בעקבות הימים הקרים נזכרתי בכריות החימום הישנות והטובות. לכן במדריך זה נכין את אותן כריות סטנדרטיות שכולנו מכירים, בתוספת כמה שיפורים בהכנה ובשימוש. כמו כן נכין אותן בעצמנו, שרק זה בפני עצמו ערך מוסף :)

אז איך מכינים?

ראשית נבחר בד כותנה נעים אשר ישמש לכרית, חשוב שהבד יהיה 100 אחוז כותנה, בכלל בלי חומר סינטטי, הסיבה היא שבד סינטטי לא עמיד בקרינת המיקרוגל ולכן יישרף שם.

קיימים בדים שונים בצפיפות סיבים שונה, המלצתי היא על בד כמה שיותר צפוף מכיוון שהכוסמת נוטה להתפורר אחרי כמה שימושים, כך יוצא “קמח” כוסמת החוצה, בעיה אשר מושכת מזיקים פנימה (פרפרי לילה, תולעים, ועוד). בעיקרון בזמן שמחממים את הכרית שום יצור חיי לא ישרוד, אך ברוב חודשי השנה כאשר הכרית שוכבת במגירה איננו יודעים מי יכול להיכנס פנימה ולכן בד אטום יחסית ימנע זאת.

דרך נוספת להילחם בחרקים היא לחמם את הכרית במיקרוגל אחת לחודש (גם בחודשי הקיץ), או לשמור במקפיא (אלינה א’- חוקרת אורחת)

נתפור מהבד שקית בגודל הרצוי לנו. מכיוון שלי אין מכונת תפירה אני נאלץ לתופר הכל ידנית (כן כן גבר שתופר). בסיום התפירה נהפוך את הכרית כדי שהתפרים יהיו כלפי פנים השקית. חשוב לשים לב כי גם החוט איננו סינטטי (מאותה סיבה של הבד).

הכרית הסטנדרתית מלאה בכוסמת. קיימים בשוק שני סוגי כוסמות, קלויה ולא קלויה. היתרון הברור של הכוסמת הקלויה הוא שהיא נקייה מחרקים, ומסיבה מוזרה גם זולה יותר. מבחינת התפקוד ככרית חימום אינני יודע איזה סוג כוסמת עדיף, הקלויה או הלא קלויה. אלינה א’ ממליצה על עלי דפנה יחד עם המילוי על מנת להרחיק מזיקים, (אך לטעמי העלים קצת יפגעו בתחושה הנעימה של הזרעים הנעים בתוך הכרית).

לאלו אשר רוצים לגוון ניתן למלא את הכרית בקטניות ודגנים אחרים, כאשר המומלצים ביותר מבחינת קיבול חום הם זרעי פשתן או חיטה. הבעיה בחיטה היא ההתפוררות לקמח ומשיכה לחרקים, מיכל (החברה) ממליצה על שימוש בגלעיני דובדבן (שנאספים בעונה).

פתרון נפלא לכרית חימום ללא חרקים היא מילוי מלח! (ואולי על ידי כך לפתור את בעיות המלחת הקרקע), יותר נוח עם מלח ים גס, אך אם השקית בד אטומה אין בעיה גם עם מלח שולחן סטנדרטי.

מילוי של הכרית במלח נותן תחושה של יובש על העור ביחס לכריות העשויות מכוסמת או זרעי פישתן. לפני סגירת הכרית ניתן להפתיע בכמה דרכים – הוספת פרחי לוונדר, פולי קפה, עלי מרווה (שגדלה כעת בשפע) או רוזמרין.

נמלא (כשני שלישים מנפח הכרית) ונתפור בתפר כפול.

החימום

אני באופן אישי (כמהנדס) לא מתנגד ולא מפחד ממכשיר המיקרוגל, אך בעיקבות פחד חברתי ממכשיר המיקרוגל, או לחברי המכובדים אשר גרים באזור מנותק מחשמל אני אציע דרך נוספת.

• מיקרוגל – כה פשוט, דקה עד דקה וחצי (אלינה א’ ממליצה על חימום הדרגתי בפעם הראשונה כדי ללמוד את אופי הכרית) והכרית שלכם חמה לכ-4 שעות (תלוי מה תעשו איתה).

• שימוש בחום עודף – כמה יפה שגם חום ניתן לשימוש חוזר. בעקבות חברנו גיבס וקלאוסיוס מעולם התרמודינמיקה, אנו למדים כי חום זהו סוג של פסולת בעולם וכמו שאנו יודעים פסולת של אחד זהו משאב עבור האחר. ניתן לחמם את כריות אלו על גבי מכסים של סירי הבישול במטבח למשל (על ידי כך לבודד את הסיר ולייעל את הבישול). מקום נוסף בו ניתן להשתמש בחום העודף הוא ב”מאחורה” של המקרר. המקרר הוא בעצם משאבת חום שלוקחת את החום מתוך המקרר וזורקת אותו לחלל החדר, לכן אנו יכולים לאסוף חום זה,  יחד עם החום הנובע מפעולת המדחס במקרר. במידה ונאסוף חום זה, יש לוודא כי אנו לא “חונקים” את המקרר ואנו אכן נותנים לחום הנזרק לצאת, אחרת אנו הורסים את המקרר!

• צינור המים החמים אשר יורד מהדוד, אם יש לכם גישה אליו (כמובן).

אז שיהיה חורף חם!

נ.ב. – תודה לטלאור כהן על ההשראה לחשוב מחוץ לקופסא.