לפני שבועיים כתבתי על בעיית הרטיבות בקיר הבית שלי והעובש שלא איחר להגיע.

כמו שכמה ממכם כתבו בתגובות, העובש הוא רק הסימפטום, הוא לא הבעיה, כך שכדי לפתור את הרטיבות בקיר צריך לאטום אותו. בינתיים בעלי הבית דאגו לאטום את הקיר ולאט לאט העובש גם נעלם.

תוצאות המחקר

בדקתי שלוש מההמלצות שמצאתי ברחבי הרשת, אתם יכולים לראות בעצמכם מה נותר שם אחרי כמה ימים (מצטערת על התמונות הגרועות):

1. חומץ לבדו – בזמן שניקיתי איתו את הקיר הוא הלבין בצורה טובה את הקיר. במבחן הזמן הוא לא צלח, העובש חזר ומילא את הריבוע שציירתי על הקיר.

2. תערובת של חומץ וסודה לשתייה – מרחתי את התערובת על הקיר ואחרי יומיים גרדתי אותה. במקומות שהיא נמרחה על הקיר הוא היה לבן. במבחן הזמן במקומות שמרחתי שכבה ממש עבה העובש חזר רק אחרי שבועיים וחצי – 3 שבועות. (קשה מאוד לראות משהו בתמונות שיצאו אז ויתרתי עליהן).

3. תמיסה של שמן עץ התה ומים – ריססתי את התערובת על הקיר בעזרת שפריצר. ניגבתי קצת עם מגבת במקומות שהתמיסה נזלה החוצה. במבחן הזמן העובש כמעט ולא חזר. האמת, ניסיתי את זה בעוד מקומות בבית כי נשאר מלא מהתמיסה וגם שם הוא חזר אחרי שבועיים וחצי – 3 שבועות.

מסקנות

אני חושבת שהכי יעילה הייתה התמיסה של שמן עץ התה מכיוון שהיא זולה יחסית ומכמות קטנה של תמיסה אפשר להשתמש למשטחים רבים.

התערובת של חומץ וסודה לשתייה הייתה טובה גם היא אך בדרך כלל יותר קשה להשיג סודה לשתייה בכמויות גדולות ואני חושבת שזה פחות יעיל אם צריך ללכת לחפש מקומות שמוכרים סודה לשתייה בכמות גדולה.

החומץ כמו בהימורים בתגובות לחלק א’ בהחלט לא רלוונטי פה.

המסקנה החשובה ביותר – לאטום סדקים בקיר ולטפל בכל בעיות הרטיבות לפני החורף ושאתם הולכים להשכיר דירה – תבדקו שכל הקירות שלה מטוייחים כמו שצריך.