ליאור כתב כאן על יוגורט ועל חיידקים, נושא שאני בעצמי מחבב במיוחד אצלי במטבח.
אבל חשבתי לי – רבים מאיתנו מתקשים לעכל רכיבים שונים בחלב, גם אני. אצלי זה מתבטא בכאבי-ראש, אצל אחרים בכאבי בטן, ליחה במעברי הנשימה ועוד כל מיני… ובכל-זאת, החלב מאוד נפוץ בחיינו ולרבים קשה לוותר עליו.
אז אצלנו לא ממש משתמשים במוצרי-חלב מן החי, אבל אני כן מנסה להזמין חיידקים לכל מזון שאני מכין. לא בצורה של תוספת מלאכותית – אלא מהאוויר.

לעניות דעתי, רבים מהמוצרים שמצטרפים לחלב בקערה (קורנפלקס), בכוס (קפה ושוקו) או על הצלחת (טוסט עם גבינה) ממילא אינם נחוצים ואפשר להשליך אותם מהבית יד ביד עם מוצרי החלב והגבינות. אבל המקרה של היוגורט הוא מורכב יותר, כי באמת אפשר להרוויח מהחיידקים המועילים שמסייעים בייצורו. עם זאת, בשביל זה לא צריך חלב, אפשר גם עם אגוזים.

כי את זאת יש לדעת – רוב סוגי האגוזים, אם תטחנו אותם בבלנדר עם מים, יהפכו למשקה חלבי. אחר-כך, אם נניח לחלב האגוזים לעמוד – הוא יתסוס כמו יוגורט. היוגורט מתאים גם כרוטב למנות שונות וכבסיס לכל מתכון שדורש יוגורט.

 יוגורט קשיו:

1. טוחנים כחצי כוס קשיו לא קלוי בבלנדר או מעבד מזון, עם מים, עד שהתערובת מגיעה למרקם ולסמיכות של חלב.
2. בהתחלה כדאי להוסיף רק מעט מים לקשיו, ואחרי שהקשיו נטחן למרקם אחיד כמו של שמנת –  להוסיף עוד מים, עד שמגיעים למרקם הרצוי.
3. שופכים את החלב שנוצר לצנצנת זכוכית, ובה הרבע העליון נותר ריק (במהלך התסיסה היוגורט עולה).
4. מוסיפים רבע לימון סחוט.
5. מכסים בבד חיתול ומניחים בצד ל 24 שעות. (לא במקרר)
6. אחרי 24 שעות מערבבים היטב ומכניסים למקרר.

היוגורט טוב לשבוע לפחות וטעמו כטעמו של יוגורט עיזים.

ומכיוון שאני כל-כך נטוע בעיסוקי בתזונה מקומית, אני חייב להוסיף שקשיו אכן איננו גידול מקומי. נסו להכין את הגבינה עם שקדים (קלופים) או מקדמיה.
נסו ותהנו, כמובן.

גבינות קשיו לחם שאור מקומי מלא