לקראת הקיץ הממשמש ובא ננסה להתמודד עם משאב קטן שיכול לעשות לפעמים גם שינוי גדול – מי המזגנים.

ונתחיל בנתונים: מזגן מפיק בכמה שעות עבודה עד 20 ליטר מים מהאוויר בעיבוי כתוצר לוואי של פעולת הקירור (או יותר נכון, סילוק החום מבפנים אל החוץ), אם כי זה תלוי מאוד למשך כמה שעות הוא פועל וגם באחוז הלחות באוויר (יותר לחות = יותר מים). בחשבון פשוט, ב-20 ימי עבודה הוא יפיק 400 ליטר. נחמד. יכול להחזיק את השנים הראשונות של עץ מקומי, עד שיעמיק שורש ויחזיק לבד, או ייתן לעץ מפונק מחצית מצרכיו כשיגדל. בשיכון כמו שלנו אפשר לאסוף בכל כניסה 5 מזגנים מקדימה ועוד 5 מאחורה. זה כבר 4 קוב לחודש… עם כמות כזו כבר אפשר לתכנן גינה.

יש שמועות זדוניות שמסתובבות ומעליבות את מי המזגנים. אז נכון, מי המזגנים הם חסרי מינרלים כי הם מי עיבוי. אבל גם הגשם שלנו עונה על אותן ההגדרות. נכון יהיה להגיד שמי שמשקה עם המזגן את האדנית בסופו של דבר ישטוף את המינרלים החוצה אבל למתמודדים, הוסיפו מידי פעם קומפוסט לעציץ ושכחו מזה. בגידולי אדמה זה פחות רלוונטי, וגם שם העצה “שימו קומפוסט” תופסת, עם או בלי קשר למקור המים.

אפשר לצאת לדרך.

אתאר כאן דרכים מגוונות ללכידת מי מזגנים והפנייתם הלאה לצרכי גינון.

גירסא 0.0: לשתול נענע או כל דבר אחר בסמוך למקום הטפטוף

שיטה זו גם מזמינה גינון גרילה. ניתן להסותבב עם זרעי חמניות ואבטיחים בכיס ולתקוף שלוליות מזגנים מיותמות ולהפתיע שכנים צחיחים במיוחד.

יתרונות: שגר ושכח.
חסרונות:

• שתילה ממש בסמוך לבית.
• לא עובד טוב במזגנים גבוהים שם יש נטייה לטיפות להתפזר.
• לא מספיק אם רוצים לשלוט במקום אליו המים צריכים להגיע.

גירסא 0.1: דלי תחת צינור המזגן

נתחיל בהזהרה חשובה. לא לטבול את צינור העודפים (ממנו יוצאים מי המזגן) בתוך הדלי. כאשר הדלי\הבקבוק\הג’ריקן מתמלא המים לא גולשים החוצה מהדלי (כמצופה מחוק הכלים השלובים) אלא זולגים לתוך המזגן עד כדי הרס המזגן, וזאת כיוון שבצינור נוצר פקק של אוויר שמונע מה”כלים” להשתלב. מכירים את השעשוע בלטבול קשית פלסטיק בתוך כוס עם מים ואז לסתום את הקצה העליון ולהוציא מים עם הקשית בלי לשפוך טיפה? אותו עיקרון מונע מהמים לצאת כשהצינור טבול בתוך הדלי.

בכל מקרה, למניעת אבדן ברכוש – האמינו לי ואל תבדקו!

פשוט מניחים דלי תחת הצינור כאשר יש רווח קל ונותנים לדלי להתמלא. כאשר מלא, סוחבים לעץ הקרוב או כמו שאמא שלי עושה שומרת לטובת המגהץ או מגבי המכונית.
יתרונות: שוב, בפשטות המערכת.
חסרונות:

• בתלות זמינות הסוחב ובגב חזק.
• אוסיף עוד צרה קטנה שלנו בעיר, שמדי פעם למישהו חסר דלי… מה שהופך מיידית לבעייה שלי.
• ילדים אוהבים להפוך את הדליים.

גירסא 1.0: נקודת איסוף מרכזית

מטרת הדלי לאסוף מים מכמה מזגנים ולהסיע אותם לנקודה נבחרת. צרכים: דלי 18 ליטר חיבור חבית, מעבר מחיבור חבית לצינור 16 מ”מ עיוור ולסיום המערכת בצינור טפטוף או בנקודת החדרת המים.

הערות:

• חיבור חבית: ניתן לרכוש חיבור כזה, אם כי לא נמצא בטמבוריה ממוצעת. אם לא מצאתם, ניתן להכין אחד מניפל קצר, אום תואם לניפל, גומיית איטום ולמשקיעים תוספת חומר איטום משחתי (סיליקון). קודחים עם מקדח כוס את גודל החור הנכון, דוחפים את הניפל מבחוץ פנימה. בחלק הפנימי שמים גומייה וסוגרים בלחץ עם האום (ניתן להוסיף כאן סיליקון). בחלק החיצוני מרכבים את המעבר ל16 מ”מ ואת הצינור הולכה. אה-וואלה.
• לגבי החלק הסופי של הצינור לא אפרט. ניתן לשחרר את המים בצינור טפטוף או בנקודה יחידה ואז מומלץ לייצר הזדמנות למים לחלחל לעומק ולהקטין הזדמניות אידוי. לפרטים נוספים אפשר לקרא על ערוגות הפתיל של יואב, או על השקיית צינור לעומק של אלינה.
• מכיוון שמקמתי את הדלי הזה בגובה חיברתי את נקודת היציאה בתחתית הדלי, משתי סיבות. האחת: אם יפול הדלי, שלא יהרוג אף אחד, והשנייה: יתושים! להתמודדות עם חלק זה ראו מודל 2.0.

 

 

מודל 2.0 – איסוף מנקודה מרכזית + מדשנת נוזלית

הפעם נוציא את חיבור הצינור מהחלק העליון של הדלי. בדרך זו הדלי נשאר מלא מים תמיד. ניתן להוסיף לדלי חומרי דישון בצורת: קומפוסט, חריוני ציפורים, EM נוזלי, תה קומפוסט, תה סרפדים וכו’. כדי להתמודד עם נושא היתושים חשוב לפקוק את הדלי עם מכסה תואם או לדאוג לריקון המערכת אחת לכמה ימים.

אבל אם יש מכסה מאיפה נכניס את המים? מחור שנעשה במכסה! אם רוצים לתפוס כמה מזגנים ניתן לייצר משפך מבקבוק ליטר וחצי ישן. במקרה זה יש  להניח רשת יתושים בכניסה למניעת הטלות.

גירסה 3.0 – לא ניסיתי בעצמי אבל בקישור זה חים חן מציג מערכת עם משאבה. פחות הקטע שלי אבל שתדעו שקיים.

מקווה בקרוב להביא סיקור של בעל מסעדה מקומי שמגנן את העסק שלו בטירוף מבניין משרדים סמוך על שלל מזגניו.