בתור רוקחת אימצתי תחביב קצת הזוי והוא לקרוא לפרטי פרטים את רשימת המרכיבים של כל מוצר שאני נתקלת בו, זה התחיל כתחביב מקצועי פשוט לזהות מרכיבים בעייתיים במוצרי קוסמטיקה או חומרי ניקיון ביתיים – כל מיני רעלים נפוצים שלא רצינו בבית.

משם זה גלש והתחבר לאהבה שלי ללמוד להכין דברים בעצמי – רשימת המרכיבים נותנת לי תמונה ראשונה איך להכין קורנפלקס (בקרוב אצלכם!), קטשופ, לחם כוסמין ובעצם כל דבר. אני מעדיפה לקנות או לגדל או לאסוף חומרי גלם-  ולייצר עבורנו מה שאפשר עם החן והגוון המשפחתי שלנו.

וככה גם עם חומרי יצירה – זה אחד הדברים שילדים נמצאים איתם במגע רצוף, יומיומי, ולפחות אצלנו ישיר ונרחב במיוחד…(“איך הגיע לך גואש לבית שחי”?,”למה אתה לועס פלסטלינה?!” )

כמובן שזה מיד נכנס לרשימת ה”ללמוד איך להכין” שלי: הרגשתי כאמא שיהיה נחמד להכין לקטנים צבעים שעשויים מחומרים טבעיים וטובים במיוחד – הרבה יותר מנפט גולמי שמרכיב כמעט כל מה שילד ממוצע משחק, לובש, נושם ואוכל אותו היום.

וכשגיליתי כמה זה קל, וכשהם גילו שההכנה אפילו מהנה יותר מלהשתמש בצבעים עצמם – זה הפך לחגיגה ששווה הרבה יותר מלקנות להם חומרי יצירה אקולוגים, כך שזו גם מתנה מעולה לחג.

גירי פנדה רגילים מכילים רשימת מרכיבים רעילה במיוחד. בגילאי 2-5 הילדים גם אוהבים לטעום ולהרגיש את הצבע. המתכון הזה מכיל סבון טבעי מגורד. אולי לא הייתי מגישה אותו לארוחת צהריים, (אל תתפסו אותי על המילה, גם זה עלול לקרות אחרי לידה…) אבל אם קצת טועמים לא קורה שום דבר. הטעם לא משהו – אבל הגוונים יוצאים רכים פסטליים חלומיים ויפים במיוחד.

מה צריך?

• סיר בן – מרי (סיר גדול ובתוכו סיר קטן יותר)
• 4 כוסות נייר חד פעמיות (או יותר, לפי מספר הגוונים)
• כף לערבוב
• תבנית בצורה הרצויה- עדיף מסיליקון, אפשר גם של קוביות קרח

חומרים

• כוס דונג דבורים מרוסק (מחנות טבע, ממכוורה, מחלת דבש או מנר דונג)
• כוס סבון (עדיף כמובן טבעי -לנו יש המון קצוות ממגשי הסבון שאנחנו מייצרים-לפעמים בסבון כבר יש צבע טבעי שמוסיף לגירים עוד גוון!!) לבן מגורר (אפשר לתת להם לרסק בפומפיה בקערה-זה פעילות ליום שלם ואח”כ מיד לאמבטיה)
• צבע מאכל טבעי (אנחנו השתמשנו גם בפפריקה, כורכום, ופיגמנטים שאספנו מהמכתש הגדול!)

הכנה

• נקח סיר כפול – סיר רחב בו נרתיח מים ובתוכו יושב סיר קטן יותר. סיר כזה, אגב נקרא “בן מרי”-ומעכשיו תפגשו אותו הרבה.
• בסיר הקטן נמיס יחד את גרגרי הסבון והדונג עד לנוזל אחיד.
• כשהנוזל התאחד ונמס נחלק את הנוזל לכמה כוסות נייר חד-פעמי כדי שנוכל להכין כמה צבעים מהעיסה הזו.
• נטפטף את הצבע הרצוי – 4 טיפות לצבע פסטלי ו-6 לצבע חזק, אך יותר מכל הכמות תלויה בסוג צבעי המאכל – החזקים ביותר אלו משחות צבע-המאכל. שחקו עם זה ותראו לילדים שיבחרו את הגוון הרצוי. שימו לב – הצבע נהייה בהיר מעט כשמתייבש, ולכן מומלץ ליצור צבע חזק – שלא יבאס את הקטנים כשיתייבש.
• לערבב היטב את הצבע ולשפוך את הנוזל לתבניות סיליקון בצורה הרצויה, א אפילו תבנית של קוביות קרח. אנחנו בחרנו לבבות והקטנה הלכה לישון מחובקת עם הצבע החדש…
• להכניס לפריזר עד שזה מתקשה ממש (בין שעה לשלוש). להוציא מהתבניות ולשמור בקופסא מיוחדת – שאפשר לקשט בצבעים החדשים.

כמו שאר הדברים “תוצרת בית”- הקטנים מרגישים את התהליך וזה נותן להם יחס שונה לגמרי לצבעים הביתיים לעומת הקנויים:

• זה שהכנו אותם יחד.
• ובחרנו את הצבעים.
• והרחנו את הסבון.
• והריח נשאר בצבעים.
• וחיכינו שיתקשו ויהיו מוכנים.
• והצבע גדול ונוח לאחיזה ביד הקטנה.
• כל אלו הופכים את קופסאת הצבעים לצבעים אישיים בגוון של כל אחד.

מחכה לראות את קופסאת הצבעים שלכם!
אסתר