התזונה של החורף היא התזונה של הקיץ

פעמים רבות אני מתבקש לכתוב על תזונה חורפית ועל מזונות המסייעים בהתמודדות עם מחלות העונה. כתזונאי והיסטוריון של הדיאטטיקה (רפואה בעזרת תזונה), אני מוצא שהמקרים בהם אנחנו מחפשים מזונות שיעזרו לנו במחלות עונתיות עשויים ללמד אותנו הרבה על תזונה בכלל. זאת, מכיוון שהתזונה הנכונה בחורף היא התזונה הנכונה בכל עונה – מזון טרי, מקומי, ביתי, עונתי ונקי מחומרים מזיקים.

אפשר אפילו להרחיק לכת ולהוסיף – המזונות שיעזרו לכם להתמודד טוב יותר עם מחלות החורף הם אלה שתאכלו באביב, בקיץ ובסתיו. כי תמונת התזונה הכוללת שלנו היא זו המרכיבה את הגוף שלנו בכל העונות ולאורך כל השנה.

הנהגת הבריאות

בתור תזונאי, אני תמיד מייחל לכך שמטופלי יגיעו אלי ל”תחזוקה שגרתית”, ואוכל להדריך אותם כיצד לשמור על גופם ולא כיצד לחלצו משבר. על כך כתב הרמב”ם כי “מלאכת הרפואה כוללת שלש הנהגות: הראשונה והנכבדת: הנהגת הבריא, והיא הנהגת הבריאות הנמצאת, עד שלא תאבד”. במחקרי מצאתי שרופאי העבר כתבו הרבה על צמחים ומאכלים המחזקים את הגוף ומסייעים לו בהתמודדות עם מחלות. אולם, לצד זאת, הם התמידו וציינו בכל הזדמנות כי המרפא הטוב ביותר לגוף הוא טבע הגוף עצמו וסביבתו.

הפילוסוף הערבי הידוע, בן המאה ה-13, אבן ח’לדון, כתב שכוח הטבע הוא המנהל את ענייני גוף האדם בבריאותו ובמחלתו כאחד, ושתפקיד הרופאים הוא לחקות את כוח הטבע ולסייע לו במקצת. כל הרופאים כאחד המליצו בראש ובראשונה להיעזר בתנאי חייהם של המטופלים כדי להבריא אותם, לפני השימוש בכל אמצעי טיפולי אחר. כחלק משיפור תנאי החיים הם כתבו המלצות תזונתיות ושינויים בתפריט, בניסיון להימנע מטיפול תרופתי או כירורגי (האחרון היה נדיר מאוד והסתיים פעמים רבות במוות).

הרמב”ם כתב בספרו הידוע “פרקי משה ברפואה”, ש”הרפואות במזונות, אשר יש בהם כח רפואי, יותר משובח מן הרפואות, שיש בהן כח מזוני” (פרקי משה ברפואה, המאמר העשרים ואחד), מדבריו של הרמב”ם ניכר כי הוא העדיף להשתמש בכוח הרפואי של המזון שלנו על פני השימוש בתרופות.

כמו שאר תנאי חיינו, התזונה משפיעה באופן ישיר על בריאותנו, בימי קדם כבימינו-אנו. מזוננו נכנס לגופנו והופך חלק מן התאים המרכיבים אותנו. גם בשל כך, שינוי תזונתי משמעותי עשוי לחזק את הגוף ולסייע לו בהתמודדות עם מחלות. חשיבותה של התזונה אף עולה בעת המודרנית, ככל שמזוננו נעשה מורכב ועמוס יותר בחומרים שאינםטבעיים לגופנו. יש להזכיר גם כי כאשר אנחנו עוסקים בתזונה באספקט הטיפולי איננו עוסקים ברכיבי האוכל בלבד – חשיבות רבה נודעת גם לאופן בו נכנס המזון למערכת העיכול (עם אילו חומרים אחרים, באילו שעות, באילו כמויות…) ומתוך כך לדברים שהגוף מצליח להפיק ממנו. כיום מכיל האוכל שלנו גם חומרים שונים שאינםמזינים ומשפיעים לרעה על מערכת העיכול שלנו. גם הם, למרות שאינם ראויים להיקרא “מזון”, הינם חלק מן התזונה שלנו ויש לתת עליהם את הדעת. זאת ועוד, יש לזכור כי מתכונים ועצות אמנם מסייעים מאוד בשמירה על הבריאות, אך הם רק חלק ממערך כולל של שמירה על אורח חיים בריא.

אוכל מחמם

רבים וודאי מכירים את התורות הרפואיות המזרחיות העתיקות, שסיווגו את העולם ליסודות (אוויר, אש, מים, אדמה ולעיתים גם מתכת) ולמזגים (חם, קר, לח ויבש). גם הרפואה המקומית הקדומה נהגה כך. ברפואה התזונתית הקדומה הייתה חשיבות רבה לבחינת מזג האדם והתאמתו לעונה ולמזגה. כך כתב הרופא היהודי הידוע, יצחק בן סלימאן הישראלי:

“לשום איש נורמלי אין ספק שהאיזון במזון לגבי צעירים איננו האיזון לגבי זקנים. והאיזון בזמן האביב איננו האיזון בזמן הסתיו. והאיזון בזמן הקיץ איננו האיזון בזמן החורף. והאיזון בארצות הצפון איננו כמו האיזון בארצות הדרום. והאיזון אצל אנשי ספורט ופועלים איננו כאיזון אצל אנשים לא אקטיביים ולא פעלתניים”

מבחינת מזגו, החורף הוא לח וקר. לכן, בעיקר עבור אלה שמזגם נוטה לקור וללחות, הדרך התזונתית הטובה ביותר לאזן את הגוף בעונת החורף הם מאכלים מחממים ומייבשים. בין המאכלים המייבשים נמצאים החרדל והשקדים ורוב האגוזים הנוספים, בשר העוף, הכרוב, תבלינים רבים ועוד.

אחת האפשרויות לחימום הגוף היא באמצעות משקה, ואחד המשקאות הכי מחממים המוכרים לנו הוא הצ’אי.

צ’אי חורפי מחמם

הצ’אי הוא תה תבלינים הודי המורכב מתבלינים בעלי איכות מחממת. אפשר להכין תרכיז צ’אי, לקרר אותו ולערבבו עם מים חמים או קרים כשרוצים לשתות. איכותו של המשקה מחממת בין אם הוא מוגש חם ובין אם הוא קר.

מרכיבים

• כף מסמרי ציפורן
• חצי כף גרגרי פלפל שחור
• שורש ג’ינג’ר טרי
• 4מקלות קינמון
• כף תרמילי הל
• ליטר מים

לגיוון

• גרעיני כוסברא
• תה שחור

אופן ההכנה

1. מביאים את התבלינים עד כמעט לרתיחה בסיר או קומקום עם מים
2. מנמיכים את האש ומבשלים כשעה
3. מקררים ושומרים במקרר

בהכנת הצ’אי להגשה אפשר להמתיקו בסילאן תמרים או במולסה ולהוסיף לו חלב טרי, או חלב סויה.

עלים ירוקים

מאכל חורפי נוסף שטוב לחיזוק הגוף הוא עלים ירוקים. עם החורף מלבלבים ועולים עלים ירוקים תרבותיים כמו גם ירוקי בר. בשדות אפשר למצוא את עלי הסלק, החסות, הפטרוזיליה, השמיר, הרוקט. בצידי הדרכים ובגינות עזובות אפשר למצוא חלמית, כף אווז, סרפד, עולש, סלק-בר ועוד. ישנן דרכים רבות לאכול את העלים הירוקים – בסלטים מגוונים, בתבשילים, כתוספת ירוקה לאורז וקינואה ועוד…

שיייק ירוק

אחת הדרכים ליהנות ולהוסיף ירוקים רבים לתזונה הוא השייק הירוק (עליו אפשר לקרוא עוד בספרה של ויקטוריה בוטנקו “ירוק לחיים”). השייק הירוק מערב פירות עם עלים ירוקים ליצירת טעמים מתוקים ומגוונים. למי שאינו מורגל בטעם – כדאי להתחיל עם מעט עלים ירוקים והרבה פירות (בננה, מנגו, תפוחים, תמרים) ולהגדיל מידי יום ובהדרגה את תכולת הירוקים בשייק. עם הזמן החיך מתרגל ונהנה מן הטעמים העשירים של העלים השונים. תינוקות רבים שעושים את צעדיהם הראשונים בתזונת מוצקים מאוד נהנים מהשייק, דבר הנוטה להשתנות ככל שהם מכירים טעמים חזקים יותר (מלוחים ומתוקים מחטיפים וממתקים). הנה דוגמא לשיק ירוק שכזה.

מרכיבים לדוגמה

• 2 בננות בשלות מאוד
• כוס מים
• 4 תמרים
• 7 עלי חסה בינוניים
• רבע צרור פטרוזיליה
• עוד הרבה עלי בר מהגינה

הוראות הכנה

מכניסים את כל המרכיבים לבלנדר ומערבלים עד לקבלת משקה סמיך מתקתק וטעים

מרק ציר סירפדים

מרק זה זוכה לתשבוחות רבות. הוא בעל ערך תזונתי רב ומקבל את טעמו הנפלא מהמרכיב בפשוט הנמצא בכל גינה – הסרפד. ישנן דרכים לקטוף סרפדים בידים חשופות מבלי “להיעקץ”, אולם עדיף להדגימן באופן מעשי ולא מילולי. מי שאינם מכירים את השיטות – יכולים לקטוף סרפדים עם כפפות או עם שקיות ניילון סביב הידיים. טעם הסרפדים עשיר ואין צורך להוסיף אבקת מרק לסיר. חלקים רבים של הצמח ראויים למאכל, אך נהוג לאכול בעיקר את העלים ואת הפירות. הדרך הפשוטה ביותר להכין מרק סרפד היא לבשל מעלי הסרפד ציר ולהשתמש בו כדי להעשיר מרק קיים.

מרכיבים

כל מרק שאתם אוהבים (מומלץ – מרק ירקות עשיר)
צרור גדול של עלי סרפד, אפשר עם הפירות

אופן ההכנה

1. חולטים את עלי הסרפד במים במשך כמה דקות.
2. מכניסים את עלי הסרפד החלוטים ואת מי החליטה למעבד מזון ומעבדים עד ליצירת מירקם חלק.
3. מוסיפים את התערובת החלקה למרק.

וזה לא יזיק להכין קצת שיכר ביתי ולהתחמם מקצת אלכוהול מעשה-ידינו.
שיהיה חורף נעים וגשום על כולנו.