים הקטנים, אבל בגדול שאלתי את עצמי מה לעשות בסיום התואר? הדרישות שלי היו גבוהות וחיפשתי משהו שייתן לי פרנסה בשילוב עם עניין ותחושה של מימוש. אסף הציג לי את הרעיון של הסדנא ותחושת הבטן שלי אמרה שהרעיון בהחלט עומד בדרישות. יותר מהכל מבחינתי זאת הייתה הזדמנות לצאת להרפתקה שכשהיא תצליח תהווה עבורי את מודל החיים שאני שואפת אליו. חיים בסוג של קהילה, הזדמנויות ללמוד מהרבה א/נשים ולחלוק מהידע שלי ועל הדרך לפתח צדדים קצת יותר חלשים אצלי. וחוץ מזה, אחרי שהתקשקשתי עם המושג “קיימות” לא מעט זמן, הגיע הזמן ליישם אותו במלוא מובן המילה ולא להיתקע על הפן הרדוד שקיימות היא המילה החדשה לאיכות הסביבה.

אז לפני חצי שנה עליתי לאוטובוס לטבעון. אחרי שתרנו את כל טבעון כדי שאני אבין מה בכלל קורה פה, ישבנו וחשבנו מה אנחנו רוצים לעשות ואחרי שהתגלגלנו עם הרעיון הזה ממש לא מעט, הגיע הרגע המיוחל!

מה זאת הסדנא הקהילתית לקיימות בטבעון?

בית מלאכה קהילתי זה לא רעיון חדש בעולם. בארצות הברית, בה תרבות הD.I.Y (“עשה זאת בעצמך”) הינה מפותחת מאוד, בתי מלאכה קהילתיים הם יחסית נפוצים. רוב בתי המלאכה הם פשוט חבורה של משוגעים לדבר ששוכרת מחסן יחד ומשתפת את כלי העבודה, אך ישנם גם בתי מלאכה עם אג’נדה שפונה יותר כלפי חוץ, ובתוך כל אלו מספר מודלים כלכליים וארגוניים שונים.

בארץ, אפשר לספור את בתי המלאכה הקהילתיים, פשוטו כמשמעו, על יד אחת. הוותיק ביותר (ממה שאני יודע) הוא Garagegeeks בת”א, שעובד בעיקר על פרויקטים טכנולוגיים שמשלבים אינטרנט, אלקטרוניקה וחשמל. לעומתו, ה-XLN, שנפתח ממש השנה, גם בת”א, כבר עם אג’נדה חברתית-טכנולוגית הרבה יותר ברורה, והוא המרכז הראשון מתוך רשת עתידית של מרכזים טכנולוגיים קהילתיים בישראל ולקדם את המהפכה הטכנולוגית השלישית, המתאפיינת ביצור עצמי (Local Digital Production). הסדנא במוסללה, ממוקמת בשכונת מוסררה בירושלים, היא אולי הקרובה ביותר לגישה שלנו. לא בכדי היא ממוקמת ממש בצמוד לגינה הקהילתית במוסררה. מתוך האתר שלהם:

“החיבור עם הגינה הקהילתית הנמצאת מעל הסדנא אינו מקרי – ברצוננו לאפשר לרעיונות וחידושים ברי קיימא, טכנולוגיות ירוקות והמצאות מקיימות – לקבל מרחב והזדמנות להיבחן בזמן אמת בסביבה אורבאנית תוססת ומאתגרת.”

שימו לב איך אפילו במספר כל-כך מועט של מרכזים יש מגוון רחב כל-כך של עשייה וגישות שונות, וזה בדיוק מה שמאפיין את תרבות ה-Makers עשה זאת בעצמך. והנה, עכשיו, גם אנחנו מצטרפים – הסדנא הקהילתית לקיימות בטבעון היא בית מלאכה פתוח לציבור הרחב שבא אל העולם על מנת לקדם את תרבות “עשה זאת בעצמך” ברוח הקיימות.

אנחנו מאמינים שכדי להתמודד עם המשבר הסביבתי עלינו לגלות מחדש את חוסנה של הקהילה ולצמצם את טביעת הרגל האקולוגית שלנו. לשם כך, עלינו לפתח תרבות חדשה חיובית, שמבקשת לעשות, לחתור לפתרונות ובאופן אקטיבי לקחת אחריות אישית על מה שקורה סביבה.

בעזרת פתרונות קטנים (אך משמעותיים) לבעיות ספציפיות כמו צריכת אנרגיה, גידול מזון בסביבת הבית, שימוש חוזר במים וצמצום פסולת, ניתן לעודד דפוסי התנהגות קהילתיים, סימביוטיים יותר, שיעודדו את הכלכלה המקומית ויגדילו את כושר העמידות של קהילתנו.

ממפת חשיבה לדלת עם מפתח

בהתחלה קראנו לזה בית המלאכה, והתחלנו לחשוב מה אנחנו רוצים ולאן אנחנו מתעדים את “הדבר” הזה.

במקביל התחלנו לחפש מקום. הסתובבנו בכל טבעון. התעקשנו שהסדנא חייבת להיות במקום בו אנחנו חיים (או במקרה שלי עומדת לחיות) כי חלק גדול מהאנרגיה שלנו מגיעה מהרצון לחיות בתוך קהילה שבה יהיה מרכז כזה (שמאוד מתאים גם לאופי הכללי בטבעון, לפחות כך אנחנו רוצים לחשוב).

כאשר הרגשנו שהפכנו כל אבן בטבעון ועדיין לא מצאנו מרחב ממשי להקים בו את הסדנא, עשינו חושבים ואמרנו שאם אין לנו בית פיזי, לפחות נקים את הבית הוירטואלי (שמן הסתם הרבה יותר קל להקים) ופתחנו אתר אינטרנט ודף פייסבוק. חשבנו שהבית הוירטואלי יעשה אפקט פיגמליון. וצדקנו.

אך כמו שהמשפט אומר”לעולם אל תאמר נואש”, ובאמת לא אמרנו! למרות שהיינו מאוד קרובים להתחיל לחפש מקום מחוץ לטבעון (שזה כמובן לא היה הרעיון מלכתחילה, כי רצינו לעשות את זה במקום בו אנחנו גרים), החלטנו לנסות לפנות למכללת אורנים. דרך חיבור לאורן שעובד בגן הבוטני נפגשנו עם ד”ר מוקי גרוס שמנהלת את הגן. היא מאוד התלהבה מהרעיון ולאחר חידודים והבנות קיבלנו את המפתח לפני שבועיים!

הפרויקט הוכרז כשיתוף פעולה בינינו לבין הגן הבוטני, שזה מעולה כי כו-לם מרוויחים: אנחנו נעזרים במשאבים של הגן הבוטני ומכללת אורנים, והגן הבוטני מרחיב את הפעילות האקולוגית שלו לתחומים שאינו נוגע בהם כרגע.

ומה עכשיו?

עכשיו התחלנו לעבוד על התכנון הפיזי של המקום. קיבלנו למשמורת ולעשייה את “המרכז האקולוגי” במכללת אורנים – כיתה עם דלת לחצר שגם היא תשמש אותנו.

 

 

 

במישור הפיזי: אנחנו חושבים יצירתי כדי לתכנן את המרחב כך שהוא יוכל להכיל הרבה מאוד אלמנטים: פינות עבודה שונות בתחומים שונים שייבנו באופן מודולרי ככל האפשר, אחסון ומיון חומרי גלם, אזור מחשוב, תקשורת והדפסה תלת מימדית (בעתיד!), מטבחון, לוחות מידע ולוחות מחיקים לתכנון וחשיבה, מצלמות רשת לתיעוד בנייה ולצרכי הדרכה על פרוייקטים שונים, שירותי קומפוסט (שיהיו בחוץ, מן הסתם – הרי יש לנו חצר כזאת יפה!) ועוד ועוד…

במישור התוכני: אנחנו בונים כרגע לו”ז פיילוט לשלושת החודשים הראשונים של הסדנא. פנינו לחברים וחברות מעולם עשה זאת בעצמך בדרכי הקיימות כדי להזמין אותם/ן להעביר סדנאות והרצאות בסדנא כדי ליצור תמהיל של נושאים. בחודשי הפיילוט הסדנא תהיה פתוחה שלוש פעמים בשבוע: ביום ראשון – סדנא מעשית באורך שעתיים עד ארבע שעות, ביום שלישי (לרוב) – סדנא פתוחה בה כל אחת/ד יוכלו להגיע ולעבוד על פרוייקטים אישיים עם הדרכה וביום חמישי – סרט או הרצאה מתחום הקיימות.

באתר הסדנא ובדף הפייסבוק שלנו תוכלו להתעדכן לאורך הזמן בעשייה. נתראה בסדנא!