במדריך זה נלמד איך להסב את הטוסטר-אובן הישן והמקולקל לאינקובטור להכנת טמפה. אותו מכשיר, בהפעלה קצת שונה, יכול לשמש כמייבש פירות וירקות.

רקע

את החלק של יבוש הפירות הגיוני שאתם כבר מכירים. אבל מה זה טמפה? טמפה הוא מאכל שמקורו באינדונזיה. הטמפה עשוי מסויה בסיועו של עובש מיוחד שמתרבה סביב הסויה באינקובטור בטמפרטורה של 30 מעלות. התוצאה הסופית מזכירה את גבינות העובש המפורסמות קממבר וברי. גרעיני רבייה לעובש אפשר לקנות, למשל, כאן.

מי שרוצה לייבש בביתו פירות וירקות יכול לקנות מייבש ב-2000 שקלים, או יותר, או לבנות מייבש בעצמו. מי שרוצה להכין טמפה בביתו, כנראה ייאלץ לבנות את האינקובטור בעצמו. לא ידוע לי על אינקובטור ביתי לטמפה שניתן לקנייה.

את שתי הצפורים הנ”ל אפשר לצוד בקלות אם תצליחו להשיג תנורון (טוסטר אובן) ישן שאחד הבקרים שלו התקלקל. המכשירים האלו הם כל כך זולים שאף אחד לא טורח לתקן אותם, ובמקום פשוט קונים חדש. על כן מסתובבים בחוץ תנורונים מקולקלים שגופי החימום שלהם תקינים.
זה לא אומר שהמייבש\אינקובטור יהיה בחינם: בקר טמפרטורה נאלץ לקנות בכספנו. בקרים לא מסתובבים סתם כך בחוץ.

ייבוש פירות וירקות, והכנת טמפה נעשים בטמפרטורה נמוכה (ייבוש: פחות מ-50 מעלות, טמפה: בערך 30 מעלות) ונמשכים מעל 24 שעות.

למה תנורון, במצב המקורי שלו, אינו מתאים לייבוש או לטמפה?

• מכת חום – הטמפרטורה של תנור מווסתת ע”י כיבוי והדלקה של גופי החימום. גופי החימום מתחממים לטמפרטורה של מאות מעלות, וכל פעם שהם נדלקים המאכל בתנור חוטף מכת חום. במאפים הרגילים זה לא מפריע. לפירות ולטמפה זה כן מפריע.
• הטמפרטורה המינימלית בתנורון רגיל אינה נמוכה מ-80 מעלות. טמפרטורה זו גבוהה מדי לצרכינו.
• מנגנון ייצוב הטמפרטורה בתנורון רגיל אינו כל כך יציב. בקר הטמפרטורה המכני מחבר ומנתק את גופי החימום כאשר הטמפרטורה משתנה בכמה מעלות, וכנראה “כמה” מעלות הן די הרבה מעלות.
• הטיימר של התנורון מיועד לעבודות שנמשכות עד שעתיים. אנחנו זקוקים לפחות ל-24 שעות, והטיימר רק מפריע לנו.
• בעבודה כמייבש צריך לדאוג לפתח ליציאת אדי המים. אמנם תנורון איננו אטום הרמטית, אבל הוא זקוק לשיפור בנקודה הזו. להכנת טמפה אין צורך ביציאת אדי מים, להפך: את הטמפה מכינים בלחות גבוהה.
• לייבוש רצויה סירקולציה של האוויר החם. זה לא קיים בתנורון, ונצטרך לממש אותה בעצמנו. להכנת טמפה אין צורך בסירקולציה.

התאמת חיבור גופי החימום.

הערה: אחרי השינויים התנורון לא יתאים יותר לאפייה רגילה.
ועוד הערה: מי שההוראות אינן לגמרי ברורות לו, עדיף שיבקש עזרה ממי שהן כן ברורות לו. מדובר בחשמל!

מהם גופי החימום? אלו צינורות מתכת מפותלים שנמצאים אחד בתחתית התנור והשני מתחת למכסה העליון שלו. צינורות אלו הם האלמנטים שמתחממים בתנור, והם מחממים את נפח התנור ואת כל מה שבתוכו.

גופי החימום של התנור מחוברים למתח הרשת (220 וולט). החיבור נעשה דרך שלושה בקרים:

• טיימר שמכבה את התנור כשעובר הזמן הקצוב.
• בקר טמפרטורה שמנתק את גופי החימום כשהטמפרטורה גבוהה מדי.
• בקר תצורה שמאפשר בחירת גוף חימום עליון, גוף חימום תחתון או שניהם ביחד. קורה שתקלה בבקר הזה גורמת לכך שאחד מגופי החימום אינו פועל. יש לבדוק מה מקולקל: הבקר או גוף החימום. אנחנו זקוקים לתנור עם שני גופי חימום תקינים.

שלושת הבקרים מיותרים עבורנו, (לכן אפשר להשתמש בתנורון עם בקרים מקולקלים) וצריך לעקוף אותם. עקיפת הבקרים משמעותה שהתנור יפעל כל עוד הוא מחובר לחשמל. כיבוי התנור נעשה אך ורק ע”י הוצאת השקע (או על ידי יצירת מפסק ייעודי חיצוני).

שינוי נוסף שצריך לעשות הוא חיווט שני גופי החימום בטור למתח הרשת. על ידי כך המתח על כל אחד מגופי החימום יהיה רק 110 וולט, וכך הספק התנור יקטן בערך פי 4 (לפי ריבוע המתח. למה לא בדיוק פי 4?, זה כבר למתקדמים) ומכת החום תקטן.

לכל השינויים הנ”ל אין צורך במכשירים (כמו מלחם וכו’). החיבורים בתנור נעשים ע”י נעלי כבל שנשלפות ביד, או עם פלייר, ומועברות למקום הרצוי.

בחיבורי הארקה אנחנו לא נוגעים !

סכמת החיבור של התנורון אחרי השינויים מתוארת באיור משמאל.

 כדי להקטין את מכת החום עוד יותר אני מניח על גוף החימום התחתון ומתחת לגוף החימום העליון את התבניות של התנורון. הן משמשות כחוצצות בין תא התנור ובין מקור החום. כשאני מכין טמפה אני ממלא את התבניות במים וכך יוצר בתנור אווירה מלאת לחות. אין חשש מהנחת תבנית ישירות על גוף החימום.

ייצוב הטמפרטורה

כדי לשלוט על הטמפרטורה בתנור צריך לספק לו מתח רק כאשר הטמפרטורה יורדת. זה מה שעושה גם בקר הטמפרטורה המקורי של התנור, אבל הבקר שלנו יעשה את זה יותר טוב.

בקר מתאים אפשר לקנות ב-DealExtreme תמורת 17.40 דולר כולל משלוח לישראל. אני בחרתי את המודל הזה, אבל כל בקר, שתחום הטמפרטורות שלו מתאים, ושמסוגל למתג 220 וולט בזרם 3 אמפר, יתאים.

הבקר מגיע עם גשש טמפרטורה. את הגשש יש למקם בתוך התנור ולחבר אותו לבקר שנמצא (כמובן) מחוץ לתנור. את הגשש אפשר להכניס לתנור דרך דלת הזכוכית (זה אומר שהיא לא תהיה סגורה לגמרי, אבל זה לא נורא. חשוב לשים לב שהדלת איננה לוחצת את כבלי הגשש !) או על ידי קידוח חור במעטפת התנור. רצוי שהגשש יהיה קרוב לאוכל ככל האפשר.

הנה לוח החיבורים של הבקר שבחרתי:

 והנה הוראות החיבור שלו:

• 1,2 – חיבור גשש הטמפרטורה (יש לשים לב לקוטביות. הגשש מגיע עם כבל אחד כחול (-) וכבל אחד אדום (+) ).
• 3,5 – חיבור למתח הרשת. כאן מחברים כבל חשמל עם תקע בקצהו. (ראה הערה בסוף הפרק)
• 5,7 – את שני החיבורים האלה יש לקצר זה אל זה.
• 3,8 – חיבור מתח ממותג לתנור. בין שני חיבורים אלו יהיה מתח (220 וולט) רק כאשר הבקר “יחליט” שהתנור זקוק לחימום. כאן מחברים כבל חשמל עם שקע בקצהו. השקע מיועד לתקע של התנור. (ראה הערה בסוף הפרק)

הערה: יש להשתמש בכבלים שכוללים ארקה. הארקות של הכבלים צריכות להיות מחוברות זו לזו. אני השתמשתי בכבל מאריך קצר שהפרדתי אותו לחלק עם שקע וחלק עם תקע. את גיד ההארקה השארתי שלם.

סירקולציה של אוויר חם

כאמור, זה נוגע רק לעבודה בייבוש, הכנת טמפה אינה דורשת סירקולציה. אני משתמש במאוורר קטן ממחשב שיצא מכלל שימוש. המאוורר דורש מתח ישר של 12 וולט. המתח אינו צריך להיות מיוצב, וכל ספק זול יתאים. אם יש בבית ספק של 9 וולט – גם הוא יעשה את העבודה.

חשוב שהספק של המאוורר יהיה מחובר לאספקה קבועה של רשת החשמל, ולא למתח הממותג של התנור, אחרת תהיה סירקולציה רק כאשר התנור מקבל מתח (ורוב הזמן הוא לא מקבל).

סביר להניח שהשקע והתקע בין המאוורר והספק לא יהיו תואמים. מסלקים גם את השקע וגם את התקע ומחברים את המאוורר והספק זה לזה עם לוסטרה קלמרות.
את המאוורר אפשר, פשוט, להניח בתוך התנור. כך יהיה אפשר לסלק אותו כשאיננו נחוץ.

למרות שבתנור לא מתפתחות טמפרטורות גבוהות יש להרחיק את המאוורר מגופי החימום.

יציאת אדי מים

גם פונקציה זו הכרחית רק לשימוש כתנור ייבוש. הכנת טמפה דווקא דורשת לחות גבוהה.
יש שתי אפשרויות: לא לסגור את הדלת עד הסוף, או לקדוח נקב במעטפת התנור.
אם בחרתם בדלת, אל תפתחו אותה יותר מדי, זה יפריע לייצוב הטמפרטורה. מילימטר אחד יספיק.

טיפים נוספים

• תנורונים אינם בנויים באיכות גבוהה, והבידוד שלהם בהתאם. כדי לשמור יותר טוב על החום בתוך התנור (ולחסוך בחשבון החשמל) אני מניח על התנור מגבות, עם שאני מקפיד לא לחסום את פתח יציאת אדי המים שהזכרנו קודם. אם דלת הזכוכית אינה משמשת ליציאת האדים, אפשר להניח מגבות גם עליה. במקרה יש לי תמונה של התנורון עם המגבות עליו. הפשלתי את אחת המגבות כדי שיהיה יותר ברור היכן הדלת של התנורון, אבל ברור שבזמן העבודה המגבות מכסות את הדלת.
• מכיוון שאצלי גשש הטמפרטורה של הבקר די קרוב למעטפת התנור קניתי עוד מדחום שימדוד את הטמפרטורה במרכז התנור. גם את המדחום קניתי ב-Deal extreme. חשוב שגם למדחום יהיה גשש שניתן להכניס אותו לתנור. הנה אחד לדוגמה.