פנים אל פנים אמרה לי טל “ראיתי אותך מלטש את הכוס באוויר והחזקתי את הראש. אני ישר הייתי קולבת את הכוס איכשהו…” (או משהו כזה, אל תתפסו אותי בציטוט).

ואז הגיעה הסדנה להכנת כוסות זכוכית מבקבוקים של 330 מ”ל בסדנא הקהילתית לקיימות בטבעון, עם כיף כפול – גם הסדנה המעשית הראשונה שלנו, והיא גם התמלאה עד אפס מקום עד שפתחנו סדנא נוספת!). אז החלטתי שלצורך הבטיחות והרצינות, אכין קליבות למשתתפי הסדנא.

העניין הוא שאי אפשר פשוט להשתמש בקליבת נגרים. צריך משהו מותאם לכוס, שיש לו יכולת להחזיק את הזכוכית גם בעדינות וגם בחוזקה. אפשרי בכלל?
בנוסף רציתי להכין בו זמנית כמה עמדות, כיוון שבכל סדנת הכנת כוסות יהיו כמה משתתפים בו זמנית.

אז זה מה שעשיתי.

מרחקים בין העמדות

התכנון שלי, אחרי שהסתובבתי קצת בסדנא ובחנתי את האפשרויות שעלו מתוך חומרי הגלם, היה להשתמש בU לצינורות ביוב 50 מ”מ (אין לזה שם יותר מדויק נראה לי) כקליבה עצמה, ובעץ כלשהו כבסיס שאליו מוצמדת הכוס. העמדתי באופן גס את החלקים כדי להבין אם זה אפשרי או לא. החלטתי שכן.

בחרתי שני עצים בחתך של 5 על 5 (לא לדאוג, זה לא עץ שמיש לשום דבר אחר כמעט, הוא ישב המון זמן בגשם), ומיקמתי באופן עקרוני שלוש עמדות על כל אחד מהם. כך אוכל לחסוך בקליבה אל השולחן – עם שתי קליבות אוכל להחזיק שלוש עמדות. ליטשתי מעט את העץ למינימום שיהיה נחמד לעבוד איתו (היה עליהם בוץ ושמן וכל מיני).

חורים בעץ

סימנתי את המיקום לחורים לפי כל U, ובעזרת מקדחת שולחן קדחתי חורים ישרים בעץ, די במרכזו, כדי שהקליבה לא תהיה ממש בבסיס של הכוס. אמנם הבסיס הרבה יותר חזק משאר הכוס, אך אני חושש שאם הקליבה תהיה נמוכה מדי, הכוס עשויה להשתחרר מהקליבה כשנפעיל עליה כוח.

מוט הברגה

העובי של העץ יחד עם עוד קצת ספייר כדי שהקליבה תהיה נוחה דרשו בורג מאוד ארוך, לכן במקום זאת השתמשתי במוט הברגה, שחתכתי אותו עם משחזת זוית לאורך של בין 10 ל-12 סנטימטר.

חיבור בין הבורג לU

את החיבור בין כל אחד מהברגים הארוכים לקצוות הU עשיתי עם אום ושייבת קפיץ מכל צד שנסגרו על הU. שייבות הקפיץ מפעילות לחץ על האומים שמונעות פתיחה אקראית של האום. אפשרות נוספת הייתה לרתך את הברגים לU אבל החלטתי שללא ריתוך עדיין יהיה אפשר להשתמש בכל אחד מן המרכיבים מאוחר יותר, אם ארצה לפרק את הקליבה.

אז חיברתי את הU לחורים שקדחתי בתחילה בעץ, והרכבתי ברגי פרפר. לראות שזה עובד טוב.

ריפוד בין הכוס לקליבה

מכיוון שהבקבוקים (ובטח שלא הבקבוקים אחרי שהורדנו להם את כל הטופ) לא אמורים בלעמוד בלחץ נקודתי מחומר קשיח כמו הברזל של הU ואפילו העץ עצמו, לקחתי חתיכת מזרון ישן שעשוי מסול, וחתכתי רצועה דקה (שהדבקתי על הU) ורצועה קצת יותר עבה שהדבקתי על העץ, בכל אחת מהעמדות.

על מנת לתת לדבק להתייבש בלחץ (השתמשתי בדבק לפלסטיק אבל גם דבק נגרים יעשה את העבודה, לדעתי), שמתי כוס בכל עמדת קליבה ולחצתי (עם אומי הפרפר). כך, הכוס תפעיל לחץ על הסול שידבק לעץ ולברזל.

סיום

שש עמדות עבודה לליטוש עם מספיק מרחב בכל אחת מהן (שהסדנאים לא יפריעו אחת לשנייה). וכל שלוש עמדות מוצמדות לשולחן רק עם שתי קליבות. שזה מעולה בחיסכון בקליבות לשולחן.

עשיתי קצת ניסיון, ונראה שכשמפעילים שפשוף רציני עם נייר הזכוכית, הכוס כן זזה קצת. כנראה בגלל שבכל זאת ליתרונות של הסול יש גם חסרונות, והם מתבטאים ביכולת לעמוד בכוח רב. הכוס לא זזה, וגם לא מסתובבת (שזה מצויין) בתוך הקליבה, אך אם מנדנדים אותה מימין לשמאל בכוח היא נענית לנדנוד. בכל מקרה, אחרי הסדנא מחר אספר לכם מה המסקנות לגבי השימוש בקליבה.