הקדמה

גידול פטריות הוא נושא שהעסיק אותי רבות, ניסיתי לעשות זאת בעבר בפסולת של קפה.  שמרתי על  הסטריליות רבה כגון: אינקובטור חדש ונקי, כפפות מעבדה חדשות, התזת אתנול לכל כיוון, חיטוי בחום, כלי גידול של שקיות חד פעמיות (שישבו בתוך האינקובטור) אך למרות כל זאת טעיתי והמצע גידול (פסולת הקפה) הזדהמה ויחד עם התפטיר גדל לו עובש.

לכן הפעם בחרתי במצע גידול אחר, גזע עץ.

החומרים

פלגים של נבגים

הפלגים אלו חתיכות עץ שדומות לדיבלים, את חתיכות אלו מחדירים לתוך חור שנקדח בעץ. פלג טוב יהיה עשוי שרף קשה שבליבה שלו יש את הנבגים. השגתי בדרך לא דרך פלגים (DOWELS / PLUGS) עם נבגים (Spores) של הפטריות אשר בחרתי לגדל. קיימים סוגים רבים של פטריות מאכל (וכן אני התעסקתי רק עם מאכל!), הסוג הנפוץ והקל מכולם הינו פטריות אצה Oyster Mushrooms, אך כמו כן ניתן גם לגדל פטריות שיטקי, REISHI MUSHROOM, פטריות כפתור (Button Mushroom), NAMEKO וGIANT MOREL.

חבילה של כ-50 פלגים תעלה בין 10-50 שקלים בחו”ל. בארץ, לצערי, לא מצאתי ספק שמגדל ומוכר אותם (כך שמי שמחפש יזמות זוהי הזדמנות זהב). תהליך יצור הפלגים הינו פשוט ביותר: בסך הכל צריך תפטיר (mycelium) חזק ועמיד של הפטרייה (דבר שמתפתח עם הזמן), ומשם פשוט מדביקים את העצם בנבגים, (למשל הפלגים, חתיכות קרטון ועוד). את העצם (הפלגים במקרה שלנו) מוצאים עם כפפה בסטריליות רבה, מכניסים לשקית חדשה וסטרילית והנה יצרנו מוצר בשווי 50 שקלים.

את הפלגים בהם השמשתי קניתי ולא ייצרתי לבד, אך בעתיד אולי אפתח בייצור עצמי.

את הפלגים יש לשמור במקרר במעטפה חשוכה (בתוך השקית) עד ליום השימוש, אם הם יירטבו או יישארו בטמפרטורת החדר עובש עלול להתחיל לגדול (לצערי כך קרה לי בעקבות רטיבות שחדרה).

בול העץ

בול העץ יכול להיות מסוגי עצים רבים. קיים חומר קריאה רב באינטרנט בנוגע לשאלה אלו עצים מתאימים ואלו לא. אני התעניינתי בעץ האורן ועץ האקליפטוס מכיוון שעצים אלו נפוצים בארץ וקק”ל מדללת יערות שלהם לעיתים תכופות, כך שקל למדי למצוא בול עץ מתאים. אך אם יש לכם מטה של אבוקדו, אפרסקים (סער והדס), זית או כל עץ אחר שבדיוק נעקר, כדאי לבדוק האם הם מתאימים גם כן. מהמחקר שלי עלה שרוב העצים מתאימים. לגבי עץ האורן ,ראיתי לא מעט סרטונים ביוטיוב על כאלו שהפיקו תוצאו יפות. לגבי האיקליפטוס לא מצאתי, אך זה לא אומר שהדבר בלתי אפשרי.

גודל בול העץ הדרוש

גודל הבול תלוי בכמות הפלגים שברשותך ושברצונך להשמיש. כל פלג שמוחדר לעץ מספיק לרדיוס של 5 ס”מ, לכן המרחק בין כל פלג לפלג יהיה 10 ס”מ, לכל אורן והיקף העץ. לכן במקרה שלנו, כ-40 פלגים הספיקו לגזע עץ אורן באורך 0.8 מטר ועובי 0.2 מטר (כבד בטירוף).

לחות גזע העץ

נושא זה שנוי במחלוקת. במדריך אשר היה מצורף לנבגים צויין כי יש לייבש את גזע העץ כ-3 שבועות לאחר הכריתה אך לא לזמן ארוך מזה. לעומת זאת בסרטונים רבים חקלאי פטריות מדגימים כיצד נותנים לעץ לספוג מים באמבט, או אפילו בנחל הסמוך (לא הייתי ממליץ על כך עקב החשש מלזהם את העץ במיקרו אורגניזם אחר). אני פעלתי על פי המדריך הרשום ולא השרתי את העץ במים כלל. כמובן שגם מאוד תלוי סוג העץ.

במידה ומאחסנים את העץ כמה ימים עדיף לעשות זאת במקום “סטרילי” – לא על פני האדמה, אלא עם בידוד כלשהו, למשל על ריצוף.

טריות/ ריקבון העץ

זאת שאלה שאין עליה מחלוקת. חד וחלק, יש להשתמש בעץ טרי.
גזע העץ הוא בית גידול. בית גידול חדש מחכה לדייר החדש ומברך אותו בכל הטוב שיש לו להציע. לעומת זאת, בית גידול ישן כבר מצא דייר אחר שדאג להתפשט בכל פינה אפשרית ולנצל את משאבי בית הגידול, לכן יהיה קשה להתחרות עם דייר ותיק ולהכניס את הדייר שלנו.

עכשיו, זה נכון שביערות אירופה הקרים אנו רואים את פטריות המאכל גדלות על עצים רקובים יחסית, אך חישבו כמה עצים נרקבו מבלי שגדלה הפטרייה שאנו רוצים. בעצים הרקובים מתקיימת סימביוזה עשירה ומורכבת שמזרזת את התהליך, אך קשה ליצור אותה לבד ולכן נעדיף להישאר עם תהליך איטי יותר אך יחד עם זאת בטוח.

לעומת זאת ראיתי רעיונות מקוריים יותר שאשמח ביום מן הימים לנסות ליישם לבד.
הראשון הוא “זריעה” של הנבגים בגזע העץ שנשאר באדמה לאחר כריתת העץ. גזע זה ממשיך לחיות, במצב רדום. במקרה של עץ האורן הוא כבר לא יוציא ענפים חדשים ולכן אין להרגיש רע על כך ש”מנצלים” אותו. יש להיזהר במקרה זה ולבדוק טוב שלא השתמשו ברעל אחרי הכריתה כדי להרעיל את שורשי העץ שממשיכים לגדול!

רעיון מקורי אחר הוא שימוש בספרים ישנים. כל אדם שמתעסק עם ספרים יד שנייה מכיר את התופעה של כמויות אדירות של ספרים שאינם בשימוש עוד ונזרקים ל”מחזור”. בפועל אמניר שורפת נייר זה. אז כמה שעצוב לעשות דבר זה לספר, עד שלא נעבור לצרכנות נכונה (לכמה מאיתנו כבר יש מנוי לספריית ספרים?) זהו פתרון יצירתי.

אופן השימוש

נקדח חורים בעומק של 4 ס”מ וקוטר 50 מ”מ (תלוי כמובן בפלגים שברשותך), על החורים להיות במרחק 10 ס”מ זה מזה כך שלכל פלג יהיה רדיוס של 5 ס”מ סביבו פנוי.
לתוך החור נחדיר את הפלג. הפלג יכנס לחור בדפיקה קטנה פנימה (עבודה זאת כמו כל עבודה אשר דורשת מגע בפלגים נעשית עם כפפות!).

יש לשמור על איזור שבו שום פלג לא יוחדר, על איזור זה נניח בסוף את בול העץ.

כעת יש לאטום את החורים ושני החלקים החתוכים של גזע העץ. נהוג לעשות זאת עם שעווה. בחלק מהמדריכים שקראתי ממליצים על שעוות דבורים, אך זה לנסחפים. המטרה של השעווה היא לאטום את בול העץ נגד זיהומים מבחוץ ולשמור על הלחות בפנים, לכן ניתן לאטום גם חריצים וסדקים.

יפה, כעת כל שנשאר הוא להציב את בול העץ במקום מוצל פינתי ומבודד מהקרקע. יש המשאירים צד אחד של הגזע בכלי מים כדי לשמור על הלחות. אני לא הגעתי עד כה למסקנה האם הדבר מומלץ או לא. תוכלו לשכוח ממנו ל-8 עד 12 חודשים. במהלך תקופה זאת יגדל התפטיר (mycelium) בתוך גזע העץ, יפרק את השרף, תאית, ועוד. לאחר תקופה זאת הפטריות יתחילו לצוץ להן על הגזע. גזע בגודל שציינתי יספק פטריות במשך 5 שנים! לאורך כל עונות השנה! כך שאלו אכן יותר פטריות ממה שתוכלו לאכול (ציטוט מאחד הסרטונים).

אופן קטיפת הפטריות ובחירה מתי זהו הזמן הנכון לקטוף זהו נושא למדריך נפרד (to be continued…)

סרטונים מומלצים, למידע נוסף

הגרסא הגברית

 

הגרסא הנשית

 

הגרסה השקטה: ההכנה

 

התוצאות (בגרסא השקטה)

 

הם טענו שזה מצחיק… אותי לא כזה