אחת המשימות המרכזיות בחיים שלי היום היא להיות קומונר בוגר בקן מצפה רמון של הנוער העובד והלומד. בשנה האחרונה התחלתי להוביל מהלך בתנועה שנקרא “פרמקן” (כמו פרמקלצ’ר), שמטרתו להפוך את מוקדי הפעילות של התנועה למרכזי קיימות ופרמקלצ’ר.

פרמקן 2012

ממש במקביל למהלך הזה, משרד החינוך הציע לתנועת הנוער להשתתף בפרוייקט חדש בשם “הסניף הירוק” שדורש עמידה בכל מיני קריטריונים אקולוגים ומציע תוספת תקציב משמעותית למוקד הפעילות. נכנסו לפרוייקט השנה 7 קנים של התנועה. התהליך הזה הוליד במקביל מספר קנים שנמצאו בדיוק בנקודה הנכונה כדי להוביל את פרוייקט הפרמקן.

חברי פרמקן יושבים בחיק הטבע העירוני!

בעתיד אני אכתוב סיקור והסבר מדויק לכל מיני אלמנטים שבנינו והקמנו בקן במצפה רמון כמו החממה, מערכת ההשקייה, והערוגות המוגבהות המעלפות שחניכי הקן מתמחים בהן. היום אני אספר לכם על מפגש של קבוצת למידה ייחודית שאני קורא לה “פרמקן – האדם והטבע”. היא עלתה מתוך הרצון המשותף של מספר חברים שהתחילו לעסוק בפרמקלצ’ר חינוכי  ותנועת נוערי. הפצתי מועד, בניתי תוכנית של מפגש ראשון וכך יצא שנפגשנו 9 חברים יקרים בקיבוץ גלויות 120 בתל אביב. הכרזתי מראש שהמפגש יעסוק בתאגידי זרעים, זרעי דרור ומורשת ודאגתי שחברים יכינו מראש הפעלות שילמדו כלים פראקטים.

התחלנו בסבב היכרות ובמשחק בלונים אינטנסיבי בחצר. לאחר מכן התחלנו את הלמידה שלנו בלקרוא על מונסנטו התאגיד החקלאי הגדול בעולם שבגדול מאתים לסטריאוטיפ של הרשע מהסרטים. רושם פטנטים על זרעים מהונדסים, על חומרי הדברה שרק לזרעים שלהם יש עמידות אליהם, מחסל חברות מתחרות וחקלאים עצמאיים, יוצר שחיתויות קשות ולובי אגרסיבי בממשלות במדינות רבות בעולם, ומזהם איזורי אוכלוסייה על ימין ועל שמאל. הבנו שהתאגיד הזה מוביל תהליך שבו נעלמים אלפי מינים של צמחי מורשת בהם האדם עשה שימוש אלפי שנים לצרכיו. מעבר לזה, הוא שולט בצורה מאוד קשה בשיטות העבודה החקלאית בכך שיש לו מונופול כמעט מוחלט על חומרי ההדברה ואספקת הזרעים של כל התעשייה. השילוב הזה מאפשר להם לייצר תלות מוחלטת של החקלאות העולמית בחברה הזו. הלמידה עוררה כעס ותסכול גדול מצד כולנו והתחלנו לנסות לחשוב על פתרונות. נועה הציעה שינוי רחב שהרגלי הצריכה ובחינה מדוקדקת של המקורות של המוצרי מזון שלנו. יואב הציע הפיכה כללית.

בשלב הזה עברנו לדבר על זרעי מורשת ועל ארגון בשם קוקופלי שעוסק בלשמר זרעי מורשת ברחבי העולם. לארגון יש ספר שנקרא – זרעי קוקופלי ובו יש רשימה של עשרות אלפי זרעי מורשת, מידע על כל זרע, ואפילו דרכים להשיג אותם. למדנו על רשת זרעי דרור שפעילה בארץ כקהילה של פרמקלצ’ריסטים שעוסקים בשימור והרחבה של מגוון זרעי המורשת שבידינו. ולמדנו כמובן את הסיפור של זרעי המורשת שעד היום ההגדרה שלהם היא שנויה במחלוקת.

נייר ממוחזר שמכיל בתוכו זרעים!

השלב השני במפגש שלנו היה השלב ההתנסותי בו חברים הציגו הפעלות שימושיות שאפשר לעשות במפגשים חינוכיים וחברתיים. בהתחלה פנינה מאירוביץ’ שגרה בקומונה של דרור ישראל באשקלון הראתה לנו את טכניקת הכנת דפי הזרעים שלה! את הדפים היא הכינה על ידי טחינה של דפים משומשים בבלנדר עם מים חמים – שפיכת הבלילה על רשת של חלון, שיבוץ הזרעים, סחיטה עם מגבת וייבוש בשמש או בתנור בטמפרטורה נמוכה. המפגש עם הדפים עורר גל של רעיונות על כרטיסי ברכה הניתנים לשתילה, וערכות זרעים בדף עם הסבר שאפשר כל פעם לחתוך מהן חתיכה. פנינה הכניסה אפילו תבלינים לתוך הדפים שלה!

למעלה מימין כוסות הנבטה עם אדמה טובה

עוד הפעלה שעשינו הייתה כוסות ההנבטה של מעיין לוי מהקומונה שלי בבאר שבע! היא לקחה את גליל הקרטון הפנימי של נייר הטואלט, חתכה בו ארבעה חיתוכים אנכיים בתחתית וקיפלה אותם פנימה כמו שמקפלים ארגז קרטון לאריזה. הפעולה הזו הפכה את הגליל לכוס הנבטה שאפשר להכניס אותה יחד עם הזרע לאדמה. היא סיפרה שבקן ט’ שבבאר שבע, בו הם מרימים פרמקן רציני מאוד, הזרעים שהילדים שתלו עם הכוסות מצליחים יותר מאשר הזרעים האחרים. כוס הקרטון סופגת מים ומתפרקת עם הזמן לקומפוסט.

תלמידה שלנו עם הזרעים החדשים שלה וטבלה מלאה!

בשלב הבא סיפרתי על טבלאות ה”חקלאי לעתיד” המצליחות מאוד שלנו מהמדריך הקודם שפרסמתי בחודש שעבר. הילדים מקבלים טבלה שעל כל 20 דקות של עבודה בגינה בביתם ההורים חותמים להם. הילדים ממש באטרף על העניין וכבר 9 ילדים סיימו טבלה שלמה. הם זוכים בזרעים, מגשי הנבטה וחוברות מבוא לפרמקלצ’ר. ההפעלה הזו הייתה הרמה להנחתה להפעלה האחרונה שלנו שדן טננבאום לימד אותנו לקראת שלב החלפת הזרעים!

דפי זרעים!

כשאנחנו מביאים זרעים לילדים יש לנו שיטה מיוחדת שמצליחה לעזור להם לארגן את הזרעים שלהם כמו שצריך. אנחנו מכינים להם דף חלוקת זרעים. השיטה היא מאוד פשוטה ובה אנחנו מדביקים עם סלוטייפ את הזרעים לדף וליד כל זרע כותבים את שמו ומידע חשוב כמו עומק זריעה, מועד זריעה, ואיפה כדאי לשתול אותו. וככה התחלנו את החלפת הזרעים שלנו – הסברנו על כל זרע שיש לנו ואז חילקנו לכולם. זה ממש טקס מיוחד בו אתה רואה את עיניי כל המשתתפים נוצצות מחוויית השפע המיוחדת הזו.

קלמר הזרעים התנועתי ושק הזרעים הבסמתי

בזמן החלפת הזרעים חילקנו לכל המשתתפים שקי אורז בסמתי ריקים כדי שיוכלו להתחיל לאסוף זרעים מכל הסוגים. הסברתי שברגע שאדם נכנס לתהליך למידת פרמקלצ’ר הוא הופך להיות התלמיד האולטימטיבי – כל העולם הוא המורה שלו. כל עץ, כל אדמה, וכל אבן מלמדים אותו משהו. אספן הזרעים נמצא בלמידה מתמדת ובחשיבה מתמדת על הזרעים שלו. יש כל מיני שיטות נוחות לאחסן את הזרעים ולהסתובב איתם בתיק. אני אישית משתמש גם בשק זרעים וגם בקלמר זרעים שבתוכו הזרעים נמצאים בשקיות “זיפלוק”. אני מסתובב איתם תמיד ומחלק לאנשים. כולנו יצאנו עשירים מהחלפת הזרעים והתחלנו לשוחח על המפגש הבא. החלטנו במשותף שהמפגש הבא יעסוק באדמה ושבתקופה הקרובה החברים יעסקו בלפתח וללמוד כלים חינוכיים שקשורים לאדמה כדי להעשיר את המפגש.

כל מי שרוצה לשמוע, להכיר עוד, או לקחת חלק מוזמן חד משמעית להיות מעורב בהפיכת מוקדי החיים שלנו בתנועה למרכזי קיימות חיים ונושמים! וכמובן מוזמנים לנצטרף ללמוד בצורה הייחודית הזו.