האם את מתייחסת לווסת שלך כאל משהו מעיק שצריך לעבור אותו כמה שיותר מהר? האם נמאס לך ממוצרי הגיינה נשית שמזהמים את הסביבה ואת גופך? אם התשובה היא ”כן”, המאמר הזה הוא בשבילך…

מבוא

בתרבות שלנו, באופן כללי, המחזוריות הנשית נחשבת למשהו מלוכלך ומסריח שצריך להתעלם ממנו, להסתיר אותו, להתבייש בו, לעבור אותו כמה שיותר מהר ולהמשיך כבר עם החיים ”כרגיל”.

אבל זה לא תמיד היה המצב! כפי שמתואר בספר האגדי “האוהל האדום” של אניטה דיאמנט (ספר חובה לכל אישה), תקופת הווסת הייתה בעבר תקופה מיוחדת וטקסית, שבה חגגו הנשים של השבט את הנשיות שלהן. זה היה זמן של מנוחה, שבו ישבו הנשים באוהל האדום ובילו זמן איכות נשי ביחד בטקסים שחגגו את מעגלי החיים (קבלת הווסת הראשונה, הריון, לידה וכו’).

גם כיום, בקרב שבטים שעדיין לא הושפעו מהעולם המערבי, המצב הוא שונה. למשל, מרלו מורגן בספרה “מסר האנשים האמיתיים”(Mutant Message from Down Under) מתארת את תקופת שהייתה בקרב שבט אבוריג’יני באוסטרליה – שבט נדיר שטרם עבר טרנספורמציה על ידי השלטון הקולוניאליסטי הבריטי. היא יצאה עם חברי השבט למסע רגלי ארוך של מספר חודשים ובשלב כלשהו במסע היא תהתה: “מה עושות הנשים בזמן הווסת? הרי אין להן מוצרי היגיינה והן כל הזמן בתנועה.” בהמשך היא שמה לב שבזמן הווסת, הנשים מתרחקות מפעם לפעם מן השיירה, הולכות לרוקן את דם הווסת שלהן וחוזרות לשיירה (אתאר את תהליך ריקון הדם בהמשך המאמר).

אז איך אפשר להתקדם אל עבר תרבות שמקדשת את המחזוריות הנשית ומתייחסת אליה בצורה הוליסטית שאינה מזהמת את התודעה ואת הסביבה? השלב הראשון הוא וויתור על מוצרי היגיינה נשית הרווחים בשוק כיום:

תחליפים למוצרי היגיינה נשית

מוצרים אלטרנטיביים

טמפונים ופדים חד-פעמיים קונבנציונאליים לא רק שמזהמים את הסביבה (הג’ל שבתוך הפדים אינו מתכלה במשך מאות שנים והכמויות של הזבל שנוצרות הן עצומות, בלשון המעטה), הם גם פוגעים בבריאותך: יש בהם כימיקלים שונים כגון כלור ודיוקסין וטמפונים אף יכולים לגרום לתסמונת ההלם הרעלי

קיימים תחליפים שונים למוצרי ההיגיינה הקונבנציונאליים:

•  פדים רב פעמיים שניתן לכבס במכונה
•  טמפונים רב פעמיים שניתן לרוקן ולשטוף במים (נקרא גם מונקאפ – mooncup)
•  טמפונים ופדים אורגניים – נטולי כימיקאלים ומתכלים (פחות מומלץ בעיני כי בדומה לצלחות חד-פעמיות מתכלות, עדיין מדובר במוצר שגובה מחיר סביבתי בתהליך ייצורו ושינועו).

ניתן למצוא בקלות את המוצרים הללו בחיפוש בגוגל.

אני משתמשת בתחבושות מהסוג הזה ומרוצה מאוד.

הסיבה שאני מעדיפה תחבושות על פני מונקאפ היא שהזרימה הטבעית של הדם היא החוצה מהגוף ולכן אגירה של הדם בתוך הגוף שלי מרגישה לי פחות טוב ופחות טבעי – ממליצה שתנסי ותרגישי מה הכי מתאים לך באופן אישי.

היתרונות בשימוש במוצרים רב-פעמיים הם רבים: תחושה נעימה יותר על הגוף, חיסכון כלכלי משמעותי, הימנעות מחשיפה לכימיקלים מזיקים, וחשוב מכל – העיסוק בשטיפת הפדים עוזר לחבר בינינו לבין התהליך המחזורי של גופנו, לכבד אותו ואף לאהוב אותו.

ריקון דם הווסת

התחליף הטוב ביותר הוא בלי מוצרי היגיינה כלל! במקום להשתמש בפדים וטמפונים, ניתן לרוקן את דם הווסת ישירות לשירותים, או לחלופין למיכל כלשהו (יש נשים שאף משתמשות בדם הווסת כדשן: להזנה של האדמה, עצים וצמחים נוספים).

ניתן לרוקן את הדם פשוט על ידי כריעה מעל מושב האסלה (לדרוך עם כפות הרגליים על מושב האסלה עצמו ולכרוע) והרפיה של שרירי רצפת האגן, או ישיבה על האסלה והרמה קלה של הרגליים על כסא או שרפרף. אחרי כמה שניות של כריעה, נשימה והרפיה עמוקה של השרירים – הדם יזרום באופן טבעי החוצה במשך כמה שניות עד דקה או שתיים.

חשוב: אל תנסי לדחוף את הדם החוצה. דחיפה של שרירי רצפת האגן למטה בתנוחה הזו יכולה לגרום נזק, ואפילו צניחה. התמקדי בנשימות עמוקות והרפיה.

אחרי כל לידה, שרירי רצפת האגן נחלשים ונשים שילדו לרוב יצטרכו להשתמש גם בפד רב-פעמי כגיבוי. עם זאת ובלי כל קשר, מומלץ לתרגל לפני ואחרי לידה עם ביצת ג׳ייד לחיזוק שרירי רצפת האגן, שמירה על גמישות השרירים באיזור ושיקום רצפת האגן אחרי הלידה (לא מומלץ להכניס את הביצה פנימה בזמן הריון אבל אפשר לעשות את כל התרגילים בלי להכניס אותה פנימה).

יש נשים המדווחות כי ריקון דם הווסת מקצר את תקופת הדימום שלהן ומחליש פלאים תופעות כגון “כאבי מחזור”, מצבי רוח וכדומה.

מנוחה ורגיעה

מומלץ מאוד “להוריד הילוך” בתקופת הדימום, לאפשר לעצמך פנאי לחיבור לעצמך ולגופך. פרגני לעצמך בתקופה זו זמן למנוחה, נשימה, בילוי זמן בטבע, קריאה או כל דבר אחר שמרגיע אותך ותומך בך.

מעגלי נשים

מעגל נשים הוא מפגש אינטימי של כמה שעות בחברת נשים בלבד. בדרך כלל המפגש מתקיים בצורה של מעגל הקשבה, כאשר כל אחת משתפת בתורה והשאר מקשיבות ומכילות אותה. אני ממליצה מאוד להצטרף למעגל נשים קיים או ליזום אחד חדש בקהילה שלך. השייכות למעגל של נשים תומכות, מקשיבות ומכילות היא חוויה אדירה ומעצימה.

ברמה הארצית, ישנן מספר יוזמות נשיות שמטרתן לייצר בדיוק את המרחב הנשי המכיל והמעצים הזה. פסטיבל שאקטי שמתרחש כל קיץ הוא דוגמה ליוזמה מוצלחת. ישנה גם  ‘‘התכנסות האוהל האדום” שלא לקחתי בה חלק בעצמי אך שמעתי המלצות חמות – מוזמנות לדווח מניסיונכן.

חשוב מכל – שינוי תודעתי

החשוב מכל שברצוני להדגיש במאמר זה הוא שאנחנו יכולות לעבור שינוי תודעתי ביחס למחזוריות שלנו ולמחזוריות הנשית בכלל. יש לנו יכולת להפוך את תקופת הדימום מתקופה מעיקה שרק מחכות שכבר תגמר, לתקופה נעימה של מנוחה, חיבור לגוף ולנוכחות הנשית שלנו. במקום להתבייש בגוף שלנו, ניתן להתחבר אליו ולמחזור הטבעי של הגוף ושל הטבע.

בעיני זה מתקשר מאוד גם לגידול ילדים בלי חיתולים.

אחת התופעות שנוצרו עם התפתחות העולם המודרני היא לא רק הניכור בין אנשים אלא גם הניכור של כל אחת מאיתנו מהגוף שלה-עצמה. זה מתחיל מינקות – ניתוק התינוק מהפונקציות הטבעיות של גופו ו”החבאתן” בתוך חיתול, כך שמאוחר יותר, בגיל שנתיים, צריך ללמד את הילד מהן פונקציות בסיסיות של גופו. כמו כן החיתול יוצר חסימה של הגישה של התינוק/ת לאיברי המין שלה/ו וחוסר אפשרות לחקור את האזור הזה; בכך נוצר ניכור נוסף של התינוק מגופו. זה ממשיך עם תזונה שלא באמת מתאימה לגופנו (אוכל מעובד, מוצרי חלב וכולי) וניוון הגוף מול מסכים שונים. ולבסוף, בגיל ההתבגרות אנחנו גם לומדות שפעם בחודש יוצא לנו מהגוף נוזל מעיק שחשוב שנחביא אותו היטב ולא נדבר עליו עם אף אחד. לכל אלה יש השלכות על דימוי הגוף והביטחון העצמי שלנו.

שינוי תודעתי אפשרי לא רק ביחס שלנו עצמנו למחזוריות הנשית, אלא גם בדרך שבה אנחנו מתייחסות לנושא מול הילדים ובעיקר הילדות שלנו. אני גיליתי מה זה “מחזור” בגיל מאוחר יחסית בזכות עיתון “מעריב לנוער”…לא סיפרו לי מה זה וגם כשפניתי לאמא שלי ושאלתי אותה מה זה “מחזור”, היא דיברה על הווסת כאילו שהוא משהו סודי שצריך להתבייש בו ולהסתיר אותו בכל מחיר.

לעומת זאת, שני ילדיי, בת 5.5 ובן 3.5 יודעים מה זה ווסת, רואים אותי כל חודש כורעת מעל השירותים או משרה באמבטיה את הפדים הרב פעמיים – וזה דבר טבעי לחלוטין עבורם. אין להם כל מושג שהדימום הנשי זה משהו שלא מדברים עליו או שראוי להתבייש בו. המסר שהם מקבלים הוא כפול:

1. הגוף שלנו (נשים וגברים כאחד) הוא דבר מופלא וכל מה שיוצא ממנו הוא בסדר גמור וטבעי ואין במה להתבייש.
2. המחזוריות של גוף האישה זה דבר יפה וטבעי, יש לה מטרה (הריון, לידה) ולא צריך לפחד מזה.

הנה לינק לרכישת חוברת בשם “ילדה, נערה, אישה – מדריך לקבלת הווסת הראשונה באהבה” מאת דיאנה לם. וגם האתר של דיאנה מעורר השראה ומלא בחומרים טובים  בנושא “המחזוריות הנשית כמקור להעצמה”.

לסיכום

נושא המחזוריות הנשית לא חייב להיות מקור לזיהום סביבתי מחריד, זיהום הגוף ברעלים וזיהום התודעה שלנו בבושה ואשמה. הוא יכול להיות מקור להעצמה, חיבור לעצמנו ולנשיות שלנו כחלק מהמחזוריות של הטבע, וניתן להתייחס אליו בצורה הוליסטית ומקיימת. מוזמנות לשתף מניסיונכן – איך אתן מרגישות לגבי המחזוריות הנשית שלכן? איך העברתן את נושא הווסת לילדות שלכן? שיתוף בנושא (גם בקשיים) יכול להעצים אתכן ואת האחרות מאוד.