לאחרונה קיבלנו תרומה נכבדה של כלים מחברת לדיקו (יבואנית Bosch בארץ) לסדנא שלנו (הסדנא הקהילתית לקיימות בטבעון). התרומה הצטרפה למספר כלים שכבר היו בסדנא, ויחד יצרה ארסנל מכובד שאפשר להתחיל לעבוד איתו.

מה זה לעבוד?
בסדנא הכלים משמשים גם את הסדנא עצמה, אך לחברי הסדנא קיימת גם הזכות לשאול כלים מהסדנא לעבודות במקומות שונים. השימוש הכפול הזה וההיגיון הבריא הגדיר לנו כמה הנחות יסוד לגבי איך אחסון הכלים צריך להתבצע בסדנא:

• הכלים צריכים להיות נגישים לשליפה מהירה בסדנא, בגובה מתאים (שלא יכאב הגב)
• כל הכלים שניתן להשאיל זקוקים לכלי לנשיאה (לרוב הכלים באים במזוודות פסלטיק, אבל לא תמיד)
• הכלים וכלי הנשיאה צריכים להיות ממוספרים כך שיהיה אפשר בקלות לראות איזה כלי חסר, או איזה כלי נכנס לתוך איזו מזוודה
• לפחות בכל המדובר לכלים הבסיסיים, יש צורך מיותר מפרט אחד או שניים, כדי לא לפגוע בעבודה השוטפת בסדנא אם מישהו משאיל כלי מסויים
• האחסון צריך להקל כמה שיותר על ספירת מלאי מהירה של הכלים
• אמצעי האחסון צריך להקשות על “הרמת” כלים מהסדנא

דוגמאות להשראה

לא תמיד צריך להמציא את הגלגל. לכן גיגלתי “Powertools storage” ורפרפתי בין התמונות, כדי לשאוב השראה. להלן כמה דוגמאות מהיותר מוצלחות שראיתי.

 

 

עוד אחד חמוד

ועם המחשבות האלו, התחלתי לתכנן.

זה לא נעים לראות ארון סגור, אבל זה שומר על הכלים

אז קיבלתי מאורנים ארון פח משרדי, שיכול להסגר עם מנעול. יתרון חשוב. מנעול נוסף על המנעולים שעל הדלתות (שניים על כל דלת) יוסיף עוד שקט ושלווה למערכת. החסרון של הארון הוא שלא היו לא מדפים. לא חסרון כל כך גדול, כי בכל מקרה, מדפי הפח של הארונות הללו יהיו לא מאוד יעילים באחסון הכלים. כמו שראינו בתמונות למעלה, כשכל כלי יש תא משלו, ממש קל לדעת כשהוא חסר בארון. לעומת זאת אם כל הכלים היו פזורים על מדפי ברזל, היה הרבה יותר קשה לשים לב שמשהו נשאר בחוץ לפני שנועלים.

העניין היה לארגן סט של מדפים שיתאים לארון, אך מצד שני יספק את כל הצרכים שציינו למעלה.

לעבודה

החלטתי להשתמש בערימת דיקטים ישנים (שלטים מפסטיבל בומבמלה), ולבנות מהם כוורת שתהיה יחודית ותיצור תא לכל כלי. המדפים, בדרך כלל, בארונות אלו מתחברים על מין פלאח שצמוד לקיר הארון (ושפת המדף מושחלת בתוכו). החלטתי להשתמש בפלאח הזה כנקודת עוגן למדפים.

 

 

בנוסף, למרות שזה לא היה הכרחי, כדי לחזק את המדפים תפסתי אותם עם ברגים קודחים דרך צד הארון. מיותר לציין שכל הרעיון היה שאחסון חלק גדול מהכלים יהיה מגובה המותניים לגובה הכתפיים, לצורך שליפה בקלות.

הכוורת

מכיוון שלכל כלי יש נפח ספציפי מאוד, זה קצת כמו לעשות פסיפס מאבנים לא שוות (רק במרחב תלת מימדי). החלטתי ללכת על כלי מסויים, ואז מדדתי אלו עוד כלים יכולים להכנס לידו כשהם מנצלים את המרחב באופן אופטימלי ככל האפשר. זה לא כל-כך פשוט. הדיקטים חוברו אחד לשני באמצעות קדח מוביל ולאחריו בורג (וחוזר חלילה, לפחות שני ברגים לכל דיקט).

 

סיכום ביניים

מה שניתן לראות עד כה, זה תא לכל אחד מהכלים (חוץ מהמקדחות שהן בד”כ פחות בשימוש על כן הכנסתי אותן לאותו תא אחת אחרי השנייה).

המזוודות שרואים בתמונה הן ריקות. הפרדה בין הכלים למזוודות מאפשרת לשני דברים לקרות. קודם כל, קשה יותר “להרים” כלים בלי המזוודה. כשהכלי בתוך מזוודה, פשוט לוקחים אותו יוצאים החוצה. הרבה יותר קשה להעלם בזריזות עם מקדחה בלי המזוודה שלה, או עם מברגה יחד עם הסוללה הנוספת והמטען.

הסיבה השנייה להפרדה היא שכמו שאמרנו בהתחלה, אנו רוצים מצד אחד להשתמש בכלים במהלך העבודה השוטפת בסדנא, ושנהייה מסוגלים לשלוף אותם בקלות. מצד שני אנו רוצים לאפשר לשאול אותם וזה אומר למצוא את המזוודה המתאימה לכלי ולקחת אותה. על כן, סימנו כל כלי והמזוודה המתאימה לו (לא תמיד יש מזוודה ואז צריך לאלתר) במספר מתאים באמצעות מלחם (חכרנו את המספר על הכלי והמזוודה התואמת).

מברגות, מברגות, מברגות

מברגות (או מקדחות ללא חוט) הפכו להיות כלי כל-כך שימושי ונחוץ, שלהן החלטתי לבנות מתקן שמאפשר שליפה מהירה עוד יותר, ושגם יאפשר הטענה של הסוללות בתוך הארון.

לצורך כך חתכתי דיקט באורך עומק הארון, וחתכתי בו מסילה בצורת חור מנעול (באמצעות מסור אנכי), לניצול צורת המברגות בה יש התרחבות סביב החיבור בין המברגה לסוללה, בדומה לראש בורג. אז המשכתי לשפר את הצורה, גורע מעט חומר בכל פעם, עד אשר המברגה עברה טוב במסילה והתיישבה בתוך החור כך שלא יכלה לצאת.

 

 

אז לקחתי חתיכת דיקט נוסף, והעתקתי תשליל (נגטיב) של הצורה הסופית אל הדיקט, יצרתי ממנו לשון שהיא ההופכית של המסילה, והעתקתי אותה עוד שלוש פעמים אחת ליד השנייה, תוך כדי שאני מודד שהמברגות נכנסות ויוצאות בקלות. כשכל ארבעת המסילות היו מוכנות, יצרתי להן קופסא, ומדדתי, עדיין מחוץ לארון. שימו לב שבין שתי מברגות לשתיים האחרות יש חתיכת דיקט אנכית בין התחתית לתקרת הקופסא שמעניקה עוד כוח לתחתית להחזיק את ארבעת המברגות, שיחד שוקלות סביב השני קילו.

 

 

את הקופסא חיברתי לצד שמאל של הארוך, על שתי לשוניות פח (כמו המדפים שלמעלה), ועם ברגים קודחים אל גב הארון ומדופן הארון השמאלית. בכוונה השארתי רווח בין המדף שלמעלה לקופסא של המברגות, כדי שעליה ישבו המטענים. מודבק בדבק חם לתחתית המדף שמעל הצבתי את המפצל, שהכבל שלו יוצא דרך חור בגב הארון אל שקע חשמל.

 

 

שאר הארון

שאר הארון נשאר עדיין ריק. התחתית כרגע מאכלסת חלק מהמזוודות שלא נכנסו למדף (של הפטישון לדוגמא, שהיא גדולה), גלגלת חשמל גדולה, ובעתיד תאכלס כלים שכבד להוריד אותם מהגובה, כמו מסור שורף, רתכת וכן הלאה.

החלל בצד ימין גם כן נשאר כרגע ריק, אך יאכלס בעתיד כלים נוספים שיגיעו.