אחת הסוגיות שהעסיקה אותי לקראת המעבר לגינון במרפסת בבניין גבוה היא סוגיית ההאבקה. האם חרקים מאביקים עפים כ”כ גבוה ומסוגלים להגיע לקומות גבוהות בבניין מגורים? ומה יעזור למשוך אותם?

הנחת העבודה

נדמה לי שיש משפט שמיוחס לאיינשטיין שאמר שאם הדבורים ייעלמו מהעולם, תיכחד גם האנושות. כידוע, חשיבתם של חרקים בהאבקה היא גדולה מאוד. רבים מהירקות שאנחנו אוכלים תלויים בהאבקה ע”י חרקים. אם אני רוצה לגדל ירקות נושאי פירות בערוגות שלי במרפסת, אני צריך לוודא שיהיה מי שיעשה את העבודה החשובה הזו. הבעיה היא שהמרפסת שלי מאוד גבוה, הרבה מעל גובה צמרות העצים, הפרחים והצמחים שנמצאים בשכונה. מה גם, שזו שכונה עירונית ומלאי ומגוון הפרחים והצמחים לא גבוה כמו בבר.

בבירור שניסיתי לעשות (ותודה למורי, ד”ר דני סימון) לא הצלחתי לקבל תשובה חד משמעית, אבל למיטב הבנתי, לחרקים המעופפים לא צריכה להיות בעיה להגיע לגבהים כאלו. השאלה היא האם תהיה להם מוטיבציה. אחרי שהחלטתי שאחת ההצעות שקיבלתי מסובכת לי מידיי (“תשתול ערוגה מתחת לבניין ותבנה צינור עם מפוח שישאב את החרקים מקומת הקרקע ישר למרפסת שלך”…), ניסתי לחשוב כמו מאביק כדי למצוא את הפתרון.

אז דבר ראשון, חשוב לדעת שיש כל מיני מאביקים. אנחנו בד”כ מציינים את הדבורים, ומתייחסים לדבורי הדבש. לדבורי הדבש תפקיד מאוד חשוב, ומי שיכול, מומלץ לאמץ לו כוורת, כפי שמאשה כתבה . אבל במרפסת הקטנה שלי זה לא יעבוד. אבל מה שרבים לא יודעים, זה שבנוסף לדבורי הדבש יש המון סוגים של דבורי בר. אלו דבורים בכל מיני גדלים ודפוסי התנהגות שעוזרות מאוד בהאבקה. הידועות בינהן הן דבורי העץ הגדולות, שמשתמשים בהן גם כאמצעי “האבקה ביולוגית“. לפי מידע שקראתי רבות מדבורי הבר הן סוליטאריות, יעני יחידאיות – חיות לבד או בזוגות, ולא בכוורת גדולה כמו דבורי הדבש. אך לעיתים יעדיפו לקנן אחת בקרבת השנייה. רובן לא מסוכנות ולא נוטות לעקוץ.

בואו, שבו, תאכלו משהו

כדי להזמין את דבורי הבר, כמו כל אורח, צריך לספק להן שני דברים שיעשו להן נעים – מזון ומקום ללון בו. לצורך עניין המזון, השתדלתי לשתול צמחים עם פרחים שימשכו את דבורי הבר והחרקים המועילים האחרים. צבעי פרחים אהובים על דבורים הם צהוב, כחול ולבן. אדום הן לא רואות. חיפשתי כל מיני רשימות של צמחים כאלו. לא פשוט למצוא רשימות מדויקות ומתאימות לישראל. ריכזתי עבורכם כמה רשימות כאלו בסוף המדריך. ברשימות יש כל מיני עצים ושיחים, שפחות רלוונטיים לגינת מרפסת כמו שלי, אך חשובים ורלוונטיים למי מכם שיש לו חצר. יש גם הרבה “צמחי נוי” ביניהם, אך שוב, בשטח מצומצם כמו שלי, אני משתדל שכל מה שאני שותל יהיה גם למאכל או שימוש נוסף אחר.
אני שתלתי את מיטב צמחי התבלין הארץ-ישראליים. הם רובם ממשפחת השפתניים, והפרחים שלהם מוכרים לדבורי הבר. כמובן שאלו צמחים שגם מותאמים לתנאי מזג האוויר שלנו ושיש שימושים רבים ליבול שלהם. את הצמחים האלו (מרווה, אזוב, קורנית, לבנדר, זוטה, רוזמרין וכו’). בנוסף אני משתדל לשלב קצת פרחים בערוגות, ולתת לחלק מהירקות לפרוח, גם אם אלו ירקות עלים.
דרך אגב, את הצמחי התבלין השפתניים שלי שתלתי בעציצי הפח שכתבתי עליהם בעבר.

תישארו גם לישון?

הדבר השני שעשיתי הוא בניית תיבת קינון לדבורי הבר. הרעיון הוא לתת להן מקום אופטימלי לקינון. השאיפה היא שיהיו אצלי במרפסת מאביקות דיירות קבע. סוג של דיור בר השגה.
מכיוון שתיבות קינון, לדבורים כמו לציפורים, הן השקעות ארוכות טווח, חשוב היה לי שתיבת הקינון תראה טוב ותשמש בפני עצמה איזשהו אלמנט עיצובי. כך גם אם לא יתמקמו בה דבורים, היא תראה טוב במרפסת. וחוצמזה, לכל אחד מגיע בית נעים שנראה טוב. גם לדבורי בר.

איך לבנות?

המודל של תיבת הקינון שבניתי הוא בעצם קופסה. ניתן לבנות קופסה מעץ או להשתמש בקופסה קיימת. העומק שלה צריך להיות כ20 ס“מ. אני השתמשתי בקופסת עץ פשוטה לאחסון יינות שאחותי מצאה ברחוב.

אפשר להשתמש גם במגירה ישנה ועמוקה, או בכל מסגרת עץ מתאימה עם גב. רק לא בעץ שעבר טיפול נגד מזיקים לאחרונה, עדיף מעץ אמיתי (“מלא”) ולא סנדוויץ‘ או כל סוגי הלבידים האחרים, מפני שהתיבה תעמוד בחוץ חשופה, גם אם מעט, לגשם ולשמש.

ההמלצות באתרים מחו”ל שמצאתי מדברות על יצירת מגוון מקומות קינון למגוון סוגי דבורי בר. לצורך כך נמלא את הקופסה במגוון של מצאי התיישבות שונים. בתיבה שלי חיברתי כמה חתיכות של עץ שניסרתי לפי עומק התיבה (20 ס”מ כאמור). השתמשתי בסוגים שונים של עץ. בעץ עושים חורים בקטרים שונים החל מ2 מ”מ ועד 10 מ”מ. עבור דבורים מסוגים שונים. עומק הקידוחים 10-15 ס”מ (בקטרים העבים יותר עדיף להגיע ליותר עומק). להקפיד על קדיחה נקייה, המקדח מסתובב כל הדרך פנימה והחוצה, והיד מחזיקה אותו ביציבות – כדי שהפתחים יהיו נקיים, יפים ומתאימים לכניסת הדיירות. הן כנראה לא אוהבות שבבי עץ דוקרים בכניסה הביתה. ניתן לשייף בזהירות.
כדי לחזק את קופסת העץ, שהייתה די חלשה, מיקמתי בכל ארבעת הפינות חתיכות עץ וקיבעתי אליהן את הקירות בברגים (תראו בתמונה את הברגים מציצים בצידי התיבה).

בנוסף לגושי העץ, מילאתי את התיבה בחומרים נוספים. די אילתרתי בעניין הזה. אתם מוזמנים לנסות גם כל מיני דברים. גזמתי ענפים של עץ, קשרתי אותם בצרור צפוף וקצצתי בעזרת מזמרה שיתאימו לאותו עומק של התיבה.
חתכתי גליל קרטון, מהסוג שמשתמשים לבדים בחנויות טקסטיל, באורך שהתאים לתיבה ומילאתי אותו בתערובת של בוץ עם קש.
אותו דבר לגבי חתיכת קרטון, שיוצרת, כשהיא מגולגלת צורה דומה לכוורת.
שמתי שם גם חתיכת ליפה שגדלה אצלי בגינה הקודמת.
בכל מיני חורים ופינות שנוצרו דחפתי עוד חתיכות עץ, חתיכות של כפות תמרים ופקקי שעם.
בתיבת הקינון שלי אין, אבל קראתי במקורות שונים המלצות לשים חתיכות של קנים או במבוקים. אלו בעצם”צינורות” קדוחים מעצמם. אפשר לקחת חתיכה של משטח קנים לגלגל לצרור ולגזום בהתאם לעומק הרצוי.

מיקום והתאמות למזג אוויר

תיבות הקינון צריכות להיות מוגנות מגשם. ההגנה מגשם מאוד חשובה כי הרטיבות יכולה לגרום לעובש ופטריות שיפגעו בדבורים ולהמסת הבוץ. תתכננו גגון קטן מעל התיבה. אני השתמשתי במכסה של קופסת היין. אם התיבה שלכם עומדת ממש חשופה לגשם, עדיף גג יותר רציני. מיקום התיבה גם חשוב – תנסו להתחשב בכיוון שממנו בד”כ מגיע הגשם.

התיבות גם צריכות להיות חשופות לכמה שעות שמש ביום (חרקים נהנים מחום השמש כדי לפעול), כך עדיף שהחזית תהיה במפנה דרומי או דרום-מזרחי.

יש למקם לפחות מטר מעל פני הקרקע וללא צמחים שמסתירים את הכניסה ועשויים להחביא בתוכם אויבים ואיומים. כמובן לא למקם צמוד לתיבת קינון לציפורים…
באחד האתרים המליצו שאם צפיתם בציפורים שמגיחות לאכול מהדבורים, ניתן לשים רשת לולים במרחק כמה ס”מ מפני תיבת הקינון וכך להפריע לציפורים אך לא לדבורים.

אני חיברתי וו לגב התיבה ותליתי אותה על הקיר (בעזרת האחיינים שלי – צוות הנגרים). חשוב שהוו יהיה מקובע לחלק מהבלוקים של העץ שמחוברים לתיבה. בשם היציבות.

חלופות לתיבה

למי מכם שיש גינה או שלא רוצה להתעסק בנגרות פשוטה, ניתן לפזר בגינה בולי עץ. זה מה שעשינו בחצר של אמא שלי ודבורי עץ חיות שם כבר שנים.
גרסה פשוטה נוספת היא רק לקחת קורת עץ בודדת ולקדוח בה.
בכל מקרה חשוב לשים לב לעניין המיקום וההגנה מפגעי מז“א וגשם.

ולהשראה – סרטון על דבורים יחידאיות המקננות בעץ.

 

לגבי עקיצות

כמו שאמרתי, הדבורים הסוליטאריות לא נוטות לעקוץ. בכל מקרה, אם אתם או מישהו מהסובבים אתכם רגיש לדבורים יש לקחת את זה בחשבון. צריך גם לזכור שדבורים, להבדיל מיתושים, לא יעקצו מישהו בלי סיבה. הן עוקצות בעיקר מתוך תחושת פחד או איום. לכן כדאי להתייחס אליהן בסבלנות ובכבוד ולא להילחץ לידן (זה תמיד מלחיץ אם האחר לחוץ, לא?).

מסקנות ביניים

כבר כמעט שנה אני מתבונן במרפסת. אין ספק שחרקים מצליחים להגיע. החל מיתושים וזבובים וכלה בכל מיני סוגים של דבורים וצרעות. אפילו פעם אחת ראיתי איזושהי דבורה/צרעה נכנסת לחור בתקרה שקדחו הדיירים הקודמים. כמה ימים אח”כ ראיתי את החור הזה סתום בבוץ.

אני עוד לא בטוח שיש כאן מספיק מאביקים. בגידולי הקיץ שלי היה יבול דל, אבל כנראה שזה לא רק בגלל האבקה אלא גם בגלל בעיות של אור, שעליהן אפרט בהזדמנות אחרת.
בכל מקרה, זו ריצה למרחקים ארוכים וייקח עוד זמן עד שיהיו תוצאות וודאיות. תיבת הקינון ישבה אצלי הרבה זמן על הריצפה במרפסת, במקום לא מוצלח. רק לאחרונה היא זכתה לתלייה במקום הראוי לה. אני מקווה שלקראת האביב אולי היא תמצא חן בעיני איזו דבורה.
גם עץ האבוקדו ששתלתי כאן, ובתקווה יפרח בשנה הקרובה, אמור למשוך (וליהנות) מהאבקת חרקים.

רשימות של צמחים מושכי דבורים

• http://www.agri.gov.il/he/pages/7.aspx
• http://www.honey.org.il/the-bees.php?id=41
• http://www.agri.gov.il/he/pages/825.aspx

מידע נוסף אודות תיבות קינון לדבורי בר

בחלק מהלינקים תוכלו למצוא המון תמונות מעוררות השראה לעיצובים שונים:

• http://www.foxleas.com/bee_house.htm
• http://inbalancemagazine.com/2012/03/28/attract-wild-bees-in-your-garden-with-an-insect-hotel/
• http://resonatingbodies.wordpress.com/community/bee-houses-around-the-world/
• http://www.citytree.net/branches/posts/580/