הפעם מדריך שחלק ב’ שלו יתפרסם בעתיד הלא ידוע. ההסבר לכך אינו מתחום הנגרות – מסיבות שאי אפשר ממש להסביר, קנינו מגרש במצפה רמון ובכוונתנו לבנות עליו בית קטן וירוק.

התכנון והיתר הבניה מתקדמים להם בקצב המקובל במדבר, וכיוון שאנו אנשים פרקטיים ומסודרים, לא נותר לנו אלא לערוך רשימות ריהוט. בסעיף “כסאות” לדוגמא, דרושות 10 יחידות. הרעיון היה לקבץ כסאות שונים, לצבוע ולרפד אותם בריפוד תואם, מין “מצפה שיק”.

מפה לשם נערמו במרפסת כמה כסאות שניצלו מכרטיס בכיוון אחד, והוחלט להתחיל בתיקוני נגרות.

הכסא הראשון פורק למזלנו עוד בחצר. הכסא נראה שלם למעט קרע במושב הקש, אך לאחר פירוק המושב התגלו פגעים ממזיקי עץ. הוחלט להשאיר אותו במקלט עד לפעם הבאה שיהיה לנו עניין עם המדביר.

הכסא הבא עשוי מתכת דווקא. גם לו היה מושב קש קרוע, ובעת הפירוק התברר כי מסגרת העץ של המושב שבורה ללא אפשרות תיקון. מידות המושב הועתקו ללוח דיקט:

הכנות לניסור – קיבוע הכסא לשולחן כבד, אוזניות ומשקפי מגן. החיתוך נעשה בשני שלבים תוך הזזת הדיקט ונקודות הקיבוע, כדי שמסורית הג’יגסו לא תפגע בשולחן – זהירות זה עלול להיות מסוכן.

הנה התוצאה מורכבת. כאן גיליתי כי היה ראוי להקטין את הדיקט בכס”מ אחד לכל היקפו, כדי לאפשר למתוח את הריפוד לפני הרכבת המושב. יתוקן בהמשך.

הכסא הבא בנוי בצורה לא מאוד נפוצה – פלטת עץ אליה מחוברות מלמטה הרגליים ולמעלה משענת הגב. הרגליים התפרקו למעט אחת, שלא יצאה ממקומה גם לנוכח לחץ פיזי מתון:

הרגל הודבקה – דבק נגרים “אלמרס” (מין דבק פלסטי צהוב), כליבה ארוכה וכמה שעות המתנה סבלנית:

בעת הדבקת שתי הרגליים הנותרות, הייתי צריך לאלץ את אחת הקושרות לחזור למקומה. דבק, פטיש וקרש ישן לריכוך ופיזור החבטה. מי שיש לו מקבת עץ מהסוג המשמש בעבודה עם מפסלות – זה עדיף:

המשך ההדבקה כמו קודם, כליבה לכל רגל של הכסא.

עכשיו ניגשתי לכסא הבנוי בשיטה המקובלת של מסגרת ומושב, להדגמת פירוק מאולץ תוך שימוש בכח בעזרת מברג או לום. לפני הפירוק חיפשתי והסרתי ברגים שמישהו הכניס לפני “לחיזוק” הכסא. הנה המברג בפעולה:

בעת אתנחתא למחשבה איך לסיים את הפירוק מבלי לשבור משהו, התגלתה הפתעה לא נעימה בצורת סדק באחת הרגליים:

סדק כזה ברגל של כסא אינו מבשר טובות, והוחלט להפסיק את שיפוץ הכסא, ולכל היותר להשתמש בו לחלפים.

הכסא המעניין עד כה יוצר דווקא ע”י החברה השבדית ההיא. הכסא נמצא ברחוב, ונראה כאילו מישהו ניפץ אותו בכוונה:

גם שלד כסא זה בנוי בצורה המקובלת, מסגרת קורות עץ אליה מחובר המושב. איקאה ידועה באריזות השטוחות של מוצריה המיועדים להובלה קלה ולהרכבה עצמית ובהתאם יוצר הכסא כאשר כל שעל הלקוח לעשות הוא להבריג כמה ברגים. לאחר פירוק המחברים המוזרים בין הרגליים הקדמיות לבין גוף הכסא, התגלתה שן היוצרת מרווח של כסנטימטר ששום מחבר המוכר לאנושות (או זמין לי בבית בשישי בצהריים) לא יוכל למלא:

ניסור קל פתר את הבעיה, וגם הקטין במידה זניחה את עומק המושב:

התקבל חתך ישר, המתאים לחיבור ישיר בין הרגל לבין המושב (החורים הם שריד לברגי המחבר הקודם):

יש דרכים רבות לחבר שתי קורות עץ זו לזו. בנגרות הקלאסית נמצא הדבקה המגובה באמצעי חיבור מכני כגון סין וגרז (תקע ושקע, פין ומגרעת) או דיבל עץ. ניצלתי את ההזדמנות לבחינת מערכת “קרג” שקניתי לא מזמן. ראשית נחבר את שבלונת הקידוח. היה רצוי כי החיבור יהיה סמוי (מהצד הפנימי של הכסא), אך המברגה ועליה ראש הקידוח היתה ארוכה מדי לשם כך ולכן נעשה הקידוח מבחוץ. הגמר המתוכנן הוא צבע אטום, כך שתידרש עבודת מילוי ושיוף כדי להכין את האזור לצבע. קיבוע השבלונה לקידוח נעשה לאחר כיוונונה בהתאם לעובי הקורה בה קודחים:

וכך נראים הקדחים המוגמרים:

מריחה קלה של דבק אלמרס על שני צידי ההדבקה, קיבוע מדויק בעזרת כליבות כדי להבטיח שהמחבר לא יזוז, והנה ההברגה תוך שימוש בבורג קודח מיוחד:

הדבקת פקקי עץ למילוי הקדח. בהמשך ישויפו ויוחלקו:

נניח כעת לכסאות המוכנים לצביעה ולריפוד, ונמתין כאמור לבניית הבית ולבחירת הצבעים.