הגן

הסיפור מספר שבראשית הזמנים זכה האדם והונח לחיות בגן עדן שעליו נכתב: “וַיַּצְמַח יְהוָה אֱלֹהִים מִן-הָאֲדָמָה כָּל-עֵץ נֶחְמָד לְמַרְאֶה וְטוֹב לְמַאֲכָל” (בראשית פרק ב’). לא הרבה זמן עבר, ולמרות האיסור האלוהי, טעמו חווה ואדם מ”עץ הדעת טוב ורע”. עיני שניהם נפתחו והם הבינו שהם ערומים ומיד תפרו לעצמם חגורות מעלה תאנה והסתתרו בעץ הגן. האל קרא לאדם: “איכה?” ואח”כ “מדוע אכלת?”. אדם האשים את חווה, והיא האשימה את הנחש. מאז הנחש מתקדם על גחונו, ובני האדם גורשו מגן העדן וחייהם נעשו קשים, מנותקים מעצי הפרי היפים והטעימים.
האם סקרנותו של אדם לדעת טוב ורע – השתלמה לו? איני בטוחה.
לגבי עצמי, הסקרנות שירשנו מהמגורשים הקדמונים לא תמיד מקלה על החיים. לצד ההתרגשות מגילוי ידע חדש, נוצר לא אחת קרע תרבותי בין מי שהיינו לפני הגילוי ומי שאנחנו מבקשים להיות לאחריו.

פרי העץ

למרות הזמן הרב שחלף מאז הגירוש, מוצאת אני את עצמי “מתגעגעת” לשפע הנגיש שהיה בגן עדן, לאור העובדה שכיום מציאת פירות בשלים וראויים למאכל היא עדיין אודיסאה.
הפירות מרוססים ברעלים ומדושנים כימית, רוב רובם נקטפים במצב בוסר, חלקם עוברים הבחלה או מוכנסים לקירור בטרם עת, אחרים “זוכים” לשכבת צבע ו/או שעווה וזאת בכדאי שיוכלו להגיע לשווקים מבריקים, בעלי חיי מדף ארוכים יותר ומוכנים להתחרות עם אריזות הפלסטיק ותוכנם המעובד שהתרגלנו לרצות. צריכת הפירות המתבססת בעיקר על מראם מובילה לכך שהשיקול העיקרי של מגדלי הפירות בבחירת הזנים הוא גודלם וצבעם, תכונות שבאות לא אחת על חשבון האיכות והטעם.

איך אפשר לאכול את הפירות האלה? רובם לא יבשילו לעולם. אלה שיבשילו מרוססים עד כדי כך שיכולים לגרום לפריחות, שילשולים, נזלות, כאבי ראש ועוד שורה של תסמינים. הרבה אנשים מפסיקים לאכול פירות בטענה שפירות מזיקים להם אך בעצם מה שהגיע אליהם הוא פרי שאינו ראוי למאכל.

כך במו טכנולוגיתנו אנחנו ממשיכים להתרחק מהמעט שהושאר לנו כזכרון מגן העדן – טעם וטיב פירותיו.

צער בעלי גזע

הידעתם? בחקלאות המונוקולטורה המתועשת מגדלים מטעים של עצי פרי מסוג אחד, וכאשר “דרישות השוק” משתנה או כאשר מפתחים זן “מניב יותר”, העצים נעקרים ותחתם נשתלים חדשים לפי אופנת הטעם והמראה. עקירת מטעים שלמים היא חזון נפוץ גם בגלל אורך החיים הקצר של העצים. השימוש האינטנסיבי במשאביו במקביל ל”האכלתו ישר לוריד” בדשנים כימיים, גורמים לו להניב כמות גדולה של פירות בתחילת חייו, אך במקביל בית שורשיו אינו מתפתח כראוי (לא לומד לחפש מזון ומים ולהעמיק שורש). סיבה נוספת היא היות עצים אלה חשופים למזיקים בגלל הסביבה ההומוגנית בה הם חיים. ניתן לראות בממשק שכזה סוג של ניצול מחד ובזבוז מאידך של היצור החי ששמו עץ.

לחיי העצים

• שטח הפנים העצום של העצים מרחיב בעשרות מונים את המקום בעולמנו. כך הם מספקים מגורים ומזון למגוון מדהים של יצורים חיים עליהם ובסביבתם.
• עצים וצמחייה מטהרים את האוויר, בתהליך הפוטוסינטזה הם סופגים פחמן דו-חמצני ומשחחרים חמצן.
• עצים מגינים על הקרקע מפני בליה, הם חוסמים רוחות, מקטינים הידוק הקרקע על ידי הגשם ומפחיתים קרינה. שורשי העצים אוחזים בקרקע ומונעים סחף של אדמה ונוטרינטים, העלים שנשרו מאיטים זרימת מים ומגבירים את יכולת הספיגה של הקרקע. הרקבובית הנוצרת מחלקי העץ המתים מעשירה את הקרקע בחומר אורגני המאפשר לעוד חיים לשגשג.
• עצים מעלים מים ונוטריינטים ממעמקי הקרקע.
• בנוסף, הולך ומתבהר שהם אפילו מעודדים הורדת גשמים (1).

בין אדם לעצו

האדם משתמש בעצים למגוון מטרות: מזון ומחסה, בעירה ובנייה, שרף, שמנים, גומי, שעם, נייר ותרופות.

היער משמש גם כמקום מנוחה ופליאה, נופש וסקרנות.
צל עצים הוא מחסה אידאלי משמש בימים החמים של הקיץ. עצים נשירים, שמוצאם באיזורים הממוזגים של כדור הארץ, משירים את עליהם בחורף, כאשר אנו זקוקים ליותר שמש ומתכסים בעלים בקיץ, כאשר דרוש לנו צל.

תזונה *פרי* מחשבה

עצי פרי יודעים לגדל על ענפיהם את פריט התזונה האידיאלי לבריאותם של בני אדם, פירות מתוקים: כאשר בשלים מדובר על פחממות איכותיות, קלות לעיכול, עתירות בנוטריאנטים, ויטמינים ומינראלים טובים לספיגה בכמויות אידיאליות. סיבים המועילים לתפקוד התקין של מערכת העיכול שלנו וליצירת אקולוגיה חיונית במעיים הדרושה לבריאותנו. הפירות מכילים גם מים טהורים.

עצים הם רב-שנתיים, לעומת ירקות ועשבים שהם חד-שנתיים ועונתיים. כמקור תזונתי היותם רב שנתיים מהווה יתרון לעומת דגנים וירקות. כאשר יש מגוון עצים שונים המניבים את פירותיהם בעונות שונות אפשר להיזון מהם כל ימות השנה. במידה והשפע העונתי רב על התאבון שלנו ושל חברינו ושכנינו ניתן לאחר הבשלת הפירות ליבשם או להקפיאם וכך להנות מהם גם במועד מאוחר יותר.

אחידות מבוקרת

מעיון בעולמנו ניתן להבחין כיצד זן אחד של חיות, אנחנו בני האדם, התפשטנו על שטחים רבים של כדור הארץ שפעם איפשרו חיים מגוונים של יצורים הרבה והפכנו אותם לאזורי מחייה כמעט חד גוניים. לזנים רבים של בעלי חיים וצמחים שהתפתחו כאן לצידנו בכוכב לכת זה הפכנו להיות סוג של מגפה שיצאה מפרפורציה. שיחקנו שולטים, גרשנו יצורים, את חלקם בייתנו ועשינו שיהיה נוח רק לנו. למחייתנו כיסינו אזורים שלמים בבטון לטובת ערים ותשתיות אנושיות, למזוננו סידרנו שטחי ענק שהתוצרת שלהם מיועדת רק לנו. הכל בממדים כל כך גדולים שבעולם המערבי חלק גדול מתוצרתה של תעשיית המזון תמצא את עצמה בפח (2). מה שרמסנו לא יחזור לעולם. את האיזון האקולוגי של כדור הארץ שינינו לתמיד. חיות, חרקים, צמחים והמגוון הרחב של חיים המתרחש ביערות נשארו בלי סביבה בה לחיות, רבים נכחדו.

מה עושים?

בעיני ראשית כל מנסים להבין. משתדלים ליצור את התנאים המתאימים לאפשר שגשוג של חיים מגוונים.

יער ומאכל

יער טבעי הוא בית לא רק לעצים, כי עצים הם בית ליצורים מגוונים. בקרקע סביב השורשים, על הגזע ובתוכו, על הענפים ובינות לעלים. חסרי חוליות, חרקים, זוחלים, יונקים, ציפורים, מיני צמחים ופטריות כולם שכנים, גרים זה ליד זה במערכת האקולוגית המרתקת שמהווים עצי היער. יער טבעי מאפשר מגוון ביולוגי, כל החיים בו הגיעו בכוחות עצמם והתפתחו בהתאם לתנאים המיוחדים למקום. המערכת היא בת קיימא – מתחזקת את עצמה.

יותר ויותר אנשים מבינים את חשיבות העצים והצורך ביערות להמשך החיים הטובים ל/ובכדור הארץ. אך זה לא כל כך פשוט להחזיר את שהיה. לא מספיק רק לשתול עצים אם מצפים למגוון ביולוגי עשיר. רצון לחקות את מלאכת “מחשבת” הטבע דורשת התבוננות ארוכה. כי חבל להסתפק ביעור הכמעט מונוקולטרי המקובל.

המושג “יער מאכל” נוצר מאותו הרצון לחקות את עוצמת הטבע וללמוד ממנה. ליצור מערכת שעם הזמן יהיה בכוחה להיות בת-קיימא, כלומר, יחסי ההדדיות בין מרכיביה יקיימו אותה.
הסתכלות מעמיקה ביער תבחין בהימצאות של רבדים שונים של צמחייה. צמחית רצפה וזוחלת, צמחי פקעת ובצל, חד שנתיים, דו-שנתיים, שיחים, בני שייח, עצי צמרת ומטפסים. (מומלץ לקרוא עוד על “יער מאכל” אצל מומחי הנושא הדס וסער).
קונספט יער המאכל כולל בתוכו את התקווה להחזיר יערות תוך כדי דאגה לא רק למזון האדם אלא שבמקביל תהווה גם מערכת אקולוגית מאוזנת המאפשרת חיים של יצורים מגוונים.
יש הסוברים כי בכוחו של יער מאכל להוות סוג של ביטחון כלכלי לעתיד שלנו. במקום או בנוסף להשקעה בפנסיה נשקיע בגידול יער ועצים שיהיו מזוננו ומגורנו גם לעת זיקנה. כי כסף לא גדל על עצים, פירות כן! (:

ובהקשר זה של פנסיה וירושה: כתוב במדרש תנחומא ‘וכי תבאו אל הארץ ונטעתם’ – אמר האל לישראל: “אל תאמרו נשב ולא נטע”. כשם שנכנסתם ומצאתם נטיעות שנטעו אחרים, אף אתם היו נוטעים לבניכם, שלא יאמר אדם אני זקן, כמה שנים אני חי מה אני עומד ומתייגע לאחרים? למחר אני מת!… “. מדרש תנחומא לפרשת קדושים ויקרא רבה פ’ כה.

עַד שׁוּבְךָ אֶל הָאֲדָמָה

בחזרה לסיפור בראשית, האל העניש את האדם: “בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם עַד שׁוּבְךָ אֶל הָאֲדָמָה” (בראשית ג, יט). לדעת רבי יהודה, “עץ הדעת חיטה היה” (ברכות מ, א). ידענו את החיטה וויתרנו על עצי פרי גן עדן. החיטה בייתה אותנו ואנחנו בייתנו אותה. ביות זה דורש עבודה אינטנסיבית, עמל רב כרוך בתהליך הארוך שמתחיל בזריעת החיטה ומסתיים באכילת הלחם. וזאת כדי לספק לנו בעצם פחממות.

לחם דורש זעה, ניטע ונאכל יותר פירות, נזיע פחות ואולי עוד לפני שנשוב לאדמה בעצמנו נוכל ונאכל לטעום מגן העדן עוד בעולם הזה.

אז איך אפשר בלי מתכון?

משקה תמרים חרובים

• בצנצנת או קנקן זכוכית חותכים לחתיכות כ5 תרמילי חרובים בעזרת מספריים או מזמרה
• מוסיפים כ5 תמרים מגולענים, מכסים במים ומשרים במשך לילה או 5 שעות לפחות.
• מנערים היטב ושותים, מטעם גן עדן (:

חג (ה)עצים שמייח!
דבי.

מקורות מידע נוסף

המלצות על איך לאכול פירות 

(1).מלח שנפלט מצמחים תורם ליצירת גשם באמזונס, עיתון הארץ 03.09.2012
Forget trees and carbon: trees and rain is the real problem, The Ecologist

(2) למראית עין החקלאות המתועשת נחשבת לשיטת ייצור יעילה וביחס למספר ההולך וגדל של בני אדם נתפסת כהכרחית. אך מערכת זו לא מצליחה להתמודד עם כמויות האוכל שבעצמה יוצרת.
חצי מהמזון המיוצר בעולם מושלך לאשפה, עיתון “הארץ”, 12.01.2013

2 מיליארד טונה של מזון בעולם מושלכים לפח מדי שנה, עיתון “The Marker”, 10.1.2013

 

על יער מאכל

תכנון היער
פורסם ב-21 בינואר 2013, מאת הדס הוכברג

אם אין לחם, ניטע עצים – על יערות מאכל
פורסם ב-4 בינואר 2012, מאת הדס הוכברג

הדס הוכברג מדברת על כל מה שבין יערות לגידול מזון, וקצת אודות העבודה המרתקת של התאמת הקונספט של יערות מאכל לאקלים הים תיכוני. ההרצאה צולמה בהפנינג הפרמקלצ’ר הישראלי, שהתקיים ב-28.12 בחוות “יש מאין”, בנהלל.

היער שלנו
פורסם ב-18 בינואר 2012, מאת הדס הוכברג

יערות זה הכי אכי(ל)
פורסם ב-7 ביולי 2011, מאת הדס הוכברג וסער אוסטרייכר

ועוד על יערות מאכל, כאן.