מה זה wwoof?

wwoof הוא אירגון בין לאומי המחבר בין חוות אורגניות מסוגים מגוונים, המחפשות עזרה, לבין אנשים המחפשים להתנדב ולהיות שותפים לעשייה מקיימת באותן החוות.

המתנדבים מקבלים תמורת עבודתם לינה, מזון, חשיפה לתחומים מעניינים וגם הזדמנות ללמוד מהעשייה המקיימת של אותה החווה בה שוהים. המארחים מרוויחים עזרה בפרויקטים שהם מעוניינים לקדם, חברה, שיתופי פעולה וידע שה WWOOFer מביא איתו.

כך זה התחיל

אנגליה, סתיו 1971. אישה בשם Sue Coppard הרגישה את הצורך לסייע לתושבי העיר לחוות את הכפר ואת החקלאות האקולוגית, לאפשר לאנשים כמוה להיחשף לתרבות זו וגם לתמוך בתנועה האורגנית. היא התחילה בניסיון של סופי שבוע של עבודה בחווה ביו-דינמית. הניסיון היה מוצלח מאוד(!) ובמהרה עוד חוות אורגניות וחקלאים בקנה מידה קטן שמחו לארח אנשים – התנדבות תמורת מגורים ומזון. כך הוטבע השם WWOOF כקיצור ל-Working Weekend on Organic Farms.

תושבי הערים נענו בהתלהבות לפרוייקט וכך מארחים ומתנדבים עשו חברים חדשים ונהנו מחווית עבודה משותפת תמורת עזרה וידע. מאז הוקמו אירגוני WWOOFing בהרבה מדינות. כל אחד מהם מתארגן באופן המתאים לו, אך עם מספר מכנים משותפים – כולם מבקשים סכום דומה לדמי חברות, מפרסמים רשימת חוות מארחות ודפי מידע. חוות מארחות במדינות שאין בהן אירגון WWOOF מופיעות באתר WWOOF Independents.

בשנת 2000 נערך כנס הWWOOF הראשון עם נציגויות מ15 מדינות, בו הוגדרו הסכמות משותפות והנחיות כלליות בנוגע למה המשמעות של היות WWOOFer, מארח WWOOF ומהו מעשה הWWOOFing.

עם התפשטות רעיון ה-WWOOF והרצון של חוות לארח מתנדבים לתקופות ארוכות מסוף שבוע, השם השתנה ל”Willing Workers On Organic Farms” . המילה work בעצמה גרמה לחסרי הבנה ובלבול בין עבודת אזרחים זרים (הדורשת רישיון מרשויות מדיניות) לבין התנדבות אזרחים זרים. כך, בהבנת המימד הבינלאומי שתפס האירגון, השם שונה שוב (ולא הקיצור) ל “World Wide Opportunities On Organic Farms”. יש עדיין מדינות המתייחסות לארגון הWWOOF כאל תנועה חשאית לעבודת אזרחים זרים ומסרבות לאשר בפומבי את פעילות האירגון. באותם המדינות עובדים להכרת האירגון בתקווה לשנות את התייחסות הרשויות.

איך זה עובד?

ארגוני הWWOOF מפרסמים רשימות של חוות אורגניות, חקלאים קטנים וגינות ירק השמחים לקבל עזרה ממתנדבים בתקופות מסוימות בשנה. יש מגוון גדול של מארחים המציעים סוגים שונים של עבודות וחוויות.

המתנדבים, WWOOFers, בוחרים את המארח שהכי מעניין אותם ויוצרים קשר ישיר איתו.

מוסכמות מעולם הwwoofing

• מתנדבי WWOOF לא משלמים עבור השהות בחווה.
• מארחי WWOOF לא משלמים עבור העבודה שמבצעי המתנדבים.
• ארגוני הWWOOF מחייבים תשלום קטן מהמארחים ומהמתנדבים. תשלום זה מסייע בתחזוק ובפיתוח של רשת הWWOOF (וכן לכיסוי ביטוחי).
• יש מספר ארגוני WWOOF סביב העולם אך אין גוף שכולל ומייצג את כולם.

מארחי הWWOOF
המארחים הינם מגדלים אורגנים, בהווה או שבתהליך הסבה או כאלה שנעזרים בשיטות אקולוגיות לטיפוח האדמה. הם משתפים את המתנדבים בידע פרקטי בנושאי גידול אורגני, מאפשרים הזדמנויות למידה ככל האפשר, ומכבדים את המתנדבים במגורים ראויים ומזון מתאים.

מתנדבי הWWOOF
יהיו מעוניינים בלמידה בנושאי החקלאות האורגנית, אורח חיים מקיים, ועוזרים למארחים במשימות היומיומיות במשך השעות המוסכמות בינם מראש (בדרך כלל 6 שעות עבודה ביום).

איך עושים wwoofing

חשוב להבין שארגון הWWOOF בנוי ברמה ארצית, יש הרבה ארגוני WWOOF ברחבי העולם אבל אין רשימה או ארגון מרכזי. מדובר על רשת של ארגונים ארציים. אין חברות WWOOF בינלאומית.

שלבים:

1.  בחירת הארץ/ארצות בהן תרצו לעשות WWOOF
2.  יצירת קשר עם הארגון של ארץ זו בכדי להירשם ולשלם דמי חברות ובתמורה לקבל רשימה של חוות מארחות ובה מפורטים: העיסוק המרכזי של החווה (גינון אורגני, פרמקלצ’ר, בנייה באדמה, חיי קהילה, גידול חיות, אירוח כפרי אורגני, ועוד מגוון של תחומי עניין), תקופת השנה בה הם מעוניינים בWWOOFer-ים, תנאי העבודה והמחייה של המתנדב (כגון תיאור מקום המגורים, מספר שעות העבודה השבועיות וכו’), אוצרות טבע בסביבה וקצת על אורח החיים בחווה, האם מקבלים WWOOFer-ים עם ילדים, העדפות תזונתיות, השפות המדוברות בחווה בפי העובדים הקבועים והבעלים. יש מארחים, למשל, המעדיפים מתנדבים שאינם מעשנים או צורכים אלכוהול.
3. כל אחד מחפש ברשימה את מקום ההתנדבות המועדף עליו. דמי החברות הם תנאי הכרחי לקבלת המידע. תמורת התשלום תקבלו כרטיס WWOOFER , מה שפוטר את המארחים (ואתכם) מבעיות עם רשויות מדיניות העוסקות במניעת העסקה לא חוקית של עובדים זרים. להיות חלק מהארגון גם מעניק למתנדב ולמארח סוג של ביטוח במקרה של תאונות עבודה.
4. בחירת החווה/ חוות המעניינות ביותר ויצירת קשר ראשוני איתם, בדואר אלקטרוני בדרך כלל. בשלב זה כדאי להתעזר בקצת סבלנות מכיוון שהרבה פעמים מדובר במארחים שלא מחוברים באופן יומיומי לאינטרנט ועשוי לקחת זמן עד שיענו להצעתכם.

מדינות שיש בהן ארגוני WWOOF משלהם מפורטות כאן – www.wwoof.org/national.asp

מדינות בהן אין ארגון WWOOF אבל ישנן חוות wwoofing, מפורטת כאן – www.wwoofindependents.org

סיפורי הWWOOFing שלנו

היות ויש לנו משפחה שגרה בחו”ל, שילבנו את הביקור אצלם עם ההזדמנות להתנדב באזור. אנחנו עצמנו משפחה בת 4 נפשות, 2 מהן ילדים. לא כל החוות מקבלות משפחות עם ילדים אבל יש הרבה שכן!
עשינו WWOOF שלוש פעמים, והחוויה הייתה נהדרת!

המארחים שלנו, בכל אחד מהמקרים, היו בני אדם נדיבים ונחמדים ביותר ופתחו את ליבם למתנדבים.
בן זוגי ואני שמחנו לתת יד במה שהיה צורך לעשות, אחד יותר בשדה או ביער והשנייה יותר בבילוי עם הילדים בקטיף, הכנת מזון ויבוש יבול.

הWWOOF הראשון שלנו היה באיטליה, בחווה בשם Consolida שזה שם אחר לsymphytum officinale צמח היותר מוכר אצלנו כ”קומפרי”. שם הכרנו קבוצה של 3 זוגות, (אחד מהם עם ילדה), שלאחר שנים של חלומות נפגשו בפורום באינטרנט והחליטו לרכוש ביחד שטח צמוד ליער ולחיות חיי קהילה פשוטים ומקיימים. כל אחד מהם התמחה בתחום אחר, מסי בחקלאות ביו-דינאמית, רעייתו ונסה דאגה לארוחות מגוונות ומזינות לייבוש ושימור היבול, אנריקו אדריכל במקצועו המתעסק בבנייה אקולוגית, המצאת כלים שימושיים לעבודה בחווה ותכנון. ג’וליה דאגה יותר לפן החברתי של אירוח המתנדבים ובמכירות של תוצרת החווה, רוצ’יו עשתה עבודות קליעה ואומנויות עתיקות. בנוסף לתחום העיסוק המרכזי, הושיטו כולם יד לקחת חלק בפרוייקטים גדולים יותר כגון: קטיף ובנייה.

כל אחת מהמשפחות גרה בבית קטנטן, שלרוב בנתה בעצמה, ובגלל החוקים האיטלקיים הנוקשים לגבי בנייה בשטח (כמו בארץ) הוסיפו למגורונים אלו אופציה של גרירה (כך שהופך לחוקי להחנות היכן שרוצים).
את הארוחות אוכלים ביחד והן מורכבות בעיקר ממה שמגדלים בחווה, אך גם דגנים וקטניות קנויים. בחורף הקר והמושלג אוכלים בחדר אוכל אינטימי ונעים, בנוי מבוץ, ובקיץ החמים מתחת לעץ ליד מטבח החוץ.

בחווה שירותי קומפוסט בלבד (מדהימים!), מקלחות חוץ בקיץ, המחוממות ע”י חימום המים במערום ענק של שבבי עץ שצינור המים המגולגל בתוכו מתחמם מהחום הנפלט בעקבות התפרקות העץ.

חשמל יש רק בחדר האוכל ובבתים של התושבים הקבועים. אנחנו גרנו בבית על גלגלים קטן וישן, בלי חשמל ומים ועם מעט ציוד. היה לכולנו נהדר! תחושה של “חופש” מהחומר וסיפוק גדול!

בWWOOF השני, בשוויצריה, מצאנו זוג צעיר יחסית עם 2 בנות העדיפו חיים בחווה ישנה בהרים בחיק הטבע – מהחיים בעיר.

אב המשפחה עובד בעבודה נורמטיבית, נוסע כל יום חול בשבוע לעבודתו וחוזר אחר הצהריים. האמא, אז בהריון, בילתה עם 2 ילדותיה, טיפחה את גינת הירק ודאגה למשימות הבית. באזור זה של שוויצריה אין מים זורמים וכל צריכת המים שלהם מסופקת על ידי איסוף מי גשם במערכת משוכללת ויעילה.

ב-WWOOF השלישי, בספרד, פגשנו בחור בשם טומס בשנות ה-30 לחייו. טומס החליט לוותר על ההצלחה הכלכלית שהייתה לו בעבודתו בשותפות כרואה חשבון בעסק משפחתי קטן. הוא שינה את כיוון חייו לאחר שנחשף לעולם הפרמקלצ’ר, רכש חווה עזובה בפאתי הכפר Batea באיזור Tarragona שבספרד, והחל לטפח גן ירק ולשתול יער מאכל. ליוזמה זו הוא קורה Anoha Forest Garden

מדובר על איזור עם אקלים ים תיכוני דומה לאזורי ההר המדברי בארץ, בקיץ חם ובחורף קר עם מעט משקעים. טומס בעיקר שתל עצים שיוכלו לצמוח היטב בלי הרבה מים: תאנים, חרובים, אפרסקים, שקדים, אגוזי לוז, גפנים וסברסים.

הוא גר שם שנתיים, גינת הירק מספקת את רוב תצרוכת הירקות שלו ושל המתנדבים. העצים הצעירים עדיין לא הניבו פירות, בינתיים נהנינו לטעום מגינתו אבטיח ומלון ספרדי בעל קליפה ירוקה, שהיה עסיסי וטעים במיוחד.

בחווה בית מגורים קטן מאוד, חדר שינה משותף (!) בקומה העליונה ואת הקומה התחתונה הסב ממחסן למטבח בזמן שהותינו שם. שירותי קומפוסט בצריף מחוץ לבניין ומקלחת חוץ (צינור). בחווה אין חשמל, טומס מחזיק גנרטור שמאפשר לו להפעיל כלים חשמליים לעבודה בעת הצורך. מי שתייה הוא אוסף בבקבוקי זכוכית ממעיין מים זכים באיזור.

לאחר שעזב הכל ועבר להתגורר לבדו בבית המרוחק בלב השדות חשבו הוריו שהשתגע, אך כעבור מספר חודשים כשה”שיגעון” לא נעלם והוא הלך ונהייה יותר חסון ובריא, הבינו הוריו שהוא מאושר באורח חייו החדש והתחילו גם הם להיזון בעיקר ממזון טבעוני ולגדל ירקות.

העבודה המרכזית שם הייתה סידור יער האורנים הסמוך, בניית שבילים מאבנים, טיפוח גינת הירק, בניית  rocket stove, הכנת ארוחות טבעוניות מהמצוי בחווה, בנייה בבוץ ותפירה של כריות לספסל הרוקט-סטוב.
כאשר היינו אצל טומס גם Hanna התנדבה שם, בחורה צעירה מגרמניה עם המון ניסיון בWWOOFing. במשך השהות שלנו הגיע גם זוג מסלובניה.

בהתחלה היה קצת מאתגר להתרגל לתנאים הצנועים ביותר של המקום, אך אחרי היום הראשון זה הרגיש טבעי וגם נעים. היחסים הטובים והנדיבים בין טומס למתנדבים הופכים את החוויה למשמעותית מבחינה חברתית ותעסוקתית. בערבים היינו הולכים ברגל לכפר הקרוב בו חגגו באותם הימים את החגיגות השנתיות לכבוד שפע הגפנים הגדלים באזור. הלילות ללא חשמל גילו לנו כיפת כוכבים מדהימה ביופייה.

לסיכום

WWOOFing, מומלץ בחום! הזדמנות להתנדב ולטייל, להתנסות ולהיחשף לתחומים חדשים, לשתף ולהיות חלק מעבודה משותפת, ללמוד, לשמוע ולספר, בעצם לחיות בטוב (:כדאי מאוד למצוא חווה שאתם מתחברים לעשייה ולאורח החיים בה, לפי התיאור שהמארחים מפרסמים.

כמה מעניין העולם הגלובאלי (מרגיז ומשמח בו זמנית) – מאפשר לנו לקיים שיחות מעמיקות ומרחיבות לב עם אנשים שהכרנו זה עתה, אך יש איתם שפה ותחומי עניין משותפים המחברים בין בני האדם בתרבות עשייה ושיח משמעותי.

חוויתם חוויות WWOOF מעניינות? ספרו לכולנו!
חג האביב שמייח,
דבי.